22 כדורים נכללים בהיסטוריה של המונדיאל - טורניר הכדורגל הגדול והנוצץ מכולם (כולל זה שיתקיים בקטאר בחורף הקרוב). לכל אחד יש סיפור ייחודי, השפעה כזו או אחרת על המשחק ועל רגעי המאני-טיים של הזכייה בגביע המוזהב. לאחר ש'Al Rihla' (המסע), הכדור הרשמי של גביע העולם בקטאר נחשף, זה הזמן לחזור אחורה בזמן ולעבור במסע חוצה יבשות וסיפורים, שנרקמו מאז אורוגוואי 1930 ועד היום.
הכדורים המשמשים במשחקים הגדולים ביותר של הכדורגל עברו שינוי דרמטי מאז הטורניר הראשון שנערך בדרום אמריקה לפני כמעט מאה שנה. ההיסטוריה של המונדיאל מספרת במובנים רבים את סיפור האבולוציה של הכדורגל המקצועני עצמו. זה ניכר בפיתוח ושכלול הכדור, מאז הימים שנתפר והוכן מעור פשוט וללא כל השפעה טכנולוגית ועד לעידן הנוכחי שבו פיתוח במעבדות הביא להאצת קצב המשחק - הכל כדי להעלות את הרמה ולהלהיב את מיליוני האוהדים שיושבים ביציעים או מול המסכים, במקביל לדגש על נושאים חשובים כמו תרומה לקהילה ודגש על אג'נדה ירוקה בעידן שבו שמירה על איכות הסביבה היא עניין מחייב.
בכך, במהלך השנים חלו שינויים רבים בחומר ממנו היה עשוי כדור המשחק. הכדור לא רק היווה את הקידמה הטכנולוגית, אלא גם מילא את תפקידו בקביעת מסלולו ההיסטורי של המונדיאל. מהחלפת כדור במחצית שהשפיעה על תוצאת הגמר דרך הרגע המכונן בשנת 1970 ועד למודלים החדישים, שאמנם עוצבו בהשראת המדינה המארחת, אך גם גררו טענות של השוערים.
Tento & T-Model - אורוגוואי 1930
לגביע העולם הראשון לא היה כדור רשמי. לפני משחק הגמר, נוצרה מחלוקת בין מארחת הטורניר מאורוגוואי לבין ארגנטינה על כדור המשחק, כשכל נבחרת צידדה בכדור המיוצר בארצה. המחלוקת נפתרה בהתערבותה של פיפ"א, שקבעה לאחר הטלת מטבע כי הכדור הארגנטינאי יהיה בשימוש במחצית הראשונה, והכדור מאורוגוואי בשנייה. בדיעבד, ייתכן כי להחלטה הזו הייתה השפעה די מהותית על תוצאות המשחק. ארגנטינה עלתה ליתרון 1:2 לפני הירידה לחדרי ההלבשה. עם העלייה למחצית השנייה, הוחלפו כמוסכם הכדורים ובשל היותו של זה האורוגוואי גדול וכבד יותר, ביצעו המארחים מהפך בתוצאה, תוך שהם כובשים שלושה שערים ומנצחים 2:4, בדרך להיות הראשונים להניף את הגביע הנכסף. הכדור של ארגנטינה נקרא 'Tento' והיה ללא שרוכים, בעוד זה של אורוגוואי נקרא 'T-Model' והיה עם שרוכים. המשותף לשניים: הם נתפרו ונופחו ביד, כשתנאי גשם הפכו אותם לכבדים יותר.
