שנת 2022 הסתיימה אתמול, ועבור בלסינג אפריפה ולונה צ'מטאי סלפטר היא הייתה כזו שייקחו אותה הלאה במסע שלהם, על המסלול ומחוצה לו.
לפני כשבוע נבחרו צמד האתלטים של מכבי ת"א לספורטאי השנה של הוועד האולימפי (סלפטר בקטגוריה הכללית ואפריפה בקטגוריית הספורטאי הצעיר). הרצה בת ה־34 זכתה בשנה החולפת במדליית ארד באליפות העולם במרתון, והאצן בן ה־19 הוכתר כאלוף העולם עד גיל 20 בריצת 200 מטר.
אם בחיים עצמם הם רצים מתחרות לתחרות, בשלב זה של העונה הם רצים מטקס לטקס. לונה כבר מגיעה מוכנה ולבושה מביתה שבקיבוץ להבות הבשן – מדליסטית או לא, את כל הדרך לת"א עשתה באוטובוס – לראיון המשותף הבלעדי ל"ידיעות אחרונות". בלסינג עדיין עמוק בתוך אימון עם מאמנו יגאל (איגור) בלון, מנסה להתרכז במשימות בזמן שחלק ממסלול הריצה באצטדיון הדר־יוסף הופך לסט צילומים.
רוי בן ה־7, בנה של לונה, רץ בין האתלטים המתאמנים וממיס לא מעט לבבות כשהוא מספר כמה הוא גאה באמא שלו, אבל מוסיף: "זה מעפן שהיא טסה הרבה לחו"ל ואז אני לא רואה אותה, כי היא לא איתי". לונה מגיבה מיד: "זה לא כיף להיות בחו"ל הרבה זמן, כי אני מתגעגעת לרוי. לדבר בטלפון זה לא מספיק. אני מרגישה כאילו משהו חסר. הוא גם צריך אותי".
בעוד שאת לונה עוצרים לשיחה בכל מקום אפשרי, בלסינג התערבב עם יתר האצנים עד שמגיע הרגע שלו להצטרף לתמונה. הם מחליפים לראשונה כמה מילים, היא באנגלית והוא בעברית. "אני פה יותר מעשר שנים, אבל לא מדברת עברית. יודעת מילים מסוימות", היא מסבירה. "קשה לי להגות את האות צ'. אני מבינה, אבל לא הכל".
ספורטאי השנה, כבוד.
אפריפה: "זה ריגש אותי ברמות. לא מלחיץ שמסתכלים עליי כתקווה. אני רוצה להוכיח לעצמי, למשפחה שלי ולמאמן שלי. יש לי ראש שקט, מפוקס במטרה שלי".
"זה היה מאוד נחמד. זאת הייתה הפעם הראשונה שלי שנבחרתי לכזה דבר", אומרת סלפטר וצוחקת על השמלה שלבשה בטקס. "בכל שנה יש עליות וירידות", היא ממשיכה. "פעם את לא מסיימת את התחרות ופעם את זוכה במדליה. בשבילי זה אתגר שבו אני לומדת".
אפריפה: "הייתי רוצה שיכירו אותי יותר. מכבי ת"א בכדורסל עשתה לי קבלת פנים מכובדת תוך כדי משחק. כולם מחאו לי כפיים וזה היה רגע מרגש"
מזהים אתכם ברחוב?
אפריפה: "לא כל כך. טיפה. הייתי רוצה שיכירו אותי יותר, זה נחמד. מכבי ת"א בכדורסל עשתה לי קבלת פנים מכובדת תוך כדי משחק. כולם מחאו לי כפיים וזה היה רגע מרגש לי וליגאל. אני שמח שאנשים מכירים את האתלטיקה יותר. אני מקווה שהיא תפרח יותר בארץ".
סלפטר: "הנהג באוטובוס זיהה אותי. הוא אמר לרוי שיבחר איזה חטיף שהוא רוצה כי אמא שלו עשירה (צוחקת)".
אם בעבר ספורטאים בכירים שיתפו לא פעם כמה קשה להם לסגור את החודש, שניהם מקבלים כיום מעטפת שלמה מאיגוד האתלטיקה והמנכ"ל גל לוי, היחידה לספורט הישגי והוועד האולימפי. "תומכים בי בכל דרך אפשרית", אומר אפריפה. "האתלטיקה בשבילי זה גם לעזור להורים שלי בכל מה שהם צריכים. אני הגב שלהם, דואג להם בכל מה שצריך".
"לא קל לעבוד עם דן"
המוטיב המשפחתי משותף לשניהם. בעוד סלפטר מתאמנת תחת בעלה דן, בלסינג נמצא בקבוצת הריצה יחד עם אחותו מרסי והחברה שלו.
איך זה מרגיש להתאמן ברמות הגבוהות תחת או עם בן משפחה קרוב?
סלפטר: "דן נשאר עם רוי, ואני רצה לבד. הוא נותן לי הנחיות בטלפון. אני מספרת לו איך אני מרגישה בשיחה. כל עוד אני יודעת מה לעשות - אסתדר. בספרינט זה שונה כי הם צריכים להיות במסלול יחד כל היום. אני רצה 20 ק"מ וזהו, אני נהנית מזה. הריצה באה מהלב שלי. כשמישהו דוחף אותי זה קשה, כאילו מענישים אותך".
אפריפה: "זה איכשהו מסתדר שאנחנו כל היום ביחד".
