הביזיון
התובע והדיין שזמנם עבר
המחזור ה-18 בליגת העל, לפני קצת פחות משבועיים, היה חשוך ואופייני לכדורגל הישראלי. זו הייתה שבת קצת חורפית, מה שהספיק לביטול משחק בסכנין – בגלל מגרש שנזקק לביובית – ולהפסקת שידור של 15 דקות לפחות מהמשחק בין הפועל ת"א לנס-ציונה, עקב תקלה בניידת של צ'רלטון. התאחדות האינטרסנטים ומינהלת המאכערים לא העמידו אף אחד לדין.
אתמול, בבית החרושת לענישה סיטונאית ושערורייתית שנקרא "בית הדין של ההתאחדות", הם מצאו את מי להעניש. על ה-מחדל של המחזור: מכבי חיפה, שאירחה את הפועל ירושלים, ומכבי ת"א שאירחה את משחק העונה, הורשעו ב"אי קיום הוראות התקנון" ונקנסו בגלל טקסים לכבוד ילדים עם צרכים מיוחדים, שעלו עם השחקנים למגרש, וגרמו לעיכוב קליל בפתיחת המשחק (ארבע דקות בחיפה, דקה בת"א). על שתיהן הוטל קנס סמלי, 1,000 שקל, אבל הסכום מצביע על מעורבות של יותר משלושה אפסים.
"הטקס תואם עם המינהלת והקבוצות היו מוכנות לעלייה למגרש", טען בדיון מנכ"ל מכבי חיפה איציק עובדיה, "אבל בני הנוער עם צרכים מיוחדים, מה שגרם לעיכוב של דקה. הדבר החשוב לנו זו הקהילה שסביבנו". בשלב זה היה אמור הדיין, גיורא לנדאו, להתנצל בפני נציגי המועדונים על ההטרלה מצד תובע ההתאחדות, אבל הדיין העדיף לשחק אותה שען.
"אין ספק כי מדובר בפעילות מבורכת של המועדון עקב קיום טקס עם ארגון וראייטי", כתב לנדאו בפסיקתו, "אך מן הראוי לדייק יותר בתכנון האירוע, גם בנסיבות המיוחדות והצרכים המיוחדים, כדי שלא ייגרם עיכוב הגורם להפרת הסכמי השידור וכו'. בנסיבות אלה אני מרשיע את הנאשמת וגוזר עליה עונש מינימלי בסך 1,000 ש"ח". נשמה טובה, מי שלא קופץ – אטום!
אמש, כשעתיים אחרי הפרסום ב-ynet, קלטו ארז כלפון מהמנהלת ושינו זוארץ מההתאחדות שמדובר בגול עצמי מביך, והודיעו כי ישלמו את הקנס בעצמם – לעצמם. במקום לתרום את הכסף לווראייטי.
בחודש שעבר נחשף כאן הסכם השידורים השערורייתי של ההתאחדות והמינהלת עם ערוצי הספורט, האוסר עליהם לשדר אירועים שפוגעים בתדמית הכדורגל הישראלי, ואף מכתיב להם זוויות צילום. אתמול השכילו ההתאחדות והמינהלת להשתמש בזרוע השיפוטית שלהם, ולאבד צלם אנוש.
העלובים
שער 11 מציג: לדרעי חוקים משלו
על הביזיון הזה אף אחד לא דיווח, אף שכל מי שהיה באזור שמע. במחצית השנייה של המשחק נגד מכבי חיפה בבלומפילד, כאשר שרן ייני וחבריו ערכו תרגילי חימום בפינת האצטדיון, חבורה (לא קטנה בכלל) של אוהדי מכבי ת"א משער 11 צעקה לעברו: "שמאלני מסריח... לא רוצים אותך... לך להפגנות". הקפטן, שגדל ושיחק כל חייו במועדון, התעלם. לזמן הצהוב הזה בדיוק קרא במוצ"ש הסופר דויד גרוסמן: "הזמן השחור".
ייני לא התפאר בהשתתפותו בהפגנה נגד המהפכה המשפטית שמתכננת הממשלה, ולא הרגיש צורך לדווח על כך ברשתות החברתיות. מישהו צילם אותו שם עם רעייתו, וזה הספיק כדי להדליק את בריוני הצעצוע מהיציע. בדיוק המקום שממנו נהמו לא מזמן כמה קופי-אדם לעבר טאלב טואטחה.