Federdale 102 - איטליה 1934
המונדיאל השני נערך באיטליה, שהייתה אז דיקטטורה תחת שלטונו של בניטו מוסוליני, אשר הפקיד את האחריות לייצורו בידי חברה מרומא בשם ECAS (אם כי רוב כדורי הרגל יוצרו באותה העת באנגליה ומשם יוצאו לכל העולם). אחד החידושים החשובים ביותר שהציג כדור המשחק היה החלפת שרוכי העור בשרוכי כותנה, שהיו הרבה יותר רכים וידידותיים עבור שחקנים שהובילו את הכדור. אבל האופן שבו נוצרו כדורים בזמן זה - בעבודת יד, כשהמיומנות של הניפוח קובעת עד כמה המוצר המוגמר יהיה כדורי בצורתו - גרמה לכך שבקרת האיכות הייתה נוקשה. זה אומר שעל שני הקפטנים היה לבחון כמה כדורים לפני כל משחק ולאחר מכן הם התבקשו לבחור איזה מהם עדיף וראוי למשחק. כתוצאה מכך, למורת רוחו של מוסוליני, קרה שמשחק הגמר נערך בכלל עם כדור אנגלי. למרבה המזל, זה היה מספיק טוב עבור השחקנים האיטלקים שזכו במונדיאל.
Allen - צרפת 1938
לאלן, יצרנית מפריז, הייתה הזכות להיות החברה הראשונה שהורשתה למתג את הכדורים שלה כשהמונדיאל הגיע לצרפת ב-1938. זה היה כמעט אותו כדור כמו זה שקדם לו, כששרוכי הכותנה נשארו וכך גם הרכבו מ-13 חלקים, שתפירתם הקנתה לו צורה מעוגלת וחלקה יותר מאשר זה שהיה באיטליה. גם כאן, במספר משחקים נצפה כדור שונה בהרכבו (הורכב מיותר חלקים ואף נופח באופן לא אחיד), מה שהשפיע על איכות וטוהר המשחק.
DUPLO T - ברזיל 1950
לאחר הפסקה כפויה של 12 שנים (הטורנירים של 1942 ו-1946 בוטלו עקב מלחמת העולם השנייה), חזר המונדיאל והתקיים בברזיל עם פריצת דרך בשימושו ובייצורו, לאחר שהמארחת קיבלה את אישור פיפ"א לשימוש בכדור המשחק גם בתחרויות בינלאומיות (עד לאותה שנה, הכדור הזה היה בשימוש בליגות הארגנטינאיות בלבד). החידוש באופן ייצורו בא לידי ביטוי בכך שלראשונה נוצר כדור עור סגור לחלוטין ללא שרוכים, אשר נופח במשאבה ומחט דרך שסתום זעיר - בדומה לאלו שעד היום משתמשים בהם. הדגם שנקרא 'סופרבול' היה גם הראשון שנעשה שימוש רק בו (ולא בדגמים שונים באותו טורניר) ממשחק הפתיחה ועד למעמד הגמר - המשחק הזכור (שבברזיל דווקא מנסים עד היום לשכוח), בו הניפה אורוגוואי את הגביע.
Swiss World Champion - שוויץ 1954
המונדיאל חזר לאירופה והגיע לשוויץ ב-1954. על ייצור הכדור הייתה אמונה חברת Kost Sport שבסיסה נמצא בבאזל. גם כאן נרשם עוד צעד גדול קדימה, בכך שהכדור היה בעל מבנה של 18 חלקים, שהשתלבו זה בזה בתבנית זיגזג. השילוב של המבנה הזה וצבעו של הכדור, הפך אותו לראשון שהתחיל להידמות במקצת לדגמים שהיו בשימוש עד שנות השמונים והתשעים. כמו כן, במונדיאל הזה, במקרה או שלא, אסרה פיפ"א על הצגת שם החברה המייצרת על הכדור, כך שרק שם הדגם נכתב עליו.
