לאט, בשקט, בצניעות ובעיקר בעבודה קשה, לוטן אמסלם שחגג ביום שישי האחרון את יום הולדתו ה-20, מוכיח לכולם שהוא לא רק הבן של שחקן העבר שמעון אמסלם, אלא שגם בגילו הצעיר ובתוך סיר הלחץ שקיים בהפועל תל אביב הוא יכול למצוא את מקומו ברוטציה ולקבל דקות משמעותיות.
הפורוורד הצעיר עשה קפיצה דרסטית בקריירה שלו כשבקיץ 2020 חתם על חוזה ארוך טווח לארבע עונות במדים האדומים אחרי שהשתייך מאז צעירותו למחלקת הנוער של המועדון. אבל עוד לפני כן הספיק לשחק עונה אחת במכבי שוהם מהליגה הארצית ולפני שנתיים כבר לקח תואר אחד מכובד עם זכייה באליפות העולם לתיכונים יחד עם תיכון חדש בתל אביב. בריאיון חגיגי, מספר אמסלם על הוויתורים שנאלץ לעשות, כמה ואיך הוא מתאמן בכל יום ובעיקר מביט לעבר עתיד ורוד, או יותר נכון אדום, שמחכה לו, ככה הוא מקווה.
מים לשיפור היציבה
"כמעט ואין לי שעות פנאי", מודה אמסלם הצעיר. "אני מתאמן הרבה, עובד קשה, תוך כדי גם הולך כל יום לצבא (נשארה לו שנה וחצי)".
ועושה מה?
"אני מתעד שיניים בתל השומר".
מה זה אומר?
"אני מצלם שיניים. פעם אחת איזה חייל זיהה אותי. הוא אמר לי 'יו אמסלם, אני לא מאמין. אני אוהד הפועל שרוף. מה אתה עושה פה?'. אמרתי לו שאני משרת פה והוא ביקש לעשות איתי תמונה. שנייה אחרי זה דחפתי לו את הפלסטיק לפה וצילמתי לו את השיניים. זה היה קצת מביך".
בוא נחזור מהשירות הצבאי אל הכדורסל. אתה מתאמן במספר מסגרות, אם זה בתוך הקבוצה ואימונים אישיים עם המאמן עופר רון.
״נכון. תמיד בהפועל תל אביב, במחלקות השונות הייתי רק חלק מהקבוצה השנייה. היה איזה קיץ שהגעתי לעופר ואני זוכר עד היום את המשפט שהוא אמר לי: 'אתה הולך להיות שחקן, אין פה משהו אחר'. הוא באמת האמין בזה והוא הלך איתי לאורך כל הדרך. עבדנו אז בכל שבוע ארבע-חמש פעמים, גם בשבתות. כשחקן כשאתה רואה מאמן שכל כך מבין כדורסל ומאמין בך אז זה ישר מעלה לך את הביטחון וזו הייתה נקודת המפתח שלי".
אתה גם עושה טיפולים במים. איך זה קשור לכדורסל?
"החבר הכי טוב של אבא שלי, יוסי, הוא מאמן הידרותרפיה. הוא באמת אחד המאמנים הטובים שיש. הוא גם אימן את מאור בוזגלו ועוד הרבה ספורטאים אחרים שעברו אצלו שיקום אחרי פציעות. טיפול במים זה משהו מיוחד שאני אוהב לעשות וזה מאוד מייחד אותי מאחרים".
מה נותן הטיפול הזה?
"הוא תורם ליציבה, לעבודת רגליים טובה יותר. זה גם עוזר לחשוב מחוץ לקופסה".
החברים שלך בטח עסוקים עכשיו בתכנונים לטיול אחרי צבא ובבילויים. כמה זה חסר לך?
"אני מתאמן שלוש פעמים ביום ולפעמים גם ארבע. בסוף היום אני מגיע הביתה וישר הולך לישון. על הבוקר או שאני בצבא או שאני באימון. אלה החיים שלי. אני רואה מהצד את החברים שלי עושים דברים כמו שכל צעיר בגיל שלנו עושה, אבל המטרה שלי הרבה יותר גדולה ואחרת. אפשר להגיד שהמטרה מקדשת את האמצעים".
אז באמת מהי המטרה הגדולה? מה החלום הגדול שלך?
"לכל כדורסלן יש איזה חלום להגיע ל-NBA, אבל אותי יותר מושך להגיע ליורוליג. זה כדורסל ברמה מאוד גבוהה. זה השאיפות שלי. אני עובד קשה בשביל זה".
למי קראת רך?
בשיחה עם לוטן אמסלם אי אפשר להשאיר את הפיל הלבן שבחדר יותר מדי זמן בלי שמתייחסים אליו. אמסלם לא מתרגש. הוא יודע שזה יבוא. תמיד זה בא. ככה זה כשאתה הבן של שמעון אמסלם, שחקן עבר שהפך לסמל ואגדה אצל האדומים אחרי שרשם 15 עונות במצטבר כקפטן של הפועל תל אביב.
אז איך זה להיות הבן שלו?
"אני תמיד אומר שבלהיות הבן של שמעון יש יתרון וחיסרון. היתרון הוא שבאמת יש לך מישהו קרוב שעבר את כל הדרך הזאת, יש לו טונות של ניסיון, חוכמת חיים, כל שאלה שאני אשאל או כל דבר שאני אעבור בקריירה הוא כבר עבר עשר פעמים, והוא יודע תמיד מה להגיד לי כדי לפקס אותי ולהוציא אותי נגיד ממצב לא טוב שנכנסתי אליו".
והחיסרון?
