"היו לי שני רגעים קשים מאוד עד עכשיו בתפקיד: ניקוב הצמיגים של נשיא בית הדין העליון וההתנהגות המחליאה של הקומץ נגד מוחמד אבו־פאני במשחק הנבחרת. אלו שתי מחלות ישנות שהרימו ראש באופן קיצוני. אני חושש מאפשרות שמישהו יפגע בדיינים או בתובע ההתאחדות, באנשי החוק. ניקוב הצמיגים של סטרשנוב הוא חציית קו אדום בוהק. אם מי שעשו את זה לא ייעצרו וייענשו בחומרה הגדולה ביותר, הפעם הבאה כבר מעבר לפינה. במקרה של אבו־פאני, זה היה שילוב של שפל אנושי בהתנהגות וכאב אנושי עם שחקן, אדם, שפשוט נשבר. לראות אותו בוכה, פגוע עד עמקי נשמתו, היה כמו דקירה בלב. לא היה לי מה לומר לו אלא רק לחבק. הרגשתי שאני מחבק את הבן שלי".
את הריאיון לסיכום חצי שנה כיו"ר ההתאחדות שינו זוארץ היה מעדיף להקדיש להצלחה של הנבחרות הצעירות ולרעיונות שלו איך להפוך את הכדורגל הישראלי לאטרקטיבי יותר, אלא ששרשרת האירועים בתקופת כהונתו הקצרה מכתיבה את המציאות, ועכשיו הוא מוצא את עצמו במלחמה – לא פחות – בתופעה שרק הולכת ומחריפה ותופסת את רוב תשומת הלב. ואין לו שום כוונה שיתרחש אסון במשמרת שלו. האלימות המפחידה, הגזענות שמרימה ראש, מכת האבוקות, פיצוץ טקס הנפת הגביע והברחת הנשיא – שינו מוטרד, מוטרד מאוד.
"מכה לאומית"
"יש מציאות ויש קשיים, החוכמה היא להתמודד עם זה", מסביר זוארץ, שנחת ביום חמישי בגיאורגיה כדי לעודד את הנבחרת הצעירה ביורו, אחרי שקיבל תיאבון ממסע הקסם של הנוער במונדיאליטו בארגנטינה. "חלק גדול מהמשברים הם ברמה הלאומית שגולשים לכדורגל, בין אם האלימות כלפי הדיינים ובין אם הפירוטכניקה ודברים שקשורים לגזענות. בכדורגל הכל מוקצן יותר. בחלק מהבעיות יש לי ולהתאחדות את היכולת לטפל, היתר הן באחריות המדינה".
חשבת שאתה הולך לשנה כזאת מטלטלת?
"אני חי כאן מספיק שנים ומכיר את הכדורגל מצוין כדי לדעת שלקחתי על עצמי תפקיד שלא יהיו בו רק מקום שלישי באליפות העולם או יורו לבוגרת. יש כאן חברה מפולגת, אלימות בכבישים, גזענות. לרגע לא חשבתי שכל זה ידלג על הכדורגל".
אם המצב ימשיך ככה, ייתכן שתהיה חתום על התקופה הרעה ביותר של הכדורגל הישראלי. מצד שני, אם תמצא פתרון לאלימות ויראו תוצאות כבר בעונה הקרובה, תיזכר כיו"ר שהציל את הענף.
"אני לא אהיה זה שחתום על התקופה הכי רעה או המציל. המאבק באלימות גדול מכל יו"ר התאחדות. זאת מכה לאומית. הכלים של ההתאחדות מאוד מוגבלים. אם לא יצטרפו אלינו למאבק רשויות החוק, האכיפה ובעיקר המחוקקים אז המצב רק יחמיר. אנחנו מתמודדים עם עבריינות ממוסדת, מאורגנת, חסרת גבולות. זה כבר לא פרחחים. יש כאן רוב עצום של אוהדים מצוינים אל מול מיעוט שמאיים לקחת מכולנו את המשחק המדהים הזה".
"טירוף הדעת"
אנשים פוחדים ללכת לכדורגל, איך אתה מרגיע אותם?
"המספרים מראים שיותר אנשים מגיעים לכדורגל, אבל זה לא מקור לנחמה. בתקופה האחרונה יש הבנה בקרב גורמי הממשל שחייבים להתגייס למאבק. זה קרב שאסור לנו להפסיד בו. המזל ייגמר בשלב כלשהו. יחד עם שר התרבות והספורט, השר לביטחון לאומי, משרד המשפטים – כולנו חייבים למצוא כלים אפקטיביים ומרתיעים. היכולת של ההתאחדות והקבוצות אל מול הפשיעה הזאת מתחילה להישחק".
בית הדין תחת מתקפה, דבר שלא היה בעבר, כולל הפגנות ופגיעה ברכבו של סטרשנוב.
"התקפה מכוערת ומסוכנת, שלא תרתיע אף אחד מהדיינים. בית הדין היה ויהיה לעולם עצמאי בהחלטותיו. מדובר באנשי מקצוע מהמעלה הראשונה, שמקבלים החלטות ללא מורא וללא משוא פנים. התקנון הוא באחריות הנהלת ההתאחדות ואם רוצים לשנות, בבקשה. גם כאשר הובלתי את הוראת השעה של ביטול עונשי משחקים ללא קהל, באתי להנהלה, קיבלתי תמיכה – והיא עברה. מה שקרה עם השופט סטרשנוב הוא טירוף הדעת. אני בספק אם הוא נזקק לאבטחה בימיו כשופט מחוזי שדן בתיקים של רוצחים ופושעים חסרי גבולות ומצפון. לחשוב שדווקא כנשיא בית הדין העליון סטרשנוב צריך שמירה או שצמיגי רכבו ינוקבו – זאת מציאות שחורה וקודרת".
גם אתה ספגת איומים על חייך, כמה אתה חושש?
"אני לא חושש מספיק כדי לעזוב או להירתע במאבק הנחוש. זה לא נעים, לעיתים גם מטריד, כל המחלות האלה היו וישנן. אם הייתי חושב שאי־אפשר לצמצם אותן משמעותית או להכחיד אותן, בהחלט הייתי שוקל לומר תודה ולהיפרד. אני גם מתקשה