Top Star - שבדיה 1958
לקראת מונדיאל 1958 בשבדיה, פיפ"א עשתה את הצעדים הראשונים שלה לקראת פתיחת מכרז על הזכות לייצר את הכדור לטורניר. הם עשו זאת על ידי הזמנת יצרנים לשלוח כדורים לא ממותגים יחד עם מעטפה המציינת את פרטיהם והמקום ממנו הגיעו. עורך דין קיבל את כל 102 ההצעות ונתן לכל אחת מהן מספר. לאחר מכן, התאספו ארבעה חברים בוועדה המארגנת של פיפ"א וכן שני פקידי כדורגל שבדי, לבחון את הכדורים, שצומצמו ל-10 עד זמן ארוחת הצהריים וכעבור כמה שעות, נבחר הכדור של חברה מאנגלהולם בשבדיה, שהיה ה-55 ברשימה ככדור הרשמי של גביע העולם ב-1958. הכדור המנצח, היה הראשון שהורכב מ-24 חלקים, כשכל נבחרת קיבלה 30 ממנו, בעוד שברזיל רכשה יותר, מה שאולי הקנה לה את היתרון בדרך לזכייה שחשפה לעולם ילד בן 17 בשם פלה.
Crack - צ'ילה, 1962
הכדור שנבחר למונדיאל שנערך על אדמת צ'ילה ב-1962, לא היה מקובל כל כך. הוא יוצר על ידי החברה הצ'יליאנית Custodio Zamora, היו 18 חלקים, אבל המאפיין שלו היה שהם חולקו בצורה לא סדירה - חלקם היו בצורת משושה וחלקם מלבניים, שנתפרו ידנית יחד. לא כל הנבחרות אהבו את זה - במיוחד האירופיות, שאימצו לחיקן את הכדור מהמונדיאל הקודם שהיה פופולרי מאוד ביבשת. אותן נבחרות החליטו לעשות מעשה והביאו איתן 100 כדורים מסוג זה כדי לשחק בו במקום בזה הרשמי שיוצר על ידי החברה המקומית. זה לא מנע מצ'כוסלובקיה להפסיד במשחק הגמר לברזיל.
Challenge 4-Star - אנגליה 1966
הכדור למונדיאל 1966 באנגליה נבחר באמצעות מבחן עיוור, כפי שהיה ב-1958, והיה הכדור הראשון שיוצר על ידי מותג מודרני גדול. התאחדות הכדורגל האנגלית נקטה במספר צעדים כדי להבטיח שאף אחד ממי שמעורב בתהליך הבחירה - שנערך בישיבת לשכת פיפ"א בלונדון - לא יוכל לקבל ידע מוקדם על 111 הכדורים שנשלחו. 48 לא עמדו בדרישות ולאחר שהרשימה צומצמה ל-8 כדורים, נמצאו שניים נוספים שלא עמדו בסטנדרט הנדרש. בסופו של דבר, המנצח היה הכדור של חברת Slazenger, הידועה יותר בציוד מחבטי טניס, גולף, קריקט והוקי וכן בתיקים ובמזוודות מתוצרתה - כדור כתום שהורכב מ-25 טלאים, שנשלח לכל התאחדות לאומית מתחרה, שישה חודשים לפני שריקת הפתיחה של הטורניר כדי שתהיה לכל הנבחרות הזדמנות שווה להתרגל אליו.
Telstar - מקסיקו 1970
ב-1970 הגיעה אולי ההתפתחות הדרמטית ביותר בתולדות הכדור במונדיאל. הייתה זו חברת אדידס שייצרה אותו (20 ממנו ליתר דיוק), במה שהתחיל שושלת ארוכת שנים שנמשכת עד עצם היום הזה, בשיתוף הפעולה עם מותג הספורט הגרמני. מתן האמון באדידס נבע לאור העובדה שהיא הייתה זו שייצרה את הכדור בגביע אירופה בשנת 1968 וכן במשחקים האולימפיים שנערכו במקסיקו באותה השנה. אדידס יצרה כדור עם מחומשים שחורים ומשושים לבנים, לשם שיפור הנראות בטלוויזיה במונדיאל שהיה הראשון ששודר ברחבי העולם ובכך הפך את הכדור לאייקוני. למעשה, צורתו ועיצובו של עיצובו של הכדור במונדיאל זה (32 טלאים), שהיה הראשון והאחרון בהשתתפות של נבחרת ישראל, היה קיים באותן שנים במדינות מסוימות באירופה, אך העובדה שיובא לדרום אמריקה הצביעה על מגמה של גלובליות מצד פיפ"א.
