"ציפינו שבלסינג יחזור ארצה אחרי אליפות העולם לנוער בקאלי ואליפות אירופה במינכן, עם תוצאה של 20.40 בערך. לא היו מקרים רבים בהיסטוריה של האתלטיקה שאתלט ישבור כל כך הרבה שיאים ובהפרשים כאלה גדולים", אומר יגאל (איגור) בלון, מאמנו של אלוף העולם לנוער בריצת 200 מטר בלסינג אפריפה. "זה די נדיר באתלטיקה", הוא חוזר לסיכום העונה המטורפת - שאפשר אפילו לכנות אותה סנסציונית - של הבחור שאוזרח בגיל 16, החזיר קבלות במסלול והתגייס השבוע לצה"ל.
רגע לאחר שעלה על מדים ובאופן טבעי נגרע מהאימונים לתחילת העונה החדשה, כבר מביטים חובבי האתלטיקה בסקרנות שאין כמוה על עתידו הקרוב של בלסינג אפריפה. אין עוד תכניות ספציפיות לעונה שבה תשתנה שגרת יומו כפי שהייתה עד הגיוס. מצד שני, כשהוא קרוב לגיל 19, הוא עדיין בשלב שהוספת שנה עשויה להביא דגשים מתקדמים עוד יותר - כמובן אחרי האימונים ותחילת תחרויות החורף בחודש מרץ 2023.
התיאום הנהדר עם מאמנו
בלסינג, דעתן גם מחוץ למסלול, חולם על דברים גדולים אבל מודע היטב לקשיים שבדרך. מול תכונותיו המולדות התמזל מזלו להיות חלק מצוות מנצח, כשבראש הפירמידה עומד מאמנו בחמש שנות הקריירה, יגאל בלון. "יגאל הוא במידה מסוימת כמו האבא של בלסינג, וזה חורג מתחום המסלול והתוצאות. כמו בן משפחה. שני הגורמים האלה, על יסוד אמון הדדי של אחד בשני, יצרו עד כה תוצאות משובחות", אומר מקורב לשניים, שהם בני דורות אחרים המתמזגים למטרה אחת: טופ בעולמי במקצועם.
השנה שהייתה לבלסינג נדירה בכל קנה מידה - גם עולמי. עד להתייצבותו בראש הפודיום בקאלי בתום גמר הריצה היוקרתית ל-200 מ' באליפות העולם לנוער. מול הבולטים שבצעירי העולם, שחלקם יהוו את הפנים של ריצות הספרינט בקרוב. האצן הישראלי הצעיר ניצח ב-6 אלפיות השנייה את הפייבוריט ושיאן העולם לנוער ב-100 מ' (9.91 שניות), לטסיל טובוגו מבוצוואנה.
ואז הגיע היום ההיסטורי לאתלטיקה הישראלית – 4 באוגוסט. שני יתרונות עמדו לאפריפה בדרך. הראשון, ריצה חסכונית באנרגיה, הנרכשת באימון. השנייה, סיבולת תחרותית שהיא תכונה מולדת. שתי התכונות הציבו אותו במקום השני אחרי טובגו הפייבוריט כעבור 300 מטרים
כשעלה כיתה לפני חמש שנים במחלקת הנוער של מכבי ת"א, הוא היה בן 14. תוצאתו הראשונה ב-200 מ' הייתה 23.96 שניות, 4 בלבד יותר משיאו הנוכחי. "אי אפשר היה שלא הבחין שיש לנו כישרון, אבל זו לא אינדיקציה שמבשרת על יכולת עולמית", אמר בלון. רק לפני שנתיים ניתנה החותמת על חומר הגלם שבו, כשהתחרה באליפות הבלקן לבוגרים ובאליפות הקדטים באסטוניה ל-200 מ', שם סיים רביעי כשהוא קרוב לזכייה במדליה.
שיא ישראלי כבר בגיל 18
זה היה פרומו ראשון להצגה שעוד תבוא. תוצאת ה-20.94 ש' שלו באסטוניה הייתה תעודת הכניסה לעונה הזו, קרוב לשיא הלאומי אז שהוחזק 12 שנים בידי דמיטרי גלושנקו (20.86 שניות). בריצה הראשונה בליגת הנוער, קבע 20.83 שניות, והעביר את השיא הלאומי לבעלותו והוא רק בן 18.
