ארטיום דולגופיאט הוא לא אחד שמביע רגשות כמעט, לפחות לא כלפי חוץ. מעטים מאוד ידעו מה עבר עליו בשבוע שלפני הגמר. הוא הרי היה יכול להסביר לכולם עד כמה למשל הפציעה שהוא סוחב ברגל מגבילה אותו, עד כמה השפיעה על הביצועים שלו במוקדמות תרגיל הקרקע. אבל דולגופיאט, אלוף אמיתי, בחר שלא להשתמש בנתונים עובדתיים לחלוטין כתירוץ כלשהו. הוא נשך שפתיים ומתח את גבול היכולות שלו באימונים עד שהרגיש מוכן לגמר. וזה עוד לפני שהודה כלפי עצמו שעבר למעשה חוויה טראומתית בהיבט הספורטיבי הנפשי.
לפתע נקלע דולגופיאט לתהליך שאינו מכיר מקרוב. הוא, האלוף האולימפי הגאה מטוקיו 2021, מצא עצמו כמעט מודח מהגמר בפריז. האגו נשרט, נסדק. חומות המגננות שעבדו לדולגופיאט עד היום פשוט קרסו בבת אחת. עם המטען הזה הוא הגיע לגמר ופירק אותו באופן מעורר השתאות בשיא של השיא. ספורטאי ענק וכובש לב.
צפיתי בו מקרוב לפני הגמר. דולגופיאט נראה דרוך, מתוח, אבל גם מאוד קר רוח ומפוקס. אפשר היה לראות את זה במבט.
בעמדת המדיה ישבו לידי שני פרשני התעמלות ספרדיים וחיכו לספאטה שלהם. כששאלתי אותם לגבי דולגופיאט, ענו שהם מכבדים מאוד את המתעמל שלנו על הישגיו אבל קשה להם להאמין שהוא מסוגל לעשות סוויץ' כזה מהמוקדמות לגמר, "כי הוא לא נראה שם טוב בכלל", הסבירו. אחרי שספאטה סיים את התרגיל שלו בפתיחת התחרות, הם מחאו כפיים ממושכות עד שהתאכזבו מהציון הסופי. רגע אחרי עלה דולגופיאט לביצוע שלו, והספרדים לא נשארו אדישים. "מדהים", הם אומרים לי. "הוא פשוט ספורטאי מרשים".
באומץ, בכנות
גם דולגופיאט עצמו ידע בסיום התרגיל שהוא כרגע חווה את אחד מרגעי השיא של הקריירה שלו. בבת אחת המתח ירד, הוא אפילו חייך ומחא כפיים בסיום ואז חיבק את המאמן סרגיי וייסבורג. "ידעתי שעשיתי תרגיל טוב. לא היה לי ספק שהציון יהיה בהתאם", אמר לי עם הירידה מפודיום המדליות. "בסוף יצא שעברתי את הציון בטוקיו. אני חושב שכולם ראו שזה היה גמר ברמה מאוד גבוהה של תחרות".
החגיגות של ארטיום דולגופיאט אחרי מדליית הכסף בפריז
(צילום: עוז מועלם)
רגע אחרי הוא כבר הרגיש מספיק נוח לספר איך עבר שבוע של כאבי תופת ברגל שהגבילו את התנועה שלו בדיוק לפני הגמר. איך נקלע למשבר נפשי, עד כדי דיכאון, ובראש כל הזמן ריחפו התרגילים הבינוניים במוקדמות בתרגיל הקרקע בהתעמלות, שכמעט השאירו אותו בחוץ. אבל לב של אלוף כמו דולגופיאט אף פעם לא מפסיק לפעום. להאמין. לרצות. במאני-טיים של המאני-טיים, בגמר של אולימפיאדת פריז 2024, מול הטובים ביותר שיש, הוא נכנס לחליפה של סופרמן עד מדליית הכסף היוקרתית, לא רחוק מהזהב של הפיליפיני המרשים בפני עצמו קרלוס יולו. זו הייתה מדליה אולימפית שנייה ברציפות לדולגופיאט אחרי הזהב בטוקיו, באחד המקצועות היוקרתיים ביותר של האולימפיאדה. אתמול, ונעזוב כרגע את הדיונים ההם על מיקי ברקוביץ' ומוטל'ה שפיגלר, דולגופיאט הפך רשמית לספורטאי הישראלי הגדול בהיסטוריה. לא היה מתאים ממנו לסגור את היום הטוב ביותר של הספורט הישראלי בכל הזמנים.