Telstar Durlast - מערב גרמניה 1974
כדור ה-Telstar היה כל כך טוב, שנדרש לבצע בו כמה התאמות קטנות, ללא פיתוח כדור חדש לחלוטין, כאשר טורניר הכדורגל הגדול בעולם הגיע למערב גרמניה - הבית של אדידס. שם הכדור שונה ל-Telstar Durlast, בשל ציפוי הפוליאוריתן שעטף אותו, כדי להגן על העור ולהבטיח שהוא יחזיק במזג אוויר רטוב ולהעניק לו מראה בוהק. בפיפ"א היו כל כך מרוצים משיתוף הפעולה עם אדידס שהם התירו לחברה להשאיר את המיתוג שלהם על גבי הכדור, שהביא להצלחה מסחרית במכירתו בחנויות, מגמה שהתגברה עוד יותר נוכח זכייתה של הנבחרת המקומית על חשבון זו של הולנד ויוהאן קרויף.
Tango - ארגנטינה 1978
בשנת 1978 הציגה אדידס את כדור ה'טנגו' - על שם הריקוד המפורסם של המארחת ארגנטינה. הוא הפך לאחד הכדורים הפופולריים ביותר שנעשו אי פעם, עד כדי כך ששימש באליפויות אירופה ובאולימפיאדות עד לשנת 1988. אבל אדידס היו ספקניים לגבי הצלחתו ולכן הכינו כגיבוי מספר כדורים של 'Telstar 1978'. למרות זאת, הכדור החדש הצליח מעל למצופה והשאיר את הטלאים השחורים-לבנים מאחור, לטובת בסיס לבן לחלוטין שעליו ישנם משולשים שחורים המסודרים בתבנית מעגלית, היוצר אפקט מסוים כשהכדור היה בתנועה. הוא נמכר בכמויות אדירות והפך במהרה לכדור המוכר ביותר בעולם באותה העת. בנוסף לעיצוב האייקוני שלו, חלק מהנוסטלגיה שבזכותה זכור כדור ה'טנגו', נובעת מכך שהוא סימן את תחילת סופו של כדור העור.
Tango Espana - ספרד 1982
אדידס לא התעסקה יותר מדי עם נוסחה מנצחת למונדיאל 1982 בספרד, והציגה כדור זהה כמעט לחלוטין לקודמו. ה- Tango Espana הציג שיפורים מסוימים בכל הנוגע לעמידות למים ומניעת שחיקה הודות לציפוי הפוליאוריתן שחזר לאחר הפסקה של מונדיאל אחד. מלבד זאת, היה זה כדור העור האחרון שנעשה בו שימוש במונדיאל והראשון עם סמל שלושת העלים המפורסם של אדידס.
Azteca - מקסיקו 1986
ה'אצטקה' אינו כדור בלתי נשכח במיוחד בפני עצמו, אבל הוא חשוב ביותר בהיסטוריה של כדורי המונדיאל מכמה סיבות. תחילה זו העובדה שאדידס עיצבה מאפס כדור ספציפי למדינה המארחת (העיצוב של הכדור נוצר בהשראת אדריכלות וציורי קיר אצטקים), במה שהיה למסורת שתימשך בכל טורניר מנקודה זו ואילך. אבל חשוב מכך, היה זה הכדור הסינטטי הראשון ששימש במונדיאל. הפופולריות הגוברת של כדורים סינתטיים הייתה ברורה: הם חזרו לצורתם המקורית מיד לאחר שנבעטו ונבדקו טוב יותר מכדורי עור כמעט בכל היבט, כולל עמידות במים ומניעת שחיקה לאורך זמן.