כדי לנצל את הכושר הטוב בו היה, נסע אפריפה למשחקי קיפ קיינו בניירובי, קיינה, שם התחרה בבוגרים וקבע 20.52 שניות עם רוח גבית טיפה מעל המותר שמנעה אישור לשיא חדש. אגב, על אותו מסלול עצר את השעונים אשתקד באליפות העולם על 20.49 ש', שוב עם רוח מעל המותר. עם זאת, היה ברור שהוא נמצא בדרך להתפוצצות, השאלה הייתה רק איך ומתי.
ב-3 ביולי, במנהיים שבגרמניה, הוא ניצב למבחן איכות ממשי מול בן ריצ'רדסון מדרום-אפריקה, סגן אלוף העולם בשנה שעברה. זה הסתיים בניצחון משכנע של אפריפה ובקיצוץ משמעותי של שיאו הטרי אז, 20.70 שניות והעמידו אותו על 20.55. מכאן ואילך לא הביט עוד לאחור.
בלהט חגיגות הזהב נשכחו נתונים: א. התוצאה שהשיג אפריפה היא שיא אירופי לנוער עד גיל 20! קדם לו שיאן העולם לבוגרים ב-2017, הטורקי רמיל גולאייב 20.04 ש' ב-2009. ב. התוצאה שלו וטובאגו היא שיא אליפויות העולם. ג. רק יוסיין בולט, אריין נייטו (השיאן הנוכחי: 19.48 ש') אפריפה וטובגו הצליחו לרדת מ-20 שניות בהיסטורית רצי ה-200 מתחת לגיל 20.
ב-3 באוגוסט קבע במוקדמות בקאלי 20.37 שניות, שיא שנחשב ללא פחות ממדהים. בחצי הגמר קבע 20.17 שניות, שזו כבר תוצאה של אצן בכיר. אם בתחילת הקריירה אפריפה עלה כיתה, כאן הוא התקבל לאוניברסיטה יוקרתית עם סיכוי להפוך למצטיין דיקן.
"האמת שהייתה לו ולרצים האחרים, הקלה בהשוואה לעונה הקודמת. הלו"ז נתן להם ריצה אחת פחות", אמר בלון. הכניסה של בלסינג לכושר עם יריבים וקצבים אחרים שינתה אצלו את החשיבה.
ואז הגיע היום ההיסטורי לאתלטיקה הישראלית – 4 באוגוסט. שני יתרונות עמדו לאפריפה בדרך. הראשון, ריצה חסכונית באנרגיה, הנרכשת באימון. השנייה, סיבולת תחרותית שהיא תכונה מולדת. שתי התכונות הציבו אותו במקום השני אחרי טובגו הפייבוריט כעבור 300 מטרים. בשלב זה עשה הישראלי שימוש בשתי התכונות המיוחדות שלו.
המאמן בלון ניסה להסביר: "בלסינג הרגיש טוב ורצה את המקום הראשון. 'רצון' היא לא התכונה הבלעדית להשגת מטרה. לא מספיק שאתה רוצה, אלא שצריך שיהיה לך מה לתת. והיה לו".
סימן לבאות
היה זה קרב בין שני ספורטאי נוער ברמת הטופ העולמי. ולמרות קנאותו האישית, כל אחד ביחס לעצמו, כל אחד רצה להשחיל מילה ליריבו. להוציא משהו מהדברים עליהם חשב. בלסינג אמר לטובוגו: "למרות שניצחתי, אתה הגדול מכולם". לשמחתנו, למרות דבריו האדיבים של אפריפה, על הפודיום נוגן המנון "התקווה".
אנחנו קראנו את הכותרות, אבל מאחוריהן הסתתרו בלסינג ומאמנו בלון, שיצאו מקולומביה למינכן. 12 ימים בדרכים זו משימה לא קלה לקבוצה, ובמיוחד לשניים. 12 ימים שבהם אתה צריך להתאים את האימונים למטרה הבאה, בהפרש של שבועיים.
