רגע לפני שמתיישבים לשיחה, עוצר ג'אנלוקה גראסו ליד ספסל אדום וחיוך עולה על פניו, שמהר מאוד הופך לצחוק. שחקנה של מכבי ת"א בכדורעף אומנם נמצא בישראל רק מספר חודשים, אבל הוא כבר יודע מה הצבע הזה מסמל. "זה לא מפריע לי", הוא פוסק אבל מחפש מקום אחר.
ישראל היא התחנה הראשונה של גראסו (27) מחוץ ליבשת אמריקה. הכדורעף בחר בו יותר מאשר ההפך, וזו לא קלישאה. אביו הוא מאמן מעל שלושים שנה, וכך מצא את עצמו הברזילאי הצעיר מנסה כמובן כדורגל, איך לא, אבל מהר מאוד התמסר למסורת המשפחתית.
"הענף הזה נמצא במשפחה שלי במשך שנים. גם אחותי, אחי, אמא שלי, כולם משחקים. אפשר לומר שנולדתי לכדורעף", הוא מספר בריאיון ל-ynet רגע לפני שיעלה מחר (ראשון, 20:30) על המשטח בדרייבאין לרגע הגדול בקריירה שלו - משחק מספר 1 בגמר גביע האתגר נגד אולימפיאקוס.
יש לך זיכרונות ילדות שאיתך עד היום?
"כן, למשל אני הילד זורק כדורים כי אני נמצא עם אבא בעבודה. הייתי משחק עם השחקנים המקצועיים. אבא שלי לא לחץ, הוא היה פתוח לגבי זה שאנסה עוד כמה ענפים. ובאמת, חוץ מכדורעף ניסיתי גם קצת כדורגל. בסוף הכדורעף ניצח. הוא תמיד היה בדם שלי".
אי אפשר שלא להתרשם מהאנגלית שלך. אין לך בכלל מבטא ברזילאי.
"בברזיל אין הרבה אנשים שמדברים אנגלית, למרות שעכשיו זה מתחיל לקרות. את הקריירה המקצוענית שלי התחלתי אחרי שלמדתי בקולג', אז האנגלית משם. למדתי באוניברסיטת דרום קליפורניה בלוס אנג'לס. כשהייתי בתיכון פגשתי את ארתורו איגלסיאס (חברו לקבוצה במכבי ת"א, ס.א) ומשם המשכנו לקולג' במשך ארבע שנים. שיחקתי שם הרבה וגם כמובן היה לי את כל הזמן שבעולם להתאמן על האנגלית שלי".
איגלסיאס חתום על השידוך שלך עם מכבי ת"א?
"שיחקנו שנתיים ביחד בפורטו ריקו אחרי הקולג', והוא ציין בפניי שמכבי ת"א פנו אליו והם גם מחפשים עוד שחקנים. הוא הזכיר את השם שלי. שלחתי להם סרטונים שלי, הם אהבו את זה. סגרנו דיל מה שנקרא, ואני פה. ארתורו ואני גרים ביחד. יש לי מסע ממש טוב איתו עד עכשיו. אנחנו ביחד כמעט 11 שנים וזה באמת קל יותר כשיש איתך חבר. אשתו איתנו גם, והיא כמו אחות בשבילי. אנחנו גרים כולנו באותה דירה, ואלה אנשים שאפשר לדבר איתם כל יום. איתם אתה אף לא מרגיש לבד".
"זה יהיה משחק מאוד מאתגר. יהיה הרבה כיף, הרבה עצבים. יהיה קהל. אני אוהב את ההזדמנות הזו וזה תלוי בנו. עבדנו מאוד קשה. אני יודע שכל אחד בקבוצה רוצה את זה. אם ניצמד למטרה שכל אחד שואף אליה - הניצחון - יהיה לנו סיכוי. לאולימפיאקוס יש שחקנים מנוסים וטובים. לנו יש את הרעב להצליח השנה הזו"
מה אתה יכול לספר עד כה על החיים בישראל?
"אני נהנה ממזג האוויר, למרות שהיה קר לפני כמה שבועות. אני אוהב את האוכל. ניסיתי ללמוד קצת עברית. בתחילת העונה היו הרבה ימים חופשיים ולא הבנתי למה. זה היה מוזר. אמרו לי שיש חגים (חגי תשרי, ס.א) ואז תהיה שגרה ואין הרבה כאלה. אני נהנה מהאימונים, מהמבנה. יש לי חברים לקבוצה נהדרים, גם המאמן והצוות המקצועי. הבעיה היחידה כאן היא שהכל יקר כאן (צוחק). אני גר בהדר יוסף, וכל פעם שאני יוצא לתל אביב אפילו לראשון ציון ורוצה להזמין אוכל זה תמיד מאוד מאוד יקר".