Etrusco Unico - איטליה 1990
בהמשך לרוח של מתן כבוד בדרך כלשהי למדינה המארחת, הכדור למונדיאל בארץ המגף נקרא על שם האטרוסקים, עם שחי באטרוריה, אשר מזוהה כיום עם טוסקנה, אזור בצפון איטליה של ימינו, בטרם היווצרות הרפובליקה הרומית. העיצוב הממוקד הביא לכך שהעיטורים האצטקים הוחלפו בראשי אריות אטרוסקים, שהיו נפוצים באמנות באותן השנים. מכאן ועד למונדיאל 1998, כמעט ולא בוצע שינוי בחומרים והמאפיינים של הכדור הסינטטי וכך גם לגבי מראהו החיצוני, מלבד ההתאמה למדינה המארחת.
Questra - ארצות הברית 1994
לקראת המונדיאל הראשון שנערך בארצות הברית הציגה אדידס את ה-Questra. הנושא הפעם היה מסע בחלל, שניכר הן בעיצוב הכדור והן בניסיון להפוך אותו לדגם העתידני ביותר עם הביצועים הגבוהים ביותר מבין הכדורים איתם שיחקו במונדיאל עד כה. החידוש העיקרי היה שכבת קצף פוליסטירן בצד החיצוני של הכדור, שנאמר כי היא גורמת לו להרגיש רך יותר למגע וקל יותר לשליטה תוך הגברת מהירותו בו-זמנית בזמן תנועת השחקן. ההשפעה הייתה ברורה ומיידית בכך שאף קבוצה לא שמרה על שער נקי ברבע הגמר, כאשר רק משחק הגמר היה אחד משלושה משחקים שהסתיימו בתיקו מאופס בכל הטורניר. בשורה התחתונה, אחרי ביקורות רבות נוכח הרמה שהוצגה באיטליה, ארבע שנים קודם לכן, משימה של פיפ"א להכניס עניין למונדיאל הצליחה הרבה מעל המשוער.
Tricolore - צרפת 1998
המונדיאל שודר בפעם הראשונה בצבע כבר ב-1970, אבל רק ב-1998 הכדור השתדרג בצבעיו. היה זה הכדור הראשון שקיבל עיצוב משלושה צבעים. הוא שמר על עיצוב המשולשים רב השנים, אבל, כפי ששמו מרמז (טריקולור), צבעיו היו אדום, כחול ולבן - זהים לזה של דגל צרפת. בכדור הושקעו מאמצי פיתוח כך שהיו שיפורים בביצועיו, בעוד ששכבת הקצף במעטפתו החיצונית שהוצגה ב-1994 פותחה עוד יותר כדי להפוך את הכדור לרך ומהיר יותר. אבל ההיבט הבולט ביותר של ה'טריקולור' היה ללא ספק העיצוב שלו והתקדים שהוא יצר. הצגת הצבע פתחה את עיניה של אדידס לעולם של אפשרויות חדשות בעתיד.
Fevernova - יפן ודרום קוריאה 2002
עם ה'פברנובה', שנוצר עבור גביע העולם ביפן ודרום קוריאה ב-2002, אדידס באמת התחילה להתנסות. הם עשו זאת תחילה בעיצוב הכדור, ונטשו את מראה המשולשים המסורתי מאז 1978, עבור כדור חלק שעוטר בדפוסי משולשים גדולים יותר בצבעי ירוק, זהב ואדום. אדידס שינתה דברים גם מבחינת ההיבטים הטכניים של הכדור, כאשר זה הנוכחי קיבל פידבק של שחקנים רבים על כך שהוא קל יותר מהדגמים הקודמים – זאת למרות שמשקלו היה הגבוה ביותר שהתאפשר מבחינת מגבלת המשקל מטעם פיפ"א. דיוויד בקהאם, שגריר אדידס שעזר בבדיקת ה-Fevernova, תמך בטענות היצרן שמדובר בכדור מדויק מאי פעם, בעוד שג'אנלואיג'י בופון, אמר כי הוא מקפץ ובכך מקשה על השוערים לשמור על רשת נקייה.