בדרך הוא גם עשה שירות לספורטאים הישראלים. לפני שלוש שנים זו הייתה סימון ביילס שפרשה חלקית מהמשחקים האולימפיים והדהימה את העולם כשחשפה את ההתמודדות עם הבעיות הנפשיות והחרדות שמהן היא סובלת. דולגופיאט עבר בפריז חוויה דומה אבל נשך שפתיים וחשף את תוככי נפשו באומץ, בכנות, אחרי שהשיג את המדליה. בשבוע שלפני, דולגופיאט הרגיש שהוא לא עמד בציפיות. לא של המשלחת האולימפית, לא של העיניים בארץ, לא של עצמו. "בשבוע הזה לא הלך לי הכי טוב", אמר אחרי הגמר בחיוך של הקלה. "עשיתי תרגילים מלאים באימונים ונפלתי. נכנסתי לסוג של קצת דיכאון. אבל למזלי, יש לי חברים ומאמנים וצוות הכי טוב בעולם והוא עזר לי להתכונן השבוע. באתי היום בהרגשה מאוד טובה שאני יכול לייצג את ישראל הכי טוב שאני יכול. עשיתי תרגיל מעולה וזכיתי בכסף, ותודה רבה לכולם".
החשיפה הזו של דולגופיאט חשובה כי היא מעלה שוב את הצורך לתמיכה נפשית בספורטאים שמגיעים לרמות לחץ כאלה. אולימפיאדה לא דומה ברמת המתח שלה לשום דבר אחר. הפעם גם הקהל הגיע, בניגוד לטוקיו 2021, אולימפיאדת הקורונה. ממנו שאב דולגופיאט עידוד. "כשאני בתרגיל אני לא שומע שום דבר. אני נכנס לגמרי לעצמי. אבל לפני ואחרי שמעתי את הקהל הישראלי כאן והתרגשתי מאוד. חשבתי שאני רוצה מאוד לשמח אותם. תראה, אחרי המוקדמות הייתה לי מחשבה אחת: ידעתי שאני מסוגל, למרות שהיה לי יום מאוד קשה. הרגשתי שאסור לי הפעם לא לקחת את ההזדמנות. לא הייתי שקט בכלל. עכשיו זו הרגשה גדולה של שמחה בלב. אני רוצה רוצה להודות לכל מי שעזר לי להגיע לכאן, למי שעודד אותי. זה ממש לא מובן מאליו. אני כל כך מאושר עכשיו".
הפיזיותרפיסט הצמוד, אדם בדיר, סיפר כי הקדיש לארטיום לא פחות מחמש שעות של טיפולים ביום. "זו המדליה הכי קשה שלנו אי פעם בכל תחרות", אומר בדיר. "היכולת של ארטיום להתגבר על כאבים כאלה היא פנומנלית".
לא אחד כמו ארטיום יישאר חייב. "רוצה לומר תודה לאדם בדיר שידע לטפל בי מצוין כך שארגיש פחות כאב. אבל לפעמים בכל זאת היו ברגל כאבי תופת וידעתי שאסור לי להוריד עומס כי אני רוצה להצליח באולימפיאדה. אני שמח שהצלחתי".
"עם ישראל חי"
אני רוצה בהזדמנות הזו להחמיא לו יותר. דולגופיאט היה שותף לאחד הגמרים האיכותיים ביותר של תרגילי קרקע בשנים האחרונות, לפחות לפי מומחי התעמלות שדיברתי איתם אחרי התצוגה. הוא עלה שני לתרגיל הקרקע בגמר וכמעט לא טעה בדרגת קושי לא פשוטה. הציון שלו היה 14.966 נקודות. קרלוס יולו זכה ל-15.0 על התרגיל שלו, למרות טעות שביצע בפס האקרובטי הראשון. אנחת רווחה רצינית נשמעה בברסי מהמשלחת הישראלית כשג'ייק ג'רמן הבריטי, מהמועמדים למדליה, לא עקף את דולגופיאט וקיבל 14.933 שהספיקו לו בסופו של דבר למדליית ארד.
ב-7 באוקטובר 2023 עמד ארטיום דולגופיאט על הפודיום כאלוף עולם. ההישג האדיר שלו אז לא יכול היה כמובן לקבל כותרות. הוא נדחק לשולי השוליים ביום הנורא ביותר שידענו מאז השואה. הוא חשב על זה עם ההישג שלו אתמול. "אז סגרתי את הטלפון כדי להתרכז בתחרות וכשיצאתי חשכו עיניי. גם היום אגב סגרתי את הטלפון כדי להתרכז. עם ישראל חי. ההישגים שלנו פה מדהימים. עכשיו אתה מספר לי על עוד מדליות. בכלל לא ידעתי, זה מראה עד כמה אנחנו טובים. אני רוצה להראות שעם ישראל הוא עם חזק באמצעות מה שאני יכול לעשות. אוהב את המדינה שלי. גאה לייצג אותה תמיד".
ומה הלאה? סרגיי וייסבורג, מאמנו של דולגופיאט, אמר לאחר הזכייה כי המתעמל ימשיך להתאמן לקראת האולימפיאדה הבאה, שתיערך בלוס אנג'לס ב-2028. "אני אחזור ואראה אתכם שם שוב", אישר גם דולגופיאט. "כולם רוצים שאמשיך. גם אני בעד, אבל לפני הכל אני צריך לנוח כמה חודשים כדי לטפל בפציעה שלי. אחר-כך אני צריך להתחתן. היא אמרה לי גם לפני שלוש שנים אבל לא היה לנו זמן".
ציון 10/10. דולגופיאט.
