פרק 5 של "לייקרס - קבוצה מנצחת" מסתיים בסצנה מזעזעת. דווקא כשהכל מתחיל להתחבר לקארים עבדול-ג'אבר, מג'יק ג'ונסון והחברים, המאמן ג'ק מקיני (שהפרק נושא את שמו: "מי זה לעזאזל ג'ק מקיני?"), נפצע בתאונת אופניים איומה. מקיני, שקיבל את משרת חלומותיו והצליח להנחיל את שיטת המשחק המהפכנית שלו, נראה בסוף הפרק מחוסר הכרה ומדמם על הכביש. זאת לא הייתה הגזמה תסריטאית לצורך הדרמה, התאונה המחרידה אכן קרתה במציאות, שינתה לגמרי את ההיסטוריה של הלייקרס ונתנה למקיני את הכינוי המוזר: "המאמן הכי טוב שאף אחד לא מכיר".
הסיפור של מקיני ב-NBA מתחיל ב-1974, אז יצא לראשונה מגבולות פילדלפיה בה אימן בתיכונים ובקולג' וקיבל את משרת עוזר המאמן במילווקי באקס. כעבור שנתיים, ג'ק רמזי האגדי, מינה אותו לעוזר הבכיר שלו בפורטלנד טריילבלייזרס. הצמד הוביל את פורטלנד לאליפות היחידה בתולדותיה ב-1977, כשגמר המערב של אותה עונה נגמר בסוויפ של 0:4 על אותה לייקרס, עם ה-MVP קארים עבדול ג'אבר. כפי שמצוין בסדרה, הבעלים של הלייקרס ג'רי באס רצה למנות את מאמן המכללות האגדי ג'רי טרקניאן, כשהדבר לא הסתייע - מקיני מונה כברירת מחדל.
"זה היה ג'וב חלומי", אמר בעבר, "קיבלתי סגל עם כישרון בקנה מידה היסטורי. ידעתי שאם נוכל לממש את הפילוסופיה שלי, נתיש את היריבות למוות. אף אחד לא יוכל לעצור אותנו". ואכן, תחילת העונה הייתה טובה מאוד והלייקרס עלו למאזן 4:9 עם הפילוסופיה המנצחת של מקיני, גם השחקנים שבתחילה לא התחברו אליו - כמו קארים עבדול ג'אבר - נאלצו להודות שהוא צדק לאורך הדרך. עבדול ג'אבר אף הגיע לבקר אותו מספר פעמים בטיפול נמרץ, כאשר רופאים היו בספק אם מקיני ישרוד. מי שעוד הגיע לבקר אותו בבית החולים הוא עוזרו פול ווסטהד, שהחליף אותו זמנית בתפקיד.
"אמרתי לצוות שאני אח שלו כדי שייתנו לי להגיע בכל שעה", אמר ווסטהד ב-1980, "במובן מסוים אנחנו באמת כמו אחים, המשפחות שלנו מבלות ביחד ואנחנו גרים אחד ליד השני, בינתיים אני רק מטפל בקבוצה עד שהוא יחזור".
הבעיה הייתה שווסטהד הצליח מעל ומעבר למשוער, הלייקרס המשיכו להציג כדורסל אטרקטיבי ולנצח בלי הפסקה - וסיימו את העונה עם מאזן 22:60. מקיני סיים את השיקום שלו והביע רצון לחזור לעמדת המאמן הראשי, מה שיצר דרמה לא קטנה דווקא כשהקבוצה במומנטום חיובי, רגע לפני הפלייאוף.
בס התלבט רבות ואמר לתקשורת "זה כמו לבחור בין ווילט צ'מברליין לקארים עבדול ג'אבר", הבעלים בחר להמשיך עם ווסטהד, המשפחות כבר לא בילו ביחד וניתקו כל קשר. מקיני נכנס לדיכאון ו"ישן יום שלם ברציפות" אחרי המינוי הרשמי של חברו הטוב לשעבר. מקיני למעשה פוטר רשמית מתפקידו כשהקבוצה שלו בפלייאוף, ואם זה לא מספיק אז היא זכתה באליפות - כשהוא יושב בבית.
"לא הבנתי איך הלייקרס יכולים לעשות לי את זה", אמר ללוס אנג'לס טיימס ב-1985, "שקעתי בדיכאון והפסקתי לחשוב באופן רציונלי. כל מה שחשבתי הוא כמה אני מסכן. החלום שלי נגמר, חשבתי שזאת הקבוצה האחרונה שאאמן, חשבתי שאין לי עתיד, הראש שלי לא היה במקום. כעסתי על פול, אבל הוא לא עשה משהו לא בסדר - גם אני הייתי עושה את אותו דבר כנראה".