מעבר לכפיות הטובה ולנמיכות המצח, ההתעמרות של אוהדים צהובים בקפטן שלהם היא גם הצהרת נאמנות לשר המשפטים יריב לוין, שהשתתף בתחילת השבוע בטקס האדרתו של האסיר לשעבר, אריה דרעי, שכהונתו כשר נפסלה בבג"ץ. "היום זה דרעי ומחר זה יכול להיות מישהו אחר", אמר שר המשפטים הדמגוגיים והוסיף: "אני עומד בגאווה גדולה איתך במאבק החשוב". כאילו העבריין הסדרתי שהונה את המדינה והורשע בפלילים הוא הקורבן.
לזכותו של לוין ייאמר, שנאמנות לא פחותה הוא גילה בעבר כלפי קבוצתו האהודה. "הפועל ת"א עבורי היא הרבה יותר מקבוצת כדורגל", הכריז שר התיירות והאולטראס בקיץ 2019 ופנה לשחקנים: "יש לכם זכות ענקית ללבוש את החולצה האדומה ולשחק במועדון המיוחד הזה. תנו את הכל ותוכיחו שאתם ראויים לכך. וכמובן, תנצחו בדרבי. כולם יודעים שהדרבי הוא מעל הכל".
עבור ה"אוהדים" הצהובים שקיללו את ייני, לעומת זאת, יש זמנים שהקבוצה והקפטן שלה יכולים לצעוד לבד. הדרעי מעל לכל, ויש לו כידוע חוקים משלו. מחרתיים הם יוכלו אפילו לשבת לצידו של לוין האדום בבלומפילד, לקרוא שוב לקפטן שלהם "שמאלני מסריח", ולצעוק לשופטים: "יאללה, הביתה".
השפנים
השתיקה של שחר, ברקת ושות'
גם בכדורסל היה אחד ששם נפשו בכפו, מאמן הפועל ת"א דני פרנקו, שהעלה בטוויטר תמונה של מפגינים וכתב: "זמן להתעורר, הבית מתפורר". האם שני אלה הם אנשי הספורט היחידים שאינם חוששים ללכת נגד "הרוב"? ברור שלא. אבל בניגוד לכלכלנים, הייטקיסטים, משפטנים ובכירים במגזר העסקי, אנשי העסקים והעסקנות מהספורט שותקים, בדיוק מהסיבה והסביבה הנ"ל. הם מ-פ-ח-ד-ים.
בארה"ב זה אחרת. כשבית המשפט העליון שם ביטל לפני כחצי שנה את פסק הדין שהכיר בזכות החוקתית של נשים לבצע הפלה, פירסמו הקומישנרים של ה-NBA וה-WNBA – אדם סילבר וקת'י אנגלברט – הודעת תמיכה משותפת בעצמאותן של נשים להחליט מה טוב עבורן, ולא מעט ספורטאים חיזקו את המפגינים שיצאו לרחובות. אצלנו, רק זה חסר לדמויות הספורט המובילות. צר עולמן כעולם הטבלה.
בראיון שהעניק לפני כשנתיים מאמן נבחרת הכדורסל עודד קטש, הוא נשאל מדוע ב-NBA מעודדים שחקנים להתבטא בעניינים חברתיים ופוליטיים, בעוד שאצלנו ספורטאים שומרים על זכות השתיקה. "זו תוצאה של קיבעון מסוים של אנשים", השיב אז קטש והסביר: "אני גם הייתי שחקן צעיר וגם אני נמנעתי מלהיכנס למקומות מסוימים". היום, כמאמן בכיר, הוא עושה בדיוק אותו דבר.
מה עמדתו בנושא של איש העסקים יעקב שחר, שמתגאה בפעילותו הציבורית ובעזרתו לבית"ר ירושלים? האם הוא בעד שינוי שיטת המשטר וצביונה של המדינה? לגיטימי, אז שיגיד. כשמאות אלפים יוצאים לרחובות, די חשוב לשמוע את דעתה של הדמות המובילה בספורט הישראלי, שקראו על שמה רחוב.
