הם עובדים במשרה מלאה, יש להם משפחה ובזמן הפנוי שנותר הם - לא ברור איך - מתאמנים לקראת תחרות הספורט הכי קשה שיש: "איש הברזל". "איירונמן", לא בטוח שרובכם שמעתם, היא תחרות טריאתלון שמשלבת שחייה בים (משתנה בין תחרות לתחרות, לפי רמת הקושי), רכיבה של 180 ק"מ על אופניים וריצת מרתון שלמה. בקיצור, למשוגעים בלבד.
ניר סבן וכפיר צוברי דווקא נהנים מזה. הראשון השתתף לאחרונה בתחרות כזו בספרד, השני בגרמניה. השניים התראיינו לאולפן ל-ynet וסיפרו על התחושות. "זאת חוויה מאוד עוצמתית להתחרות בחו"ל. קנה מידה שונה לגמרי ממה שיש בארץ", אומר צוברי, "אם היית שואלת אותי לפני שנתיים - 'אם אני חושב שאחרי שארכב 180 ק"מ, אז אעשה מרתון, הייתי צוחק. אבל זה בר השגה".
כמה זמן בכלל נערכים לתחרות כזאת?
צוברי: "אני נערכתי לזה בערך שנה וחצי. יש לנו מסגרת של קבוצה שנפגשים כל יום ומתאמנים. אז אם זה בצורה אינדיווידואלית יותר קשה להתמיד באימונים, אבל ברגע שזה בקבוצה, האימון הופך להיות משמעותי. אני מגיע לאימונים אחרי העבודה".
כמה משקל מאבדים במהלך התחרות הקשה הזו?
צוברי: "תוך כדי התחרות עדיין צריך להקפיד לאכול ולהזין את הגוף גם במים וגם בפחמימה. כשחזרתי לארץ ב-1 בלילה לארץ ישר הזמנתי המבורגר".
מה היה לכם הכי קשה?
צוברי: "האופניים. זה כמעט חמש שעות לשבת על הכיסא ולדווש בלי לעצור. זה לא פשוט. עוברות מחשבות בראש כמו 'מה אני צריך את זה'. אבל יש את העידוד מהקהל שמאוד מדרבן והציפייה להגיע לסוף".
סבן: "צריך להתמודד עם המחשבות שעות על גבי שעות, הצד המנטלי מאוד חשוב. כשאתה חושב על המשפחה בקו הסיום, זה נותן לך כוח".
מה המוטיבציה מאחורי הסיפור הזה?
סבן: "אני מסתכל על זה בעצם כדי לשבור מחסום מנטלי עם עצמך. אני פחות מתחבר לכדורסל וכדורגל אז מצאתי את עצמי בזה. אני מחפש את האתגר בכל פעם, ורוצה להביא את הגוף לקצה ולעמוד בזה. זה מבחינתי היה האתגר הגדול".