סלפטר: "לא קל לעבוד עם דן. אני צריכה לומר לעצמי שזה מה שהחלטתי. זאת העבודה שלי והוא עושה את העבודה שלו. אנחנו רבים, אבל גם לוקח לי זמן להבין מה הוא רוצה שאעשה".
אפריפה: "יגאל לא בן משפחה אבל הוא מאוד קרוב אליי, מעבר לעובדה שהוא המאמן. הוא דואג לי לכל מה שמסביב, לכל מי שבקבוצה, גם לאחותי. דואג לנו כאילו אנחנו הילדים שלו ורוצה את טובת האתלט. הקשר הוא מעבר למאמן שבא לכמה שעות והולך הביתה".
איך אתם מגיעים לאימונים?
אפריפה: "אוטובוס או קורקינט. נסיעה של 12 דקות מר"ג. אני קרוב להגשה לטסט, ממש עוד מעט".
סלפטר: "אני לא כל הזמן בנסיעות. אני במרכז רק כשיש אליפויות או אימונים. רוב הזמן אני מתאמנת בצפון, בשדות. שם יותר כיף, לא כמו פה. הכל פתוח ושקט שם, לא צפוף בכלל. אנחנו האתלטים צריכים יותר שקט, כי המרתונים הם בדרך כלל בערים. גם מחנות האימונים הם במקום פתוח".
לונה, בתור בעלת ניסיון, איזה טיפ היית נותנת לבלסינג?
סלפטר: "להישאר מפוקס, לא להיכנס ללחץ, כי כשאתה לחוץ בזמן המרוץ זה לא טוב. בלסינג צעיר וצריך ללמוד שלא יהיה עליו יותר מדי עומס".
אפריפה: "יש בזה משהו, אני יכול להבין מה לונה אומרת. בשבילי זה הייעוד, ככה אני מרגיש. זו הבועה שלי. הגורל שלי הוא להיות אצן. אני לא רוצה לבזבז זמן על דברים אחרים. אני עסוק בזה 24/7. רוצה לממש את כל הפוטנציאל שלי ואז להיות רגוע. עכשיו אני לא יכול להיות רגוע. אני חושב שעם הזמן אתחיל ליהנות".
סלפטר: "אני רצה 20 ק"מ וזהו, נהנית מזה. עושה את מה שאני אוהבת. הריצה באה מהלב שלי. כשמישהו דוחף אותי זה קשה. זה כאילו מענישים אותך"
על מה אתם חושבים תוך כדי ריצה?
אפריפה: "אין מחשבות ממש תוך כדי, אולי לפני. בזמן הריצה אתה חושב רק על לנצח".
סלפטר: "כלום. אני רק נהנית. שעתיים של הנאה. כשאת רואה שאת הולכת לנצח ההתרגשות גם שם. אין מה לחשוב לפני, זה רק לרוץ. בשביל בלסינג זה יותר מלחיץ כי יש לך את ההתכופפות לפני הזינוק. אם נפלת - זהו. אצלנו אין את זה".
"משום דבר לאלוף עולם"
כאשר עוברים לדבר על ההישגים הגדולים שעשו השניים השנה, לונה לא מפסיקה לחייך. בלסינג שוקע בשחזור, לעיתים נדמה כי הוא לא מאמין.
סלפטר: "הזכייה במדליה באליפות העולם היא משהו שלא ציפיתי לו. הייתי חולה שבועיים, ודן אמר שאולי לא אתחרה. אמרתי לעצמי שאהיה שם כדי לנסות, ולא משנה באיזו פוזיציה, ואהיה מאושרת עם התוצאה. אחרי חמישה ק"מ ראיתי שאני יכולה לזכות בארד, אז אמרתי שזו ההזדמנות שלי".
אפריפה: "לקח לי כמה שבועות לעכל את ההישג. קרה לי שהתעוררתי איזה בוקר ואמרתי לעצמי שאני אלוף עולם. משום דבר לאלוף עולם. המדליה תלויה אצלי בבית".
אפריפה התגייס לאחרונה לצה"ל ("חוויה ממש טובה. זו התרגשות להיות חלק מהמדינה") וכשנשאל על אלה שמפקפקים בישראליות שלו הוא משיב: "אני בוחר לא להתייחס. אנשים תמיד ידברו. אני יודע שאני ישראלי לכל דבר".
את הכינוי שהודבק לו, "יוסיין בולט הישראלי", הוא לא ממש אוהב: "בולט יש רק אחד. אני בלסינג אפריפה. אני מעריץ אותו. את שיא העולם שלו ראיתי ביוטיוב, כשהייתי בן שש. זה הלהיב אותי ונותן מוטיבציה להיות כמוהו".
יעל ארד, יו"ר הוועד האולימפי: "לונה ובלסינג הם דוגמה לכל מה שיפה בספורט הישראלי. לונה - ספורטאית, אישה, שבכוח התמדה יוצא מגדר הרגיל פילסה את מעמדה בהתמדה ובנחישות אל עבר ההצלחות. נמשיך לעשות הכל כדי לייצר ללונה סביבת הכנה שקטה להגשמת החלום שלה לקראת פריז 2024. בלסינג הוא פני העתיד של הספורט הישראלי - ספורטאי מוכשר, בעל מוסר עבודה גבוה חריג גם לגילו הצעיר ובכלל. ויש לו פוטנציאל אדיר לקראת המשחקים בלוס־אנג'לס 2028 וכמובן התחנה הראשונה היא בפריז".
פורסם לראשונה: 11:15, 02.01.23