בריצת חצי הגמר באליפות אירופה לבוגרים קבע 20.4 ש' בחצי הגמר. תוצאה זו אילצה את הטיל הישראלי להעפיל לגמר עם קנס מסוים: ריצה בגמר בשביל מספר 8, הקשה ביותר והצדדי. זה מה שהכריע אותו וגרם לו לוותר. יחד עם הקטסטרופה בהשוואה למושגים החדשים אצלנו, הוא סיים במקום השביעי. בגמר אליפות אירופה הראשון שלו ובגילו. אם היה מסיים את חצי הגמר במיקום טוב יותר - היה מקבל מסלול משופר בגמר וזוכה להשתבץ לפחות בחמישייה הראשונה.
ההיגיון אומר שאם השגת 20.34 ש' בתנאים רגילים (לא תנאי גובה), זהו סימן מצוין לבאות. אולי אפילו לאליפות העולם בבודפשט בעונה הבא. אתה מתייצב רענן, חדור מטרה חדשה ועם שיפור בניסיון אפשר להתקבע עם בסביבות 20 שניות בכל ריצת צמרת עולמית.
לא נראה שבלון וחניכו מוכנים לקנות את הזמנים האלה מראש. "חכן, חכו", אמר אפריפה. "אנחנו לא מדברים על תוצאות אבל כדאי לכם להיות במתח (חיובי)". גם בלון שונא להתראיין על התוצאות, ומצטט מה שלמד ממאמנים גדולים: "החבר הכי טוב של האתלט הוא השקט".
באותה רשימה עם יוסיין בולט
בינתיים, אפריפה סיים את העונה במקום ה-16 בעולם, ביחד עם יריבו טובו. מדובר בהישג שלא נראה בארץ מאז ימי אלכס אברבוך וקונסנטין מטוסביץ' לפני יותר מ-20 שנה. באותו עניין, יונתן קפיטולניק סיים את העונה במקום התשיעי בתבל מה שסידר לו העפלה לגמר אליפות העולם.
בלהט חגיגות הזהב נשכחו נתונים: א. התוצאה שהשיג אפריפה היא שיא אירופי לנוער עד גיל 20! קדם לו שיאן העולם לבוגרים ב-2017, הטורקי רמיל גולאייב 20.04 ש' ב-2009. ב. התוצאה שלו וטובאגו היא שיא אליפויות העולם. ג. רק יוסיין בולט, אריין נייטו (השיאן הנוכחי: 19.48 ש') אפריפה וטובגו הצליחו לרדת מ-20 שניות בהיסטורית רצי ה-200 מתחת לגיל 20. כלומר, אפריפה מפגר בשיאי הגילאים רק ב-3 מאיות (!) אחרי בולט הגדול. צריך להזכיר שבולט עשה זאת בשנת הנוער הראשונה, אפריפה בשנייה. אבל עצם איזכור השניים בנשימה אחת היא סנסציונית כשלעצמה.
ומה הלאה? שלב א' - מסיימים טירונות בצה"ל. שלב ב' - מפתחים אלמנטים של כוח מתפרץ (בחדר הכוח) התואמים את גילו העכשווי וגדולים מאלה של אשתקד.
שמתם לב שכמעט לא התייחסנו לריצת 100 מ', שגם בה מציג אפריפה כישרון אדיר כאשר שיאו הנוכחי עומד על 10.34 ש' (התוצאה הרביעית בטיבה לישראלי והוא רק בן 19). בלון לא שולל את האפשרות שבמהלך העונה הבאה, שתזכה אותו כנראה גם בכרטיס לתחרויות ליגת היהלום השונות, ינסה גם 100 מ', וכמובן להתעמת עם השיא הלאומי בן 21 השנים של אלכס פורחומובסקי. בינתיים, מה לעשות? יכולתו ב-200 מ' שווה יותר בבורסת התוצאות מאשר ב-100 מ'.
לפני חודש, בראיון ל"ידיעות אחרונות", הרבה לפני הרעש של קאלי ומינכן, אמר גדעון יבלונקה מבכירי אצני העבר האולימפיים של ישראל (10.29 ש'): "הוא רץ ברמה עולמית. רק אל תפריעו לו בכל מיני שטויות שלא שייכות לריצה. רץ כזה עוד לא היה לנו. הוא ישבור גם את השיא ב-100 מ'". כאמור, חלק מדבריו של יבלונקה כבר אושרו רשמית בקאלי, קולומביה.