"העונה של מכבי ת"א הייתה רכבת הרים אחת גדולה, וזו הבעיה. לא היינו יציבים: חילופי מאמנים, רוטציות משוגעות – זו עונה שלא אופיינית למועדון הזה. כל שחקן בקבוצה יודע שנכשלנו, ואני חושב שהיה לנו סגל לא פחות טוב מזה של מכבי חיפה ובאר־שבע".
עדן שמיר עדיין לא יודע איך לאכול את תקופת ההשאלה שלו בקריית־שלום. מצד אחד הקשר בן ה־26 היה מנקודות האור של הצהובים (שמונה שערים בכל המסגרות ובישול), שסיימו עונה חלשה במקום השלישי וללא אף תואר. מצד שני הוא לא קיבל את מלוא הקרדיט וזיגזג בין הספסל לדשא (פתח בהרכב ב־15 משחקים, שמונה פעמים נכנס כמחליף).
רגע לפני שימריא הבוקר לבלגיה לקראת פתיחת האימונים של סטנדרד ליאז', שמיר עולה להתקפה וחושף מה לא עבד בחיבור עם מכבי ת"א. "נכשלנו, אין ספק בכלל, כל שחקן בקבוצה יגיד לך את זה. זה הרי מקום שתמיד נמצא שם ברגעים המכריעים ומגלה ווינריות וקור רוח. מכבי זה מועדון שלא מתרגש משום מעמד, ופה הקבוצה נפלה העונה - לא היה לנו את האופי".
מכבי ת"א או ליאז'? מעדיף לשחק בבלגיה
שמיר גדל בהפועל חיפה, ואחרי עונת הסגר שבה ישב בבית עבר לקריית־שמונה, שאיתה זכה בגביע המדינה. באר־שבע זיהתה את הפוטנציאל ורכשה אותו בחצי מיליון דולר, אך הוא הספיק לשחק בה רק חצי עונה לפני שהשתדרג לליגה הבלגית. אחרי שנה וחצי בליאז', כשהבין שהוא לא חלק מהרוטציה, הקשר קיבל את ההחלטה להגיע בהשאלה למכבי ת"א.
יש סיכוי שתמשיך?
"במכבי דיברו איתי אחרי סיום האופציה שלהם והם אמרו לי שההחלטה לגביי תהיה של המאמן שיחתום. בינתיים אני לא יודע מה קורה, אומרים כבר הרבה זמן שאיביץ' יחתום, אני לא יודע איפה זה עומד. יש סיכוי שאשאר בליאז'. נכנסו בעלים חדשים, הנהלה חדשה ואמור להתמנות מאמן חדש".
מהי ההעדפה שלך?
"אם זה להיות שחקן רוטציה לגיטימי שמתמודד על דקות והכל יהיה על בסיס מקצועי, אז מעדיף להישאר בבלגיה. בחצי העונה הראשונה שם, כבר אחרי שבועיים התחילה הקורונה והעונה בוטלה. את העונה שאחריה התחלתי מצוין, פתחתי במשחקים ההראשונים ואז משום מקום יצאתי בכלל מהרוטציה ומהסגל. משחק אחד לא טוב ואז אתה מחכה כמה חודשים להזדמנות הבאה. בקיץ שעבר עשיתי הכנה מצוינת. עליתי כמחליף במשחק הליגה הראשון, אבל שוב לא הייתי בסגל לאורך כמה מחזורים - והחלטתי שאני לא רוצה לבזבז עוד עונה. יכול להיות שהקפיצה לבלגיה הייתה גדולה מדי. הייתי בבאר־שבע רק חצי עונה, לא חוויתי מועדון גדול ולחצים. הייתי שם מצוין, פתחתי בכל משחק, בליגה ובאירופה, ואז הגיע ההצעה מליאז'. עכשיו תשמע איך קיבלתי אותה".
ספר.
"הסוכן שלי באותה תקופה, גלעד קצב, סיפר לי אחרי אחד האימונים שליאז' מעוניינת בי. לא הבנתי איך זה מגיע דווקא בתקופה לא טובה שלי בבאר־שבע. באחד הימים אני נכנס לאינסטגרם שלי ורואה הודעה מהמנהל המקצועי של סטנדרד. הוא כתב לי שהם עוקבים אחריי ורוצים אותי. הייתי בשוק, שמעת פעם על הצעה לשחקן דרך האינסטגרם?"
אם תבין בסופו של דבר שלא תהיה שחקן רוטציה בליאז', מה על הפרק?
