בסיום גביע האומות כתבתי טור שמתייחס לשיפור בנבחרת, דווקא לאחר האכזבה בחצי גמר מול הסקוטים בחוץ, עם החמצת הפנדל האחרון של ערן זהבי. אפשר לראות בעידן האוסטרי נבחרת שלא מפחדת, תוקפת, לוחצת, עם ים של כישרון בחלק הקדמי.
אז נכון, את ההגנה לא ממש שיפרנו – ועדיין כל כדור ארוך באזור המסוכן מאיץ את דפיקות הלב. טיבי, דגני, ביטון ואלחמיד הם בלמים בינוניים שעושים תורנויות מי יטעה הפעם. הם נראים מבוהלים כשהכדור אצלם או אצל היריב, תמיד מאחרים בשנייה, אותה השנייה שבה שמעון גרשון איחר לפני 22 שנה מול אוסטריה, מה שגרם לנו לשנוא את אנדי הרצוג, שאותו אני מאוד מעריך כשחקן וכמאמן.
למרות ה־2:5 אפשר היה לראות מהר מאוד בדקות הראשונות שאין חדש תחת השמש. לחץ גבוה של האוסטרים הוביל למקבץ טעויות של שחקני ההגנה, במיוחד טיבי ומרציאנו, שחייב לשפר את משחק הרגל שלו. למזלנו, האוסטרים התרגלו להפסיד בסמי עופר. הם היו מרושלים בחלק ההתקפי ולמרות לחץ בלתי פוסק על השער וכמות איומים של שלושה משחקים שלמים ב־20 דקות, הם פגשו שוער שחוץ ממשחק הרגל שיחק בצורה מושלמת.
ואז בהתקפה מתפרצת אחת, הקוסם בכחול-לבן, מנור סלומון, עשה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב: כניסה משמאל לימין לתוך הרחבה ובעיטה אדירה לימין, היישר לחיבורי הקורות. שער אדיר של שחקן נדיר.
נעבור לקישור הישראלי. נאתכו היה נהדר, חילק מסירות וניווט את האמצע, אבל עם כל הכבוד לקפטן שלנו ולניר ביטון המסופסל מסלטיק, הם לא שחקנים של חילוצי כדור. האוסטרים מהר מאוד חצו את הקישור הרך היישר לרחבה הישראלית המבוהלת.
למרות הלחץ האוסטרי ועם המון מזל וכישרון בחלק הקדמי, ישראל כבשה שער נוסף מרגליו של מונס דאבור, שהשתיק במעט את שורקי הבוז הצורם נגדו במשחק. טעות מרושלת של בלם אוסטרי, חטיפה של זהבי שרץ בנונשלנטיות לכיוון השער, עם הרבה חוכמה בעט לפינה השמאלית, ו־0:3. מי היה מאמין.
לשמחתנו, רוטנשיינר זיהה במהירה את הבעיה בקישור, ועם תחילת המחצית השנייה החליף את טיבי, העביר את ביטון לעמדת הבלם ושלח למערכה את "גרזן" דן גלזר. דן תיקל, לחץ, והוביל לשער של שון וייסמן, ששבר את האוסטרים.
בשלב הזה הם נראו כמי שוויתרו על המשחק, זהבי נראה מותש ומאוד והקהל פילל לכניסתו של ליאל עבדה המוכשר. אבל זהבי אף פעם לא רוצה להפסיד דקת משחק. גם כשהוא מותש וסחוט הוא ידע לסיים עם שער קליל מבישול נהדר של חזיזה, שנתן את שלו בדקות שבהן שיחק.
כשמסתכלים על כובשי השערים, סלומון, דאבור, זהבי ו־וייסמן, אפשר בהחלט לומר שיש לנו חלק התקפי מסוכן וקטלני. בכל התקפה אחד מהם מסוגל לכבוש. למשחק מול הדנים נצטרך לעשות מינימום טעויות בהגנה, כי הם יענישו בלי רחמים. גלזר חייב לפתוח ביחד עם נאתכו עד שנטע לביא יחלים, על מנת להצר את צעדיהם של הדנים במרכז בהיעדרו של דור פרץ המצוין.
לסיכום: מגמת השיפור בגרף עלייה. המשחקים מול אוסטריה וסקוטלנד בחוץ יקבעו את תמונת העלייה מהמקום השני, נקודה מול הדנים תהיה סנסציה. יש תקווה ואמונה, ועם קצת מזל בהגנה וניצול מצבים כמו מול אוסטריה, אפשר להתחיל לחלום על טורניר גדול בקרוב.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
פורסם לראשונה: 15:21, 06.09.21