ומה עם הפוליטיקאית הנודעת אלונה ברקת, שפירסמה בעבר הלא רחוק פרוגרמות ביטחוניות וחברתיות? האם מקובל עליה שבמפגן התמיכה בדרעי הורשו הנשים בממשלה להיכנס לפריים רק אחרי שהגברים סיימו לדבר? מה חושבת המתבכיינת הראשית על שופטי הכדורגל בנוגע לאזהרותיה של נשיאת בית משפט העליון? לכו תדעו, כי היום היא מקטינה ראש בפלייאוף העליון. ככה הן אושיות הספורט שלנו. הם סובלים מפחד קהל וגוזרים על עצמם השתק שיפוטי. בעל המאה הוא חסר הדעה.
המעריץ
גוטמן לפני ואחרי משחק העונה
לשמוע את אלי גוטמן מראיין את ברק בכר, זה בערך כמו ראיון של עמית סגל עם ראש הממשלה. לפתע, הגיבור הגדול שמתייחס בפטרונות למאמנים צעירים, כמו רן קוז'וק או אסף נימני, בולע את הלשון וגם אחרי תבוסה מחפירה ממלמל שאלות של כתב חצר.
"נתתם את ברכת הדרך לנטע, אתה מרגיש שאתם צריכים איזשהו רענון בסגל?... עם משפתי בשער אתה רגוע?... יש אימון מחר, ברק? נראה לי אתה חד, נראה לי אתה מחכה לאסיפה", זה מה שהיה לגוטמן לשאול את נסיך הכתר בתום הנפילה המהדהדת בבלומפילד. "תודה על הראיון", הוא אמר למאמן בסיום ושיבח את אישיותו. שום שאלה על הקריסה הטקטית והמנטלית, על איבוד העשתונות והצרחות על השופטים או על קרקס לביא שהסתיים בג'פאניקה.
וזה מוזר, כי הנה התחזית שמסר לפני המשחק המדקלם הרשמי של התפלגות מהמרי הטוטו, שבוע לפני משחק העונה: "כשנטע לביא משחק, מכבי חיפה עוצמתית. אחרי שראיתי היום את לוקאסן מורחק ואת קראנקה עדיין לומד את השחקנים, עדיין לומד את הקבוצה שלו, אני מאמין שברק בכר מכיר היטב את הקבוצה שלו".
וכך הוא ניתח את יחסי הכוחות על הקווים כשהוצגו ההרכבים: "קראנקה, כמו שהיום מאמנים בכדורגל המודרני, היה חייב להכין את הקבוצה שלו לכל האפשרויות שייווצרו, כי אנחנו מכירים את ברק בכר. הוא יודע להגיב, הוא יודע איך ליצור מומנטום עבור הקבוצה שלו".
בשלב זה הוצגו המערכים של שני המאמנים. "מערך גמיש", התלהב גוטמן מהענק הירוק. "בכר מדמיין את עצמו מגיב למה שקורה על כר הדשא. דין דוד ישחק בשמאל ואצילי בימין כמו שהוא אוהב. מול אופיר דודזאדה זה מץ'-אפ שאני רואה את אצילי מנצח". על המאמן שהוא לא סחבק הייתה כמובן ביקורת: "קראנקה היה צריך לשים את סאבוריט בעמדת המגן השמאלי, ולתת לניר ביטון לשחק".
כשנשאל על שובר השוויון במשחק, השיב גוטמן בנחרצות: "מכבי חיפה קטלנית במצבים נייחים", ואז סיים בפאנץ' ציני תוך כדי גיחוך: "כששני התרנים האלה – עבדולאי סק ודילן בטובינסיקה – עולים במצבים הנייחים, מי ישמור עליהם, גלוך וגיאגון?"... כעבור שעתיים הננסים חגגו עם אוהדיהם, התרנים קיפלו את הדגלים, וגוטמן כאמור החמיא לבכר: "נראה לי אתה חד, נראה לי אתה מחכה לאסיפה". ברור, אסיפה זה מצב נייח.
מילה זו מילה
"המשחק היה בשליטה שלנו רוב המשחק. אפילו אם הכדור לא היה אצלנו
מאמן הפועל ת"א, חיים סילבס, מבצע הפיכה שלטונית