חזרה מרגשת לקווים
כדי להחלים מהדיכאון שתקף אותו, הוא עזב את לוס אנג'לס ועבר לגור ליד הוריו בניו ג'רזי. יום אחד הגיע טלפון מפתיע מאינדיאנה פייסרס הצנועה שאמרה לו "בוא אלינו". מקיני קפץ על ההצעה וחתם באינדיאנה. הצרות מחוץ למגרש המשיכו לרדוף אותו: הוא גילה שאינו יכול לתפוס את הכדור, התחילו לו בעיות זיכרון, וכאבים בכל הגוף. "אפשר היה לראות כמה הוא נהנה לאמן, אך במקביל כמה הוא סובל", סיפר הגארד ג'רי סיסטינג, "אחרי משחק בוושינגטון הוא פשוט נשכב על השולחן שלו מרוב כאב".
למרות זאת, מקיני לא רצה לוותר באותה עת על הכדורסל. הוא שמר על האופטימיות שלו, לקח חבורה הרבה פחות מוכשרת מהלייקרס ולימד אותם לשחק כמו שהוא אוהב: כמה שיותר מהר. התוצאה: העפלה לפלייאוף ותואר מאמן העונה של ה-NBA. קבוצתו הקודמת התקשתה מאוד, מג'יק ג'ונסון נפצע ופיספס את רוב העונה, והיא הודחה כבר בסיבוב הראשון. החבר לשעבר פול ווסטהד פוטר, והוחלף ע"י פט ריילי. ריילי היה בטוח שהקאמבק של מקיני לעיר המלאכים קרוב, וביקש שישמרו לו על כיסא הפרשן אם זה יקרה.
אבל הקאמבק הזה לא יצא לפועל, ריילי לקח את השואו-טיים לגבהים חדשים, והפך לאחד המאמנים הכי טובים בהיסטוריה של המשחק. מקיני, לעומת זאת, גילה שאינדיאנה בקשיים כלכליים חמורים וחזרה להפסיד. מקיני סיים את תפקידו ב-1984 בקול ענות חלושה.
על אף הכישלון היחסי באינדיאנה, קנזס סיטי קינגס (היום סקרמנטו) מינתה אותו למאמנה. זה נגמר עם שמונה הפסדים בתשעה משחקים ומכתב פיטורים, התקשורת אז לא ריחמה עליו ופירסמה כי יש לו בעיות זיכרון. השחקנים ליכלכו עליו בתקשורת שהוא שוכח תרגילים, והפסיקו להקשיב לו. "השיטה שלו כבר פשוט לא עובדת", אמרו.
יכול היה לסיים עם שש אליפויות
בעוד השיטה שלו מביאה ללייקרס עוד אליפויות, מקיני החליט לתלות את המשרוקית. הוא מת ב-2018, לטענת משפחתו עקב סיבוכים שהיו קשורים לתאונה ההיא. "פציעת הראש גרמה לו להיות הרבה יותר לחוץ", אמר אישתו קלייר לאחר מותו, "הוא כבר לא יכול היה לאמן יותר. הוא בא הביתה יום אחד ואמר לי 'החלטתי לפרוש, אל תגידי לאף אחד'.
מקיני פרש ודי נשכח, הוא הפך לפרט טריוויה. עד שבאה הסדרה ונתנה לו את הכבוד שמגיע לו. בערוב ימיו הוא כבר הפסיק לכעוס על הלייקרס ואמר: "החיים לא תמיד הוגנים, וזה בסדר. זה היה נחמד שהייתי חלק מהשואו-טיים לתקופה, נתתי להם כמה מהרעיונות שלי. הקרדיט מגיע למאמנים שבאו אחרי וכמובן לשחקנים הנהדרים". עכשיו, ארבע שנים אחרי מותו ובזכות סדרת טלוויזיה – גם מקיני זוכה לקרדיט הראוי לו. "אם היה נשאר בלייקרס, הוא היה זוכה בחמש-שש אליפויות", אמר עליו פט ריילי ב-2006. את טבעת האליפות שלו קיבל מקיני דווקא מסדרת טלוויזיה. אף אחד כבר לא ישאל "מי זה לעזאזל ג'ק מקיני".
פורסם לראשונה: 07:00, 06.04.22