Teamgeist - גרמניה 200
Teamgeist פירושו רוח צוות, מחווה למסורת המארחת גרמניה - מסורת של כוח קולקטיבי על פני זוהר אינדיבידואלי. הפיתוח הבולט ביותר ב-2006 היה הצגת עיצוב של 14 טלאים עם פחות תפרים, שנועד להפוך את הכדור לעגול ומדויק יותר. הוא נבדק טוב יותר מכל כדור בעולם בזמן שחרורו ועדיין, לא כולם היו מרוצים ממנו. כמה שחקנים התלוננו על כך שתנועתו של הכדור הייתה בלתי צפויה, טענה שהודגשה במשחק הפתיחה, כאשר פיליפ לאם וטורסטן פרינגס כבשו שערים מרהיבים, שתנועת הכדור בהם הייתה מתעתעת. הכדור שהורכב מ-14 טלאים, הותאם אישית לכל משחק (עם תאריך, האצטדיון ושמות הקבוצות במשחק), כשבמשחק הגמר הוכן כדור מיוחד ומוזהב בחלקו שזכה לשם 'Teamgeist Berlin'.
Jabulani - דרום אפריקה 2010
במונדיאל 2010, שהיה הראשון על אדמת יבשת אפריקה, הדברים נעשו ממש מעניינים. למעשה, אדידס ניסתה ליצור באמצעות ה'ג'בולאני', כדור עגול מתמיד על ידי הקטנת מספר הטלאים שלו מ-14 ל-8 בלבד. ההרכב החדש גרר גל של השמצות וטענות מצד השוערים של הנבחרות השונות. אחד מהם היה חוליו סזאר, שוערה של ברזיל, שהשווה את הכדור הזה לכדורים הזולים הנמכרים בסופרמרקטים, בעוד איקר קסיאס הספרדי כינה אותו "נורא". בנוסף, נרשמו טענות על היכולת להניע כדור, כך שאיכות המשחק נפגעת. אדידס דחתה בכל תוקף את הטענות בכך ששחקנים דוגמת פרנק למפארד האנגלי ומייקל באלאק הגרמני, בחנו את הכדור במשך שישה חודשים ושיבחו את כדור המשחק החדש. בסופו של דבר, נדרש מחקר של נאס"א כדי להגיע לעומק הנושא. הם גילו שה'ג'בולאנ'י נע באוויר במהירות גבוהה יותר מכדורים קודמים בגלל פני השטח החלקים יותר שלו, שהיו כמעט נטולי תפרים. זה אמנם נשמע כמו דבר טוב בתיאוריה, אבל הבעיה הייתה שבעיטות חופשיות ישירות נטו לנוע באותה מהירות גבוהה יותר - מה שהפך את ההשפעה לבולטת יותר בפועל בשל אווירודינמיקה בלתי צפויה. אגב, גם כאן עוצב כדור מיוחד ומוזהב בחלקו למשחק הגמר, ברוח העיצובית של המדינה המארחת.