"מכבי חיפה, באר־שבע ומכבי ת"א הם המועדונים הגדולים בישראל ותמיד יעניינו אותי. ההעדפה הראשונית שלי היא להישאר בבלגיה, בעיקר כי הכל שם חדש ויש לי רצון להצליח באירופה. אם היה נשאר אותו בלגן כשעזבתי ואותם שחקנים, לא בטוח שהייתי רוצה לחזור לשם, אבל עכשיו הכל חדש. אני ממריא נחוש להצליח ולקבל הזדמנות להתחרות עם כל השחקנים. אין לי ספק שיש לי את היכולות המתאימות".
"בער בי להשתיק אנשים, ליהנות מכדורגל"
כאמור, הקשר הישראלי לא מצא את עצמו בקבוצה הבלגית, וכאן מכבי נכנסה לתמונה. "ברק יצחקי דיבר איתי, ידעתי שפטריק ואן לוון מעוניין בי, אבל המאמן לא דיבר איתי. ההצעה הזו הגיעה מהשמיים מבחינתי, ידעתי שדור פרץ עוזב לאיטליה והייתי בטוח בעצמי שאכנס בצורה טובה למשבצת שלו".
היו הרבה תהיות לגבי ההתאמה שלך למכבי אחרי עונה מסופסלת בבלגיה.
"היו המון ספקות לגביי, כי עד שהגעתי למכבי לא ממש הכירו אותי. לא נחשפתי למספיק אנשים, לא היה קהל מאחוריי. שיחקתי בקריית־שמונה ברוב הקריירה וחצי עונה בבאר־שבע, אז לא ידעו מי אני. היו המון ביקורות ותגובות. אותי זה לא מעניין, אני לא מאלו שמתעסקים בדברים האלה, אבל המשפחה רואה, החברים. פעם אחת אמא שלי נסעה באוטו לעבודה ודיברו על זה ברדיו מקומי. אחד הפרשנים אמר שבקבוצה של איביץ' לפני שנתיים לא הייתי אפילו מביא כדורים במכבי ת"א. זה היה ממש לא נעים. אני הרגשתי הכי בטוח בעצמי, ידעתי שהתקופה בבלגיה עשתה לי טוב מקצועית וגם האמנתי בעצמי. בער בי להוכיח לאחרים, להשתיק אנשים, רציתי לחזור ליהנות מכדורגל. הגעתי למועדון שמבחינת ניהול, ארגון ותנאים שם את השחקן מעל הכל, אבל למרות שהיה לנו סגל טוב משהו התפספס".
ואן לוון לא ממש ספר אותך.
"במשחק הראשון שלי נכנסתי כמחליף במוקדמות הקונפרנס־ליג וכבשתי שער ניצחון. הוא האמין בי, אבל לא סמך עליי. לקח לו זמן להכיר אותי ולתת קרדיט. בתקופה שלו הרוטציה הייתה מאוד מוזרה. משחק אחד אני פותח, בשני שרן ייני ואז אייל גולסה חזר מפציעה ונכנס להרכב. פתאום גבי קניקובסקי משחק באמצע ואז בקו, ואז דן ביטון או אבי ריקן מקבלים הזדמנות. כך יצא שבמשחק אחד אני פותח, בשני מחליף ובשלישי בכלל לא משחק. כבשתי שערים חשובים, אבל לא קיבלתי הזדמנות לרוץ לאורך זמן. נעלמתי כי לא שיחקתי באופן קבוע. בתוך תוכי האמנתי שאני יכול לקבע עצמי כשחקן הרכב. זה לא שהתחלתי לשאול את עצמי שאלות אם הייתי צריך לבוא, ממש לא. ואז ברק יצחקי הגיע".
אצלו בכלל לא שיחקת.
"דווקא אצל המנהל המקצועי שהביא אותי כמעט בכלל לא שיחקתי. הוא אימן חודש וחצי־חודשיים, נכנסתי אליו לשיחה ואמר שהוא מעריך אותי ושתרמתי המון, אבל בסוף הלך עם שחקנים שהוא מכיר וסומך עליהם. הוא הגיע לעמדה זרה שדי נכפתה עליו ורצה ללכת על בטוח".
"קרסטאיץ' התחבר אליי ולסגנון שלי"
ואז מגיע קרסטאיץ', הדבר הכי טוב שקרה לך במכבי ת"א.
