"לרגע לא הייתי ילד פלא, הפלא ופלא, תמיד לקחתי חלק ותמיד מודה לאלה שהיו פה לפניי, בזכותם לא צעדתי בתלם". ("אמונה עיוורת", רביד פלוטניק)
שאלה שמעסיקה בימינו אוהדים רבים היא האם ערן זהבי הוא אכן הגדול בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. כדי לנסות לענות עליה, ראשית יש לפרק את השאלה לגורמים, בכדי להבין לעומק מה הופך שחקן כדורגל ל"גדול ביותר".
הגורם הראשון, ואצל רבים גם המרכזי, הוא המספרים, התארים והיכולת פנומנלית על הדשא, כזו שלא ניתן להתווכח איתה, דוגמת לבנדובסקי בפולין או מודריץ' בקרואטיה. הפרמטר השני הוא מידת ההשפעה של השחקן על המשחק. אפשר לכלול בו את רמת החשיפה התודעתית של אותו שחקן לציבור, והאהדה/שנאה כלפי אותו השחקן. חלק מהעניין הוא גם השפעה על העתיד - כפי שיוסי בניון גרם במו רגליו לפריחה של דור שלם, שהסתכל עליו בכמיהה להפוך לילד המוצלח הבא של ישראל (תזכורת למי ששכח את הפרסומת האייקונית מתחילת שנות האלפיים לגבינה צהובה - "יוסי, ילד שלי מוצלח"). שימו עין על עבדה וסולומון, שבעצמם קיבלו שיעור פרטי מהמורה הגדול בפ"ת.
החתיכה האחרונה שמשלימה את הפאזל היא הרמה שבה השחקן הגיע לגדולתו. כאמור, לשחקן הגדול ביותר יש מספרים וסטטיסטיקה שמוכיחים את גדולתו, אך לטעמי המשקל על איפה הושגו המספרים חשוב לא פחות מהסטטיסטיקה עצמה. בעיניי, יש הבדל עצום בין לכבוש כ-100 שערים בליגה הסינית (משימה שלעצמה לא פשוטה), לבין להיות שחקן הרכב משמעותי ומוביל בליברפול, סיטי או ווסטהאם (תזכורת לברקו ובניון שעשו חיל באנגליה).
ערן עומד בכמעט כל אספקט כדי להיות בראש הרשימה: הוא מלך שערי ישראל בכל הזמנים (343 שערים בכל המסגרות). לאחרונה הוא גם עבר את מוטל'ה שפיגלר כגדול כובשי הנבחרת עם 33 שערים (ושפיגלר כיבד את ערן באצילות כאשר נכח באצטדיון), ונוסף על כך יש סביבו עניין תקשורתי גדול ואין ספק שהוא משפיע על דור ההמשך עם הרעב הבלתי נגמר לשבור שיאים.
אך עם זאת, הכדורגל משתנה ומתפתח. הטכנולוגיה, התזונה והשמירה על ההרגלים הנכונים מסייעים לשמר את רמת המקצוענות הגבוהה לאורך זמן, ובכך להגדיל את הסיכויים לניפוץ השיאים של הדורות הקודמים. לדעתי, השאלה צריכה להישאר פתוחה עד שיגיע "פושקאש הישראלי" שיכריע את הדיון. כלומר - אחד כזה שאין עוררין לגבי היכולת שלו, שהגיע להישגיו ברמות הגבוהות ביותר והשאיר אחריו דחיפה ורעב לדור ההמשך בצורה הגבוהה ביותר. זהבי קרוב לשם ויש לו עוד כמה שנים לשחק, לכן תואר מכובד עם איינדהובן ועלייה לטורניר גדול עם הנבחרת כנראה יכריעו עבורי את הסוגיה.
אך לפני הכל, ערן צריך להודות לקודמיו (שפיגלר, ברקו, בניון ועוד) שפרצו את הדרך ושיפרו את רמת המשחק בישראל, הציתו לערן את הדמיון, וללא האחרונים ספק אם היה מגיע להישגיו שהופכים אותו לישראלי הגדול ביותר של העשור האחרון.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
