כשהוא בן 51, עם רזומה של אליפות עם קבוצה צנועה (הפועל קריית־שמונה), אימון נבחרת צנועה מעבר לים (קפריסין) ונדידה בין לא מעט מועדונים – בהם גם מכבי ת"א, הפועל ת"א ובית"ר ירושלים – עושה רושם שקריירת האימון של רן בן־שמעון קצת תקועה.
האיש שהוביל את קריית־שמונה לאליפות היסטורית וסומן כמאמן הגדול הבא, אינטליגנט שגם ניחן בחוכמת רחוב וגם יודע לערבב באזורי החליפות, טיפוס שמתנסח ברהיטות ובמקביל יורה עלבונות בוטים בשופטים, סומן בפעם האלף כמועמד לנבחרת ישראל וסגר עונה אפורה במ.ס אשדוד, מועדון נטול יומרות שמתפקד כחממת כישרונות.
רן, אתה מסכים שהקריירה שלך נתקעה?
"אני רק בתחילת דרכי. כל אחד שיסמן ויסכם כפי שהוא מבין. אני חושב שאשדוד מדגישה את היכולות שלי ולא להפך".
העונה האחרונה של אשדוד הייתה מאכזבת.
"מסכים איתך שהעונה הייתה מאכזבת עבור כולנו. היו הצלחות קטנות, אבל זו עונה מאכזבת. כשאתה בא למכבי חיפה או מכבי ת"א אתה נמדד בערך מאוד מוגדר של אליפות או להיות קרוב לתואר, בכל המקומות האחרים כמו נתניה, אשדוד, חדרה, ההגדרות רחבות ונמדדות בכמה פרמטרים. ביחס לאשדוד אני עושה עבודה טובה מאוד".
איזה ציון אתה נותן לעצמך?
"אני מגיע כל יום לעבודה שלי, יושב עם הצוות שלי, חושב 24 שעות איך לפתח את המקום, לפתח את השחקנים ועסוק בתהליכים. ציונים זה בשבילכם. אני לוקח את העבודה שלי כל כך ברצינות ולא יכול לתת לה מספר".
ואיך אתה עם המספרים 6:0? מה קרה לכם בתבוסה מול מכבי חיפה?
"נוצרו הרבה דברים מסביב כדי שזה יקרה, כולל ההרחקה המוקדמת של אוואני. היום, בדיעבד, אני חושב שהיינו צריכים לשחק שונה. פילוסופיית המשחק שלי זה כדורגל התקפי, הנעת כדור זה בדם של השחקנים שלי, היינו צריכים לזנוח את זה ולא הצלחנו. זה מדהים שמהדקה החמישית שבה ספגנו המשכנו לשחק ולהניע כדור. יש משחקים שניצחנו ארבע וחמש, זה כדורגל. לפני שבועיים איטליה חטפה חמישייה מגרמניה, זה קורה".
"אם בגיל צעיר הייתי רודף, היום אני לא שם, הכל יגיע לפתחי. אני צריך לעשות את המקסימום ולראות כל מועדון כאילו הוא ברצלונה בשבילי"
מה עובר בראש באותם רגעים?
"איך אני נמצא בסיטואציה מאוד קשה ולא הופך אותה לעוד יותר קשה, איך אני מתנתק מהרמה הרגשית המאוד קשה וחושב על המשחק הבא. רגשית אתה במקום אחד ובתור מנהיג אתה חייב לדעת לצאת מזה".
ג'קי ואני
אז כמנהיג וכאיש של מילים, בן־שמעון יודע לברור אותן בקפידה ומדלג בחיוך סחבקי בין עמדת הדיפלומט לעמדת הפוליטיקאי. כשיזהה מוקש פוטנציאלי הוא גם יגייס הומור בניסיון לנטרל את הנפץ.
מה מידת המעורבות של ג'קי בן־זקן? הוא נותן עצות מקצועיות?
"מי שמכיר את ג'קי יודע שהוא לא נותן הרבה עצות, אלא אומר מה לעשות (צוחק). אני לוקח את כל הידע והחוכמה של ג'קי למקום של עזרה, זה לא גורם לי לחוסר ביטחון, זה מרים אותי. ג'קי הוא איש של מעט מילים חודרות, מי שנמצא איתי בשטח זה אחיו מאיר אלמוזנינו, מולו אני מתנהל ביומיום. הוא האדם הכי קרוב אליי במועדון".