"מאז משחק הגביע מול מרמורק, שבו הייתי מצוין, הוא נתן לי במה. הוא התחבר אליי, לסגנון שלי, ליכולות שלי, לעשות הגנה והתקפה בצורה די שווה, המחויבות לעבודה הקשה - זה הדליק בו משהו וגם בי. פתאום משהו חדש, זה נתן לי דחיפה, פתאום שיחקתי באופן רציף. קרסטאיץ' גילה הרבה שחקנים כמו מתן בלטקסה, אילון אלמוג או אוסקר גלוך. הוא לא פחד לעשות דברים, לא היו לו דעות קדומות על אף אחד. הוא ראה מה שראה והלך עם זה. במשחק איתו הייתה תחושה תמיד של הכל אול־אין, לא פחדנו ללחוץ כל המשחק. היה מאוד התקפי בגישה שלו, שני חלוצים בכל משחק, מגינים תוקפים".
אבל דווקא כשכבר התקרבתם למכבי חיפה השתנקתם, בדיוק כמו בעונה הקודמת.
"לקראת תחילת הפלייאוף העליון, שזה המאני־טיים, הייתה לנו ירידה. פשוט לא הופענו לפלייאוף. לא הגיע לנו כמובן להיות אלופים, אבל יכולנו לעשות יותר, להיות קרובים יותר לחיפה. הם עמדו בלחץ ואנחנו לא, זה ההבדל".
ואז התחילה הביקורת על ניהול המשחק של קרסטאיץ'.
"כשהוא עשה את אותם הדברים והכל הלך טוב, כולם החמיאו לו. כשפתאום העניינים השתבשו, התחילו להגיד מה הוא עושה. לא דיברנו בינינו, השחקנים, ואמרנו 'איזה משוגע, מה הוא עושה'. הרי בשביל לפתוח בהרכב כולנו היו מוכנים לשחק בתפקידים הלא־טבעיים שלנו. גם המעמד שלי נפגע בסיום העונה. גילו שנדבקתי בקורונה בשדה התעופה אחרי החזרה מאיינדהובן. לא התאמנתי שבוע, הייתה לי חולשה ונדחקתי החוצה. המשחק האחרון שלי היה הניצחון בסמי עופר על מכבי חיפה. אגב, לא חושב שנפלנו מהם באף משחק במהלך העונה".
כמה הפתיע אותך כשהוחלט שקרסטאיץ' לא יישאר?
"במבחן התוצאה, מהיום שהגיע ועד לסיום העונה הוא סיים ראשון בצבירת הנקודות, אז הוכח שהוא מאמן מספיק טוב וראוי. לא יודע מה היה בינו לבין ההנהלה, לא מבין מה קרה שם. הוא בחור אחלה, תמיד נחמד עם כולם והיה לו צוות טוב. אני לא התעסקתי באם הוא ממשיך או לא. יכול להיות שאם היו מודיעים שהוא נשאר, זה היה מוציא יותר משחקנים שרוצים להוכיח את עצמם".
ציפית מעצמך ליותר?
"ביחס לדקות המשחק שלי, המספרים שלי ומה שעשיתי, הייתה לי עונה טובה בסך הכל. הרוטציה פגעה בי, חסרה לי היציבות".
שיחקת אצל בעלים מעורבים כמו איזי שרצקי ואלונה ברקת. את מיץ' גולדהאר לא פגשת ואפילו לא שמעת אותו. מוזר, לא?
"חשוב שלשחקנים יהיה מישהו להזדהות איתו, להילחם עבורו, דמות שאתה רוצה להרשים. במכבי די רגילים לזה. יש את ג'ק אנגלידיס שמנהל הכל. זה לא גרם לי להיות פחות מחויב או להרגיש מחסור בגורם סמכותי. אני רגיל לאיזי והייתי עם אלונה שהם מעורבים ודומיננטיים, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות. אני נותן מעצמי הכל ולא משנה מי הבוס".
כשאתה מסתכל על הקשרים שמשחקים בעמדה שלך בנבחרת, יש לך מקום שם?
"לגמרי. זה תלוי בהרבה דברים, כמו להיות בקבוצה הנכונה בזמן הנכון. מבחינת חשיפה, אם תעלה אותי ושחקן של מכבי חיפה למשל בפייסבוק, הוא יקבל הרבה יותר תגובות, כי הוא חשוף יותר. אותי לא הכירו, אבל יש את אנשי המקצוע שהם הכי חשובים עבורי והדעות לגביי חיוביות".
אז למה אתה לא חלק מהסגל?
"הייתי באחד הזימונים האחרונים בנבחרת, אבל זה לא נמשך. היו תקופות שחשבתי שמגיע לי הרבה יותר, כשהייתי בכושר ממש טוב בבלגיה ולא זומנתי לסגל. עכשיו אני יודע שלא מגיע לי, אבל זה חסר לי. אני ממש רוצה. אני רואה את הצעירים שנותנים הופעות ואני חושב שזו הרמה שלי. בתקופה טובה שלי אני ראוי להיות בנבחרת".
