עונת 2021/22 הייתה אמורה להיות חגיגית עבור ז'לגיריס קובנה. תקציב הקבוצה קפץ מ-6.8 מיליון אירו ל-10.1 מיליון (בזכות ההסתמכות על מכירת מינויים וכרטיסים אחרי מגפת הקורונה), ונראה היה שהמועדון ינסה לדבר חזק ביורוליג.
בינתיים, הכל הולך להם הפוך, ואחרי חמישה מחזורים הליטאים הם היחידים ללא ניצחון ביורוליג. מדובר בפתיחת העונה הגרועה ביותר של הקבוצה במפעל מאז עונת 2008/09 כשהפסידה שבעה משחקים ברציפות. הערב (שלישי, 21:00) היא תנסה לצאת לדרך חדשה דווקא בהיכל מנורה נגד מכבי תל אביב.
החממה נהרסה
ז'לגיריס לא יכולה להתמודד עם המעצמות של אירופה על הכוכבים הגדולים ביבשת או על זרים מוכחים בעקבות ענייני תקציב, אבל בשנים האחרונות הצליחה להפוך את עצמה לחממה, בעיקר לאמריקאיים שעשו את הצעדים הראשונים ביורוליג אצלה והתקדמו לאימפריות של היבשת עם משכורות של מיליוני דולרים.
רק בקיץ התקדמו ממנה תומאס ווקאפ (אולימפיאקוס), נייג'ל הייז (ברצלונה), רוקאס יוקובייטיס (ברצלונה) ומריוס גריגוניס (צסק"א). לפני כן היו אלה זאק לידיי (מילאנו), אדגראס אולנובאס (פנרבחצ'ה), ברנדון דייויס (ברצלונה), נייט וולטרס (מכבי ת"א) והרשימה עוד ארוכה.
דרך אגב, לא במקרה ברצלונה הפכה ליבואנית מספר 1 של שחקנים מז'לגיריס. בקיץ 2020 שרונאס יאסיקביצ'יוס, שהוביל את הקבוצה להישג הגדול ביותר שלה מאז הזכייה ביורוליג ב-1999 - העפלה לפיינל פור, עזב לבארסה, ונוהג לקחת מהליטאים שחקנים על בסיס קבוע.
בעונה הנוכחית ז'לגיריס צירפה שני שחקנים עם פוטנציאל גדול - ג'וש ניבו מהפועל אילת וטיילר קבנאו (טנריפה), אבל שאר ההחתמות שלה היו של ליטאים מבוגרים, נילס גיפיי בן ה-30 מאלבה, וכמובן עמנואל מודיאיי, שהיה אמור להיות הבטחה אחרי התקופה שלו ב-NBA. אם תרצו, חשיבה אחרת.
למעט ניבו, שבאמת מוכיח את עצמו עם 10 נקודות (80 אחוזים מהשדה ו-83 אחוזים מקו העונשין), 7 ריבאונדים (חמישי ביורוליג), 1.2 חסימות (רביעי), ו-16 במדד האיכות, השאר מזייפים בגדול. מודיאיי למשל קולע רק 8.8 נקודות (25 אחוזים ל-3), מוסר 2.8 אסיסטים ומאבד כמעט אותה כמות (2.3). בפועל, אלה שהגיעו לא מצליחים לספק את הסחורה.
אין יורש לשאראס
אחרי ההצלחה הגדולה עם שאראס והקידום שלו לברצלונה, ז'לגיריס ידעה שהיא חייבת לחשוב מחוץ לקופסה ולהביא מאמן, שאולי לא דומה לפנומן הליטאי בפילוסופיה, כי אין הרבה כמוהו, אבל כן ביכולת לקדם שחקנים ובמקביל להביא להצלחות. הבחירה הייתה מפתיעה - מרטין שילר, מאמן אוסטרי אלמוני, שהיה עוזר בגרמניה, וב-2017 עזב לארצות הברית, עשה חיל בליגת הפיתוח של ה-NBA ואף נבחר למאמן השנה (2020).
בפועל, שילר לא הצליח להוביל את ז'לגיריס לפלייאוף היורוליג בעונה הקודמת, המטרה שהוצבה לו, וסיים במקום ה-11 עם מאזן 17:17. לפרקים ראו אצלו כדורסל מיוחד, אבל בסוף התוצאות לא הגיעו. למרות האכזבה, בז'לגיריס נתנו אמון במאמן והוא בנה את הסגל כפי שרצה גם לעונה הנוכחית. אך כבר במשחקי ההכנה ראו שזה לא זה. בליגה הקבוצה אמנם ניצחה אבל הציגה כדורסל רע, וביורוליג הפסידה פעמיים ליריבות שהייתה צריכה לנצח - וילרבאן וזניט.
בעקבות הגדלת התקציב והציפיות, בז'לגיריס החליטו לפטר את שילר כבר אחרי שני מחזורים ולהמשיך הלאה כדי לנסות ולהציל את העונה. "אחרי ששאראס עזב חשבנו להיות יצירתיים. הבאנו את שילר, אבל אני חייב להודות שהפרויקט כשל", אמר הג'נרל מנג'ר והאיש החזק במועדון, פאוליוס מוטיונאס, במסיבת עיתונאים מיוחדת שכינס בז'לגירו ארינה.