כמה פעמים בשבוע אתה וג'קי מדברים?
"אין לו כל כך הרבה זמן אליי מאז שקנה את המלון באילת, אני משתדל כמה שיותר".
אם אתה כמאמן בכיר מוכן להתערבות מהסוג הזה, מה יגידו המאמנים הצעירים יותר?
"אני מוכן למעורבות ואם לא הייתי חושב שגם הדברים שנאמרים לכיווני הם רק לטובת העניין, לא הייתי מסכים לכך. אני יודע איפה הגבול, בעבודה שלי באשדוד מעולם לא התעסקנו בגבולות. אני לא בורח, יש דברים קשים יותר וקלים יותר, תמיד מנסים לשכנע אחד את השני מבלי לשכוח לרגע שג'קי הוא הבעלים".
אז אתה מסכים שמעמד המאמן נפגע.
"הנושא הזה של מעמד המאמן זה משהו שכולם מסכימים ואין עליו עוררין. מה צריך לעשות? צריך חוברת לפסח של 43 עמודים. אי־אפשר לנתח את זה על רגל אחת".
סומנת כמועמד לנבחרת. מתי זה היה הכי קרוב?
"אף פעם לא פנו אליי. אני יכול להגיד לך שמהיום שאלון חזן קיבל את התפקיד, אני שמח וגאה שהוא מאמן הנבחרת. זה עושה טוב בלב שאדם כמו אלון, בחור מדהים ומאמן מעולה, מגיע לפסגה הזו. זה אדם שאני הולך איתו מילדות והוא מסמן לכל המאמנים הצעירים ולכל האנשים במדינה שעם עבודה קשה אפשר להגיע לכל מקום".
מה אתה חושב על העבודה שלו ושל יוסי בניון?
"אני מאוד אוהב את מה שקורה בנבחרת. אוהב את הבחירה של בניון, ההתנהלות נכונה, זה עושה כיף כי גם הצוות מעולה, ואני רואה שינוי לטובה. הדבר המדהים זה שהם הורידו את מפלס החרדה להצלחה. וילי התחיל את הדרך הזו, הוא עשה שינוי אמיתי שייזכר לדורות, הוא שינה הרגלי עבודה, הכניס דפוסים שלא היו לפני ומגיעה לו הערכה גדולה".
אתה כבר רואה טביעות אצבע של חזן בנבחרת? איפה זה בא לידי ביטוי?
"אני רואה טביעת אישיות, הוא שם את כל הגוף שלו. חזן הוא האדם הנכון במקום הנכון".
בן־שמעון מפרגן, מפזר מחמאות נלהבות על מאמנים בני דורו ונשמע שהוא די מתכוון לכך. גם כשהוא נדרש להצלחה המטאורית של ברק בכר, מי שהתחיל כעוזרו בקריית־שמונה, הוא לא חוסך בקומפלימנטים. העובדה שבכר סומן כהבטחה - בדיוק כמו רב"ש בזמנו - וכבר מזמן עקף את רבו, אולי מזיזה אצלו משהו עמוק בפנים, אבל גם אם כן, בן־שמעון מסווה זאת היטב.
איך בכר היה כעוזר מאמן?
"בדיוק כמו שהוא כמאמן. יסודי, אמין, נאמן, אדם טוב. הוא מצליח בזכות עצמו ובזכות עבודתו הטובה והקשה".
מה הוא למד ממך?
"על זה לא המורה צריך להעיד. ברק לקח מכל אדם שהיה בחייו כי הוא יודע ללמוד, וההצלחה שלו היא רק בזכות עצמו. אני שמח מאוד בהצלחה שלו".
מה באופי וביכולות שלו עזר לו לנסוק בכזו מהירות?
"מבין כל התכונות הטובות שלו, יש בו יציבות מדהימה. הוא לא בגבוהים ולא בנמוכים, כל הזמן הוא שומר על גישה בריאה לעניין. יש לו גם יסודיות מרשימה".
אגיע לגדולות
אליפות של קבוצה כמו קריית־שמונה – זה משהו יכול לקרות שוב בכדורגל הישראלי?
