אבל בישראל, הונגריה, ועולם הספורט: אגנס קלטי, אחת הספורטאיות הגדולות בכל הזמנים, הלכה היום (חמישי) לעולמה בגיל 103. אגדת ההתעמלות ההונגרייה-ישראלית, שנחשבת ל"אמא של ההתעמלות הישראלית", הובהלה ביום שישי בערב לבית החולים בבודפשט, הונגריה בעקבות אי ספיקת לב וקשיי נשימה שהתפתחו כתוצאה מדלקת ריאות ממנה סבלה.
מספר שעות לפני שאושפזה, סיפר בנה של קלטי לתקשורת ההונגרית כי מצבה של אמו, שסבלה בתקופה האחרונה מדלקת ריאות, משתפר וכי "היא כבר מחייכת". עם זאת, בהמשך מצבה הידרדר והיום היא נפטרה - שבוע לפני יום הולדה ה-104.
בוועד האולימפי ספדו לקלטי: "הוועד האולימפי בישראל מרכין ראש בלכתה של גדולת הספורטאיות היהודיות אי פעם, כלת פרס ישראל, ניצולת השואה אגנס קלטי - האלופה האולימפית המבוגרת ביותר בעולם. אגנס, אגי בפי חברותיה זכתה לאריכות ימים ובשנותיה האחרונות ריגשה כל פעם מחדש בזכות אישיותה המיוחדת. אגנס קלטי עלתה לישראל מהונגריה בשנת 1957 בעקבות השתתפותה במכביה החמישית והיתה ממקימות ענף התעמלות המכשירים בישראל, גידלה דורות של מאמנות וספורטאיות והיתה אייקון מצויינות שהיוותה השראה לרבים בספורט הישראלי.
"הייתה לנו הזכות ללוות את אגי ובנה רפי לאורך השנים האחרונות וגם בימים האחרונים. גדולתה בעשייתה ויצירת אדוות השפעה רבות בישראל ובעולם כולו. יהי זכרה ברוך".
גם שר הספורט, מיקי זוהר, נפרד מהמתעמלת האגדית: "נפרדים בכאב ובתודה מאגנס קלטי, שהלכה לעולמה בגיל 103. מחלוצות הספורט היהודי ואחת מגדולות הספורטאיות בהיסטוריה. ניצולת שואה שידעה להפוך את הכאב לכוח ואת האמונה להישגים וניצחונות מרהיבים – 10 מדליות אולימפיות ואלפי לבבות שכבשה. מורשתה היא השראה אינסופית לדורות. השביל שבנתה ימשיך להוות דוגמא ומופת לספורט היהודי והישראלי, יהי זכרה ברוך".
נשיא המדינה יצחק הרצוג: "קיבלתי בצער את הידיעה על פטירתה של אגנס קלטי, כלת פרס ישראל, אגדת ספורט ואישה פורצת דרך שסיפור חייה הוא השראה לדורות של ספורטאים. שורדת השואה, אשר איבדה את רוב משפחתה במחנה המוות אושוויץ וחייה שלה ניצלו באורח נס, הייתה לאחת המתעמלות הגדולות בהיסטוריה. היא הניחה את היסודות לענף ההתעמלות הישראלי והיוותה הוכחה מוחשית לחוזקה של הרוח האנושית ולכוחה של נחישות.
"פרס ישראל שהוענק לה על מפעל חייה שיקף באורח סמלי את הכבוד הרב לו ראויה אגנס בזכות תרומתה הגדולה לספורט הישראלי ועוצמותיה כאישה יוצאת-דופן. תנחומיי למשפחתה, לחבריה ולכל אוהביה. יהי זכרה ברוך".
גם ארגון מצעד החיים העולמי הרכין ראש עם פטירתה של אגנס קלטי: "בשנה שעברה לציון 80 שנה לחיסולה של יהדות הונגריה בשואה קיימנו מצעד חיים בערב יום השואה בבודפשט לזכר קהילת יהדות הונגריה הגדולה והמפוארת ומשם המשכנו במסע, כמו 400 אלף מיהודי הונגריה לאושוויץ בירקנאו שם קיימנו את מצעד החיים ביום השואה בהשתתפות למעלה מ-30 שורדי שואה מהונגריה. אגנס הותירה חותם גדול על האנושות כולה. היא לעד תיזכר כסמל לבחירה בחיים ורוח האנושית שיכולה להתעלות מעל כל קושי".
המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט הצטרף למספידים: "אנו מרכינים ראש ומביעים צער עמוק עם פטירתה של אגנס קלטי ז"ל, מתעמלת אגדית, ניצולת שואה ומורה דגולה, שהקדישה את חייה לקידום הספורט בישראל ולעיצוב דורות של מתעמלות, מאמנות ומאמנים. במרכז היא הייתה מורה מסורה, שהכשירה דורות של מתעמלות ישראליות. מורשתה תישאר חקוקה בליבנו לעד".
