כאוהד מנצ'סטר יונייטד שחווה את הביזיון בשני המחזורים הראשונים של הפרמייר-ליג בהמשך ישיר לשלהי העונה שעברה ורק ביתר שאת, אני חש שזו לא יונייטד שלנו, של אלכס פרגוסון הווינר והשלד שבנה בדמותו וצלמו. שחקנים שנראים אומללים על המגרש, חסרי ביטחון עצמי, חסרי מעוף ומוטיבציה. צל חיוור של עצמם מלפני שתי עונות. יש הרגשה שמי שיכול ברח ושמי שנשאר בקבוצה מרגיש חסר מזל, וכן, הכוונה לכוכב כריסטיאנו רונאלדו שאף קבוצה בסדר גודל רציני לא רוצה לקבל אותו.
הזוהי אותה יונייטד שגרמה לי לצרוח באותו ערב מדהים ב-1999? הזוהי יונייטד של 6 אבני היסוד עליהם בנה פרגי הרכב: גארי ופיל נוויל, ראיין גיגס, דייויד בקהאם, פול סקולס וניקי באט, עליהם הוסיף את אריק קאנטונה, רוי קין, אולה גונאר סולשיאר, טדי שרינגהאם, ריו פרדיננד, אנדי קול, דווייט יורק ואחרים?
מה צריך להיעשות ומהר? לפתוח את הארנק, לקנות שחקנים טובים ומתאימים, להעיף את מי שלא תורם, לשנות מנטליות ולהבין שכרגע, עוד לפני שיגיע רכש, זוהי מלחמת עולם על השארות בפרמייר-ליג. כן, זו לא בדיחה. שכל משחק הוא להיות או לחדול. להפסיק להתעסק בחולצות חדשות או במה רונאלדו חושב, זה לא מעניין. זוהי שעת חירום למועדון שיש לו אולי הכי הרבה אוהדים בעולם, שהלב נחמץ לראותו במצבו היום.
אם משפחת גלייזר בבעיה, שתעביר את המושכות לאיל הון אחר שרוצה להשקיע בקבוצה ושלא ירגיש שהיא נטל עליו. צריך לעשות הכל ועכשיו, ויפה שעה אחת קודם. צריך לעבור מתיאטרון החלומות לתיאטרון המציאות. השדים חייבים להתעורר.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