Brazuca - ברזיל 2014
ה'ג'בולאני' היה סיוט יחסי ציבור עבור אדידס, אז למונדיאל 2014 בברזיל הם שיחררו את מה שלטענתם היה הכדור שנבדק יותר מאי פעם. הוא נקרא 'Brazuca' - מילת סלנג ל'ברזילאי' שמתארת, לפי פיפ"א, "גאווה לאומית באורח החיים הברזילאי". הייחודיות בבחירת השם היא שהפעם היה זה הקהל הברזילאי (השם 'בראזוקה' קיבל 77.8% מהקולות) שבחר אותו ולא פיפ"א. מספר הטלאים של הכדור קטן שוב ל-6 , כשהכיסוי הורכב משישה מקטעי פוליאוריטן, ולא מעור, כמו בכדורים הקודמים (מה הפך אותו ליותר קל משקל ופחות סופח מים באופן משמעותי מקודמיו. הוא נשלח לשחקנים ברחבי העולם, קבוצות והתאחדויות לאומיות לבדיקות מקיפות ומתן משוב לפני הטורניר. אדידס אפילו שלחה גרסה מוסווית שלו לשימוש במשחקי ליגה מסוימים. המאמצים נשאו פרי מכיוון שלא נרשמה מחלוקת כמו זו במונדיאל הקודם, כשהכדור אף אומץ על ידי מספר ליגות ומועדונים, כולל הבונדסליגה הגרמנית וליגת ה-MLS בארצות הברית. גם כאן, בפעם השלישית ברציפות, עוצב כדור שונה למשחק הגמר עם הצבעים זהב, ירוק ושחור.
Telstar 18 - רוסיה 2018
בנובמבר 2017 שחררה אדידס את ה-Telstar 18 - כדור המשחק הרשמי של מונדיאל 2018 ברוסיה. היה זה מן שחזור של כדור אדידס הראשון בו נעשה שימוש במונדיאל – ה'טלסטאר' הקלאסי משנת 1970. כמו כן, היה זה הכדור הראשון בטורניר, מאז 1994, שהיה דו גוני (שחור ולבן, מלבד לוגו הזהב של אדידס)..בדומה לקודמו, גם כאן נתפרו 6 טלאים, רק שהפעם הם היו מסודרים בצורה חדשה לגמרי והעניקו את האפקט החזותי שאפיין את הכדור שהורכב מ-32 טלאים ב-1970. לאחר שהדבר הפך לעניין שבשגרה, עיצבה אדידס כדור שונה למשחק הגמר והעניקה לו את השם 'Telstar Mechta' (פירוש המילה Mechta ברוסית הוא חלום או שאפתנות) - כשאת צבעי השחור-לבן מחליפים אדום ושחור על רקע לבן. הכדור נבדק בהרחבה לקראת הטורניר והיה בשימוש בתחרויות נוער שונות (בעיצוב שונה), כולל גביע העולם עד גיל 20. למרות זאת, הכדור עדיין עורר ביקורת, כאשר שוערי נבחרת ספרד דויד דה חאה ופפה ריינה טענו שהוא "מוזר" ושקשה יותר לאחוז בו מאשר בכדורים אחרים. השוער הגרמני מארק-אנדרה טר שטגן אמנם תמך בטענות הללו אבל גם הודה כי על חובת השוערים להתרגל אליו.
Al Rihla - קטאר 2022
הכדור האחרון ברשימה שונה במקצת מכדורי גביע העולם הקודמים, בשל 20 טלאים מהם הוא מורכב, מה שלא פוגם ולו במעט במהירות ובדיוק שלו, שנותרו עקרונות הליבה עבור אדידס. הכדור כשלעצמו מעוצב על פי אלמנטים מהתרבות, הארכיטקטורה, הנוף והדגל של קטאר. במקביל, יצרני הכדור לא פסחו על האג'נדה הירוקה שמלווה את החברה כבר שנים והכדור יהיה כדור המונדיאל הראשון שנוצר באמצעות דיו ודבקים על בסיס מים בלבד. בחברה הודיעו שאחוז אחד מסך המכירות של הכדור ייתרמו למען קהילות כדורגל עממיות ברחבי העולם בהמשך להשקת 'adidas Football Collective' - קהילה שהושקה בשנת 2020 שבאה ליצור שינוי באמצעות כדורגל ומחברת בין יוזמות עבר, הווה ועתיד שמטרתן להעצים קבוצות וקהילות כדורגל ברחבי העולם.
פורסם לראשונה: 11:00, 05.04.22