קלטי זכתה בעשר מדליות בהלסינקי 1952 ומלבורן 1956, חמש מתוכן מזהב, כשייצגה את הונגריה במשחקים האולימפיים – מה שהפך אותה למתעמלת היהודייה הגדולה בכל הזמנים ולמתעמלת ההונגריה המעוטרת ביותר. עד היום היא גם הייתה האלופה האולימפית המבוגרת ביותר שחיה.
אבל הסיפור המדהים של אגנס קלטי הוא בעיקר סיפור של שורדת שואה, שנאלצה לאמץ זהות בדויה, נישאה נישואים פיקטיביים למתעמל הונגרי, וניצלה מהתופת הנאצית. כל זאת בדרך, כאמור, לקריירה ספורטיבית בלתי נתפסת. סגירת המעגל המרגשת הגיעה בחודש מאי 2017, כשקיבלה בחגיגות העצמאות ה-69 של ישראל פרס מפעל חיים בתחום התרבות והספורט מהמדינה היהודית.
קלטי נולדה ב-1921 בהונגריה, קצת יותר מעשור לפני עליית הנאצים לשלטון. "זאת לא הייתה משפחה דתית", היא סיפרה לאחרונה בראיון. החיבור של קלטי לספורט היה ממש מיידי. בגיל ארבע, בנוסף לשחייה היא החלה להתנסות בהתעמלות, במועדון ספורט יהודי, עם דגש על התעמלות מכשירים. למעט רומן קצר עם נגינת צ'לו, הספורט הפך למוטיב מרכזי בחייה.
כשהכוחות הנאציים הגיעו להונגריה ומגיעה לשם גם רדיפת היהודים, חייה של קלטי משתנים ללא היכר. היא נאלצה להסתתר ולאמץ זהות בדויה – יוהאס פירושקה, עוזרת הבית של המשפחה. היא אפילו נישאה נישואים פיקטיביים למתעמל הונגרי.
לרוב בני משפחתה לא האיר המזל. אביה, דודותיה ובני המשפחה המורחבת נתפסו על ידי הנאצים והוצאו להורג במחנה ההשמדה אוושויץ. אולם אמה ודודתה, ששרדו את השואה, זכו לראות אותה מתפתחת לאגדת ספורט, במהלך שנות ה-50.
זה התחיל כשמלאו לה 24 שנים, היא חזרה למשטר אימונים מלא, וב-1946 החלה רצף לא נתפס של עשר שנים בהן היא זכתה בתואר אלופת הונגריה בהתעמלות. באליפות העולם ברומניה (1956) היא מוסיפה לארסנל התארים שלה שלוש מדליות נוספות. כאמור, את הפסגה האמיתית היא כבשה במשחקים האולימפיים בהלסינקי (1952) ומלבורן (1956) בהן היא קטפה לא פחות מעשר מדליות, והפכה לאגדה בחייה.
עלייה למשחקי המכבייה
לישראל היא הגיעה לראשונה ב-1957, לאחר שהוזמנה למשחקי המכבייה. "הבאתי איתי מכשירים ומקבילים, בישראל אפילו לא ידעו אז מה זאת התעמלות", ואכן, בשנים הבאות היא תניח בישראל את יסודות הענף כשהיא מגדלת דורות של מתעמלות במכון וינגייט.
באולימפידת מינכן 1972 חייה ניצלו בשנית. ב-5 בספטמבר ארגון "ספטמבר השחור" השתלט על המגורים של חברי המשלחת הישראלית ורצח 11 מתוכם. קלטי אומנם נטלה חלק במשלחת, אבל לא נכחה בעת ההשתלטות במגורים בכפר האולימפי.
כאמור, בשנת 2017, וכשהיא בת 96, קיבלה קלטי פרס ישראל בתחום הספורט, שמהווה סגירת מעגל למסע חיים מעורר השראה. בשיקולים להענקת הפרס נכתב: "מדובר באשה יחידה במינה, עוצמתית ומבריקה. אשה פורצת דרך, מנהיגה ודמות לחיקוי בקרב תלמידותיה בארץ ובעולם, שעשתה היסטוריה וחיה בינינו. מוערכת עד מאוד בעולם ובקהילת הספורט לדורותיו ועדיין נחשבת לאחת המתעמלות הגדולות בהיסטוריה של ענף התעמלות המכשירים".
במסגרת חגיגות המאה של קלטי, צייצה אגדה אחרת, נדיה קומנצ'י: "כולנו אוהבים אותך ומעריכים. נתת לי השראה כשהייתי ילדה. היו לך חיים מדהימים. הראית שאת לוחמת ואת הוכחה חיה למהו כוח של נחישות".
