"הנשיא הטוב בעולם", "הענק מסנטיאגו ברנבאו", "חלומו של כל אוהד" - אלו הן רק חלק קטן מהמחמאות שגרף הנשיא האגדי של ריאל מדריד, פלורנטינו פרס, מאז נכנס לתפקיד אי שם במילניום הקודם - אך בשנתיים האחרונות משהו עובר עליו. הוא היה נשיא כל יכול שמוכן לשפוך כל סכום אפשרי על מנת להשיג את מה שהוא רוצה, האיש שיצר את האינפלציה ספק זוועתית-ספק מבורכת בכדורגל העולמי עוד בכהונתו הראשונה, שהפך את הכדורגל מעוד משחק נחמד ואהוב למכונה משומנת ליצירת כסף ואטרקציות - אך בשנים האחרונות "רוע הלב" והיצר המתמיד לכבוש הכל התחלפו בגישה שמרנית, ספק קמצנית, לצד עייפות ואדישות מסוימת כלפי מה שקורה בכדורגל.
מנשיא שיילחם בשיניים להחתים כל שם גדול ומפוצץ, הוא הפך לנשיא עייף שלא מתרגש מכל שם שמוצע לו. בעבר הוא היה מוכן לשלם סכום דמיוני לאותה תקופה (60 מיליון אירו) עבור לואיש פיגו, והיום? היום הוא "לא ייכנס למאבק עם קבוצות אחרות" - כך אנו שומעים לא מעט בתקופה האחרונה לגבי כל שחקן שריאל מדריד מעוניינת להחתים, אם זה הולאנד, בלינגהאם ואפילו קונדה שלגביו היו שמועות בקיץ. אז למה זה ככה?

1 צפייה בגלריה
נשיא ריאל מדריד פלורנטינו פרס
נשיא ריאל מדריד פלורנטינו פרס
נשיא ריאל מדריד פלורנטינו פרס
(צילום: רויטרס)

אולי זו קמצנות. אולי קיימת איזושהי תוכנית-על שהוא מתכנן לנו (כמו שרק הוא יודע), או שאולי הוא פשוט הזדקן כמו כל דבר בעולם, מגע הקסם כבר נגמר והשובע מכל מה שהשיג בשנותיו הרבות כנשיא המועדון גבר עליו. השובע הוא דבר לגיטימי לחלוטין, זה קרה לכל הטובים ביותר, אז מי אמר שפרס חסין מפני זה. הבעיה הגדולה היא שאותו שובע מחלחל גם לשחקנים עצמם. אם זה שמשלם להם משכורת כבר מאס בדבר, מה יגידו אזובי הקיר? מה יגידו השחקנים שזכו גם הם בכל התארים? וכנראה שזו הבעיה, אך לא היחידה.
העלייה המטאורית של הפרמייר-ליג, שכבר הפכה לסוג של בית שני לבתי המלוכה הסעודיים והקטארים, הורגת את כולן, גם את ריאל מדריד הגדולה, שגדולה ככל שתהיה פשוט לא יכולה להתמודד עם כמויות הכסף של אותן קבוצות אנגליות. ההיחלשות העסקית הוכלכלית של ריאל מתבהרת כשמשלבים את העייפות של הנשיא המזדקן עם השובע של המועדון שכבר זכה בהכל תחת חסותו של פרס, ולכל המשוואה הזאת מוסיפים גם את הפערים הכלכליים ומקנחים במילה שאולי כבר הספקנו לשכוח- הקורונה שפגעה בכל הקבוצות בכל הליגות הגדולות שלא מנוהלות על ידי נפט סעודי אלא באנשים בשר ודם, אוהדים ממש. ולכל זה נוסיף גם את הבנייה המחודשת והבלתי נגמרת של הברנבאו שתקועה לכולנו כמו עצם בגרון.
אך זהו לא תירוץ: פלורנטינו כבר הוכיח לנו שהוא יודע לצאת ממצבים קשים, וזהו מצב קשה מאוד. בתור האיש החזק ביותר בכדורגל עליו להוציא את המועדון שלו מההירדמות, אולי על ידי הקמת הסופרליג, אולי על ידי התאחדות הליגות הגדולות כנגד התעצמות הפרמייר-ליג. זה התפקיד שלו למצוא את התשובה, ולנו רק נשאר לקוות שזה יקרה בהקדם.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.