"הכל יכול לקרות, בטח בכדורגל, אבל הסבירות היא נמוכה מאוד".
מי למשל מחוץ לגדולות יכולה לזכות באליפות בחמש השנים הקרובות?
"כרגע, איך שהגדולות מתנהלות והבינו שמי שיהיה לו את הישראלים המובילים יהיה קשה להתחרות איתו, אני לא רואה יריבות פוטנציאליות. יש קבוצות שאני יכול להחמיא להן כמו מכבי נתניה שעושה צעד קדימה ומחפשת את הדרך לצאת מהבינוניות".
אחרי האליפות בקריית־שמונה הסתכסכת עם איזי שרצקי שתקף אותך בתקשורת. אתה רואה מצב שתחזור לעבוד אצלו?
"בכל רגע נתון שאיזי יביא דף לבן, שירשום איזה סכום שהוא רוצה וכמה שנים ואני חוזר. הרבה פעמים בחיים שלי דיברו עליי אחרי שעזבתי, ואצל איזי הרגשתי שזה מאהבה, פשוט כי הוא אהב אותי. אין מילה ביקום שתגרום לי להרגיש פגוע ממנו. אנשים מכירים 3 אחוז מהלב שלו, אני מכיר 15, וזה הלב הכי גדול שיש. מי שבונה משפחה כזו חייב להיות אדם מיוחד".
נותנים לך קבוצה עם תקציב של 100 מיליון שקל, אתה לוקח אליפות?
"הייתי לוקח 30 מיליון מענק חתימה ומתפטר".
לפני למעלה מעשור אימנת במכבי ת"א, אבל בשנים האחרונות מגיעים לשם רק מאמנים זרים, מרגיש פספוס שלא פרצת שם?
לא, למדתי שיעור גדול. לא אימנתי שם, הייתי פיזית עם הגוף שהיה גדול בזמנו. אני לא לוקח את זה ברזומה שלי, הגעתי לשם לא מוכן. יש במכבי מאמנים מדהימים ולא מתייחס לזרים או ישראלים, אני אוהב ומעריך את איביץ'. הוא מאמן שמסמן מטרה גבוהה מאוד של מקצועיות, שם רף גבוה ויש לו אישיות מדהימה וכריזמטית".
את רואה את עצמך מקבל את אחת הקבוצות הגדולות בארץ?
"אני נמצא בקבוצה גדולה, גם אם המועדון לא גדול. אני מאמין שעוד אגיע לכולם. אם בגיל צעיר הייתי רודף, היום אני לא שם, הכל יגיע לפתחי. אני צריך לעשות את המקסימום ולראות כל מועדון כאילו הוא ברצלונה בשבילי. אני רודף רק אחרי להיות אדם ומאמן יותר טוב".
אתה מקורב לאברם גרנט. מה עמדתך לגבי הטענות נגדו להטרדות מיניות לכאורה של נשים?
"אני מקורב עד אחרון ימיי, אוהב אותו אהבת נפש ויודע מי הוא כאדם. אני לא רוצה לפגוע באף אדם שמרגיש נפגע ממנו ויודע כמה אברם אדם טוב".
אז למי אתה מאמין?
"לקחתי מאמי את הכאב לאנשים אחרים, זה משהו מהותי בנשמה שלי, ולא אפגע במישהי שמרגישה שנפגעה מאברם. אני מכיר אותו ומתנהל איתו 30 שנה, מקווה שיהיה טוב לשני הצדדים".
לסיום, מי השחקן הכי מפוספס שאימנת?
יש בחור אחד שאם הייתי יכול לחזור ולכוון אותו אחרת מגיל 3 זה שלומי אביסידריס. הוא נשמה גדולה ולא הצלחתי לעזור לו. הוא לא קיבל מספיק בילדות ובגלל זה לא הצליח למצות את הפוטנציאל שלו".
ומי הכי רב"ש?
"יש בהיסטוריה שלי הרבה אנשים שאני רואה בהם את עצמי. בראיין גרזיצ'יץ', איתן טיבי, שיר צדק, סאלח חסארמה, ומהדור הזה ננאד צבטקוביץ' הבלם שלי".
