גילוי נאות עוד בטרם אתחיל לקשקש פה, אני אוהד הפועל ת''א. בדרך כלל זה מלווה באמירות ''משתתף בצערך'', או בתגובות זלזול וסלידה מהקהל. נו מילא.
כן, הפועל ת''א שהגיעה לרבע גמר גביע אופ''א במסע המופלא ב־2001/2002, זאת שזכתה בדאבל מדהים בדקה ה-92 מהרגליים של ההוא שאסור להגיד את שמו, ההיא שבשנה לאחר מכן בשלב הבתים בליגת האלופות, ובכללי קבוצה שקיימת 100 שנה בכדורגל ישראלי ונחשבת מועדון פאר.
אומרים לפעמים שכשאנשים מזדקנים וקצת יורדים ביכולת הקוגניטיבית והפיזית שלהם ולפני שהם הולכים לעולמם, נוטים לזכור אותם ברגעיהם האחרונים, ולא לאור מה שהיו במירב שנות חייהם. וכך גם עם הפועל של השנים האחרונות – ירידת ליגה, רכבת שחקנים ובעלים מתחלפת, ואף איום בפירוק, רחמנא ליצלן.
ילד בן 12 שהיום מהווה דור העתיד של הצופה של הכדורגל הישראלי, מכיר את הפועל כשק חבטות, כקבוצה שעל חשבונה שוברות קבוצות יריבות תקופות ומומנטומים שליליים של קבוצתם. זה מגיע בעקבות כך שהגופה הזאת שנקראת הפועל ת''א נגררת כבר כמה שנים בלי מעוף, חולמים להתברג איכשהו לפלייאוף עליון, ומייחלים לא להיאבק עם נס ציונה ובני ריינה על ירידת ליגה, מבלי לזלזל חלילה. שלא יובהר אחרת אני לא תמים, הפועל ת''א היום מועדון כדורגל לא טוב. נקודה.
בזמן הזה אנחנו רואים את היריבה העירונית רצה קדימה עם כסף וניהול מקצועי נכון שדואג לשמר הגמוניה של 9 שנים של שלטון צהוב בעיר, אנחנו רואים איך בית''ר שמצאה עצמה על סף פירוק, הייתה למכירה על מדף החנות כמה שבועות והופ מהר מאוד מוצאים רוכשים פוטנציאליים. ואז הגיעה קבוצת הרכישה האמריקאית.
קבוצה שלכאורה באה לרצות את טובת הקבוצה וכל שאיפותיה להחזיר עטרה ליושנה ואת הפועל לקדמת הבמה.
קל מאוד לאוהד הפועל להישאב ולהסתחרר אחרי הפנטזיה הרומנטית הזאת - הדוד האמריקאי שבא להציל אותנו (ראו את הדוד הקנדי של הצד הצהוב של העיר).
אבל כמו בזוגיות, ככל ששלבי הרכישה, להלן תהליכי החיזור והרומנטיקה, מתקדמים נשאלות שאלות מהותיות לטובת עתיד הזוגיות, עתיד הילדים והאם זה בכלל יחזיק לאורך זמן. מה אנחנו יודעים עליהם, על אותה קבוצת רכישה הזאת שהגיעו מהחלל החיצון שלנו?
אז בגלל שיש להם כסף להשקיע (ולא המון) זה אומר שזה נכון לנו? האם הפקנו לקח ממקרי גומא אגייאר וארקדי גאידמק שהשאירו חור שחור אחרי שנטשו את הקבוצה? ובעיקר נורת אזהרה שלי כאוהד – היא שאותה קבוצת רכישה אמרה שמטרתה להסתכל על הפועל כעסק, יעני ביזנס נטו.
מצד אחד – מבורך. אנחנו מבינים שהכדורגל העולמי הוא עסק, אבל לעסק הזה יש בעלי מניות שנותנים לחברה להתקיים ובזכותם הם לגיטימיים, להלן הילדים של הזוגיות הזאת הלוא הם האוהדים. מה יקרה שיגיעו לצומת דרכים בין להחליט על החלטה עסקית פרופר לעומת טובת המועדון ושימור המורשת של המותג הפועל ת''א? כמה הם מתעדפים אהדת אוהדים ומורשת שאולי לפעמים קשה לכמת בכסף נזיל? במה יבחרו קבוצת אמריקאים?
כאמור, מועדון הפועל ת''א ידוע שהאוהדים הם חלק משמעותי בהווייתו ובאופיו, לטובה וגם לרעה.
אפשר להגיד הרבה דברים שליליים על התנהלותם של אמיר כבירי וחיים רמון למשל, שניים מבעלי הפועל בעשור האחרון, אבל ייאמר לזכותם שכיצד שהחליטו לפעול אנחנו די סבורים שמורשת ואופיו של המועדון הפועל ת''א עמדו לנגד עיניהם.
החשש שלי הוא שנתעורר בוקר אחד והDNA- של הקבוצה יהפוך להיות יותר דומה לקבוצת ביזנס כמו שחטאר דונייצק, ולא במובן החיובי של ההגדרה. כלומר נחווה אובדן זהות למועדון, ואולי נהפוך לתעשיית ביזנס של השבחת ומכירה של שחקנים שיכניסו הרבה כסף אמנם, אבל יהיו חסרי רגש. אני חושש שדעת האוהדים תידחק עוד ועוד הצידה בסדרי העדיפויות ומה שיעמוד מול עיניהם של הנהלת הקבוצה יהיה הצד הפינססי של הקבוצה. מכך, ייתכן שכשלא יראו יותר לגיטימיות פיננסית להתעסק עם הפועל, הם ימכרו את המועדון הלאה למי שישים את הכי הרבה כסף. אז לסיכום, בהצלחה לקראת הרכישה הפוטנציאלית, מקווה שכל נבואות הזעם הללו לא יתממשו ואני סתם משוגע, ומי ייתן ונקום לעידן (ורד) טוב יותר.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