"זה שהוא עשה קריירה כל כך גדולה, אז החלום שלי הוא כל הזמן לנסות לעבור אותו".
ואתה יכול לעבור אותו?
"אבא שלי עשה קריירה ענקית, אבל אני רוצה ומאמין שאני יכול לעבור אותו. הוא יודע את זה, בשביל זה אנחנו עובדים כל כך קשה. האמת היא שהוא גם רוצה שאני אהיה מעליו".
מה הדבר הכי חשוב שלמדת ממנו?
"אף פעם לא לוותר. אבא שלי הגיע להפועל תל אביב כילד צעיר משדרות. זה היה חלום להגיע לאחת משתי הקבוצות של המדינה. יש לו באמת סיפור מיוחד שלא קורה הרבה, אז כן, למדתי ממנו פשוט לא לפחד ולהאמין בעצמך. אני זוכר למשל, כשהייתי בן 15 עשיתי עבירה חמישית שתי דקות לסוף המשחק והפסדנו. כשנסענו הביתה הוא אמר לי: 'אתה רך, יצאת בחמש עבירות בכוונה כי פחדת להיות על המגרש. המשפט הזה נשאר לי בראש ומאז אני רוצה להוכיח לו שאני לא פחדן".
אמסלם האבא אומר השבוע בהקשר זה על בנו: "הוא עקשן כמוני. לא מוותר על הפרקט והוא לא מוותר לעצמו. גם כשקשה לקום לאימוני בוקר הוא שם. הוא הולך לזרוק לסל שעה לפני הצבא, או שעתיים אחרי. הוא סימן לעצמו מטרה, יש לו תוכנית עבודה מסודרת והוא יודע לאן הוא רוצה להגיע ואני מקווה בשבילו שהוא באמת יגיע לשם".
מחכה לטלפון מגודס
אמסלם ג'וניור, הפורוורד הגבוה (2.00 מ') משחק כבר שנה שנייה בליגת העל. הוא שיחק כמובן בנבחרת העתודה ועכשיו מחכה לטלפון מגיא גודס, מאמן נבחרת ישראל. אמסלם: "זה החלום הכי גדול שלי. בשנה שעברה, כששיחקתי בנבחרת העתודה החשבתי את זה להישג הכי גדול שלי. לשמוע את ההמנון לבוש במדים של הנבחרת זה משהו שבאמת ריגש אותי ואי אפשר להשוות את הרגע הזה לשום דבר אחר. אני בחיים לא אגיד 'לא' כשיזמנו אותי, הלוואי שאני אגיע למעמד כזה".
עד שיזמנו אותו לנבחרת מתייחס אמסלם גם לנעשה בליגה, ובמיוחד למשחק מול הפועל חולון אליו הגיעו האדומים מתל אביב אחרי שני הפסדים ועם הרבה רעשי רקע על כך שמעמדו של המאמן, דני פרנקו מתחיל להתערער. זה נגמר 67:62 לאדומים. "אני מאוד מעריך את דני", אומר אמסלם. "הוא נתן לי את הבמה, באמת שצריך הרבה אומץ כדי לתת לילד בן 19 דקות משחק, בטח בקבוצה כל כך גדולה עם המון שאיפות. אני חושב שגם כל השחקנים כאן מעריכים אותו".
"יש לו באמת אופי מיוחד, הוא מאמן של שחקנים. אני לא זוכר שדיברנו השחקנים לפני המשחק על משהו ספציפי בנוגע למעמד שלו, אבל פשוט כולנו הרגשנו שזה הרגע שלנו להתעלות. וזה מה שקרה. מה שברור הוא שהניצחון הזה לא מספיק. אם לא נראה המשכיות אז הניצחון הזה לא שווה כלום. המטרה היא באמת כל הזמן להתקדם".
ואתה נחשב לחלק בלתי נפרד מהרוטציה עם ממוצעים של 11.6 דקות בהן אתה רושם 4.2 נקודות ו-2 ריבאונדים.
"זה באמת נדיר בגיל שלי לקבל כזאת הזדמנות בליגת העל, במיוחד בהפועל תל אביב, ובמיוחד העונה. כל השנים שלי במחלקות במועדון הייתי תמיד חלק מהקבוצה השנייה, וגם שם שחקן שמיני-תשיעי, אבל הרווחתי את זה כי עבדתי באמת קשה".
אפשר להגיד שאתה מקבל את הקרדיט הזה בעיקר בגלל ההגנה שלך?
"כששיחקתי בנוער לא שמרתי כל כך טוב. עם הזמן עבדתי על זה. תמיד ראיתי משחקים בטלוויזיה עם שחקנים גדולים שעוצרים את היריב שלהם על אפס נקודות ורציתי גם. הבנתי שהשנה זה מה שצריכים ממני. יש פה מספיק שחקנים מוכשרים שיכולים לקלוע, וכשאני עולה לפרקט אני צריך לתת דחיפה במשהו אחר, זאת הייתה המטרה שלי".
מה הסיכוי שנראה אותך בעתיד עובר לצהוב?
"אני לא חושב על זה כרגע. הפועל תל אביב היא הבית שלי. אני כל כך אוהב את האנשים כאן ואת האוהדים. באמת גדלתי כאן, כשהייתי מגיע למשחקים עם אבא תמיד אמרתי 'וואו, אני רוצה לשחק בשביל הקהל הזה'. יש לי חוזה ארוך טווח כאן וזה הדבר היחיד שאני חושב עליו".
ויש מחשבות אולי ללכת בעקבות אבא ולהשתתף ב"הישרדות"?
(צוחק) "אין מצב בחיים, אני הכי מפונק בעולם".