ז'לגיריס בדקה את שוק המאמנים ואפילו חשבה להחתים את דאיניוס אדומייטיס שנכשל בהפועל ירושלים, אבל בסוף החליטה להמשיך עם מאמן זר ובחרה בשחקן העבר האגדי, יורי זדובץ' הסלובני, שסיים את תפקידו כמה חודשים קודם לכן במטרופוליטנס של תומר גינת.
זדובץ' הוא שם מסקרן. הפעם האחרונה בה אימן ביורוליג הייתה לפני עשור בלובליאנה. מאז עבד במועדונים ממעמד הביניים באירופה כמו ספרטק סנט פטרסבורג, גזייאנטפ הטורקית, אא"ק אתונה וצדביטה זאגרב. כמו כן, הוא אימן לתקופה את נבחרת סלובניה, ונראה שעכשיו קיבל צ'אנס גדול להיכנס למועדון מאמני היורוליג.
בלי סקוררים
זדובץ' נחשב למאמן עם אוריינטציה הגנתית ברורה, עם חוקים ושיטת משחק קבוצתית. הוא סולד מסקוררים ומאמין בקצב משחק איטי. בעבר היה מעביד את השחקנים שלו קשה באימונים, אבל בשנים האחרונות עשה התאמות לדור החדש. הקבוצות שלו עדיין מתאמנות הרבה, אבל כבר לא קשה מדי. הרעיון שלו הוא שהשחקנים יהיו כל הזמן באולם, שירגישו שהם במסגרת ולא יתפזרו. משמעת היא דבר קריטי עבורו, אין דבר כזה לעשות פרצופים במשחקים או באימונים, ולא לתת יד למאמן ולשחקנים על הספסל כשמחליפים אותך.
המטרה של ז'לגיריס בהחתמתו הייתה לעשות קצת סדר בבלגן שנוצר, מתוך אמונה שהסגל מספיק טוב כדי להעפיל לפלייאוף. אם תרצו, חזרה לסגנון השאראסי בו המאמן שולט בהכל. "אנחנו חושבים שבשלב הזה זדובץ' מאמן טוב יותר עבורנו. יש לו רצון להילחם עבור ניצחונות, תשוקה ואמונה בסגל. אלה היו הסיבות המרכזיות שהחתמנו אותו", סיכם מוטיונאס.
מבחינת ניצחונות ביורוליג זדובץ' עדיין לא הביא את השינוי, אבל בשני המשחקים האחרונים ניתן היה לראות בבירור שהליטאים יכולים לתת פייט, מה שלא קרה עם שילר, והם הפסידו לא מעט בעקבות הסגל הקצר. למשל מול אולימפיאקוס ז'לגיריס פתחה נהדר והובילה 12:23 בסיום הרבע הראשון, אלא שבשלושת הרבעים הבאים קלעה 19 נקודות או פחות - והפסידה ב-15 הפרש. במחזור האחרון מול באיירן היא שוב פתחה מדהים, הוליכה 13:24 אחרי עשר דקות, כאשר ההפרש בשיאו עמד על 16 נקודות (23:39) לקראת סיום המחצית. אבל שוב שחקניו של זדובץ' התקשו לקלוע בהמשך והפסידו בתום דרמה גדולה 75:73.
לז'לגיריס יש שתי בעיות עיקריות. הראשונה היא פציעות והשנייה היא העובדה שלא ניצלה את לוח המשחקים הנוח שהיה לה בפתיחת היורוליג. נתחיל עם הפציעות: ז'לגיריס מגיעה למשחק בת"א ללא הסנטר הצרפתי שלה ז'ופרי לוברן שנפצע בכתף. תחילה היה נראה שהוא ייעדר מספר שבועות, אבל לאחרונה הודיע שהחליט לעבור ניתוח והוא צפוי לשוב במקרה הטוב רק בחודש ינואר. בנוסף, אחד השחקנים הכי חשובים בסגל, יאניס סטרלינקס הלטבי, שעבר בקיץ מצסק"א, סובל ממתיחה ברגלו ולא שיחק בשני משחקי היורוליג האחרונים. אם הצרות הללו לא מספיקות, מודיאיי נפצע בברך שמאל ולא לקח חלק במשחק נגד באיירן וכן במחזור האחרון בליגה הליטאית. לא ברור אם השניים האחרונים ישחקו הערב, אבל גם אם כן הם לא יהיו בכשירות מלאה.
לוח המשחקים שקיבלה ז'לגיריס על הנייר היה סביר פלוס עם משחקים מול יריבות ברמתה, או אפילו פחות: וילרבאן, זניט, הכוכב האדום ובאיירן מינכן (באמצע שיחקה מול אולימפיאקוס), אבל החבורה הליטאית הפסידה בכולם. בששת המחזורים הבאים היא תפגוש בין השאר את מכבי ת"א, אנאדולו אפס, ריאל מדריד ופנרבחצ'ה, ולא ברור איפה זדובץ' ושחקניו יצליחו לגרד ניצחונות. הצהובים של יאניס ספרופולוס מקווים שזה לא יקרה כבר הערב מולם.