כאשר גראסו עומד ליד השחקנים האחרים בקבוצה, ולא רק סאשה סאפונוב שהוא 2.12 מטרים, מיד שמים לב שהגובה שלו מעט שונה. מסתבר "שהקבלן" - שם התפקיד של גראסו בכדורעף - כבר רגיל לשאלה הזו. "אני 1.85 מטרים ויודע שזה חיסרון לא להיות גבוה בכדורעף", הוא משתף. "אני מתמודד עם זה כל הזמן, מאז שהייתי בן 12. אבא שלי תמך בי בהחלטה שלי ואמר לי לא לתת לאף אחד להגיד לי שאני לא יכול לעשות דברים גדולים".
זה השפיע עליך ועל הביטחון שלך כשהיית צעיר?
"כמובן. בהרבה משחקים אנשים ציינו את הגובה שלי, במקום לציין את מה שעשיתי במשחקים. היום זה פחות מפריע לי כשאני מסתכל על ההישגים שלי. זה לא נכון שאתה חייב להיות גבוה במיוחד כדי לשחק כדורעף. יש שם בחוץ ילדים מוכשרים שיכולים להצטרף לענף גם ולעשות עבודה נהדרת למרות שהם לא גבוהים. זה לא משנה".
הכדורעף לא ממש פופלארי בישראל. שמת לב?
"אני מניח שזה קורה בהרבה מדינות. תרבות הכדורעף בישראל היא לא גדולה כמו במדינות אחרות. יחד עם זאת, אני מאמין שאיפה שיש תרבות ספורט גדולה, ככה יגדל הכדורעף. אני אוהב את הליגה בישראל, וחושב שיש לה הרבה פוטנציאל גדילה. קבוצות יכולות להביא זרים, וזה אחד הדברים שתורמים לגדילה של ליגה".
מה אתה יכול לספר על הקמפיין האירופי המוצלח של הקבוצה מנקודת המבט שלך?
"זה מאוד מרגש. הישג ענקי למועדון, לקבוצה שלנו. כמובן העובדה שיש לנו את היכולת לטייל עם החברים לקבוצה ולעשות את הספורט שאנחנו אוהבים. אני חושב שזה משהו שאי אפשר לקחת אותו כמובן מאליו. אנחנו 'נעולים' סביב המשחקים. בחצי הגמר בפורטוגל היה לנו מסע, יום ארוך בדרכים, ובאמת שהקבוצה נשארה מפוקסת וסמכנו אחד על השני יותר".
אפשרי לרשום ניצחון במשחק הראשון מחר?
"זה יהיה משחק מאוד מאתגר. יהיה הרבה כיף, הרבה עצבים. יהיה קהל. אני אוהב את ההזדמנות הזו וזה תלוי בנו. עבדנו מאוד קשה. אני יודע שכל אחד בקבוצה רוצה את זה. אם ניצמד למטרה שכל אחד שואף אליה - הניצחון - יהיה לנו סיכוי. לאולימפיאקוס יש שחקנים מנוסים וטובים. לנו יש את הרעב להצליח השנה הזו".
מה אתה יכול להגיד על הקהל שלכם?
"שמעתי שהכרטיסים נמכרו מהר. ציינו את זה בצ'אט הקבוצתי. זו לא הייתה באמת הפתעה. ידענו כמה הקהל שלנו תומך כששיחקנו באירופה, והקהל בהדר יוסף תמיד תמך. בגלל ההישג של ההגעה לגמר כולם רוצים לראות את זה במציאות, איך נשחק מול קבוצה מיוון. זה באמת מדהים שהכרטיסים נמכרו מהר והאולם יהיה מלא, אנחנו אסירי תודה על זה".
"זה יהיה משחק מאוד מאתגר. יהיה הרבה כיף, הרבה עצבים. יהיה קהל. אני אוהב את ההזדמנות הזו וזה תלוי בנו. עבדנו מאוד קשה. אני יודע שכל אחד בקבוצה רוצה את זה. אם ניצמד למטרה שכל אחד שואף אליה - הניצחון - יהיה לנו סיכוי"
ההורים שלך גם יהיו בקהל?
"לצערי לא. הם עובדים ויצפו מהבית. הם ביקרו אותי בתחילת העונה, אהבו את ישראל. זו הפעם הראשונה שלהם גם פה. מה אבא שלי חושב על הליגה? הוא אימן ליגות בכל העולם, והוא יגיד את מה שאמרתי על עניין הפוטנציאל והספורטאים הטובים שיש פה. ישראל היא מקום טוב להתחיל בו את הקריירה שלי מעבר לים".
יש גם בישראל, מדינה שטופת שמש, מסורת של כדורעף חופים בת"א, יצא לך לשמוע?
"ראיתי ישראלים משחקים כדורעף בחוף גורדון בת"א. אולי יום אחד אצטרף אליהם. ניסיתי את זה קצת פה ושם כשהייתי קטן. היה לנו מגרש כזה מחול ביצר האחורית בבית, והייתי משחק שם. כמו שאפשר לראות, אני מתרכז בעיקר בכדורעף באולם".
פורסם לראשונה: 07:00, 04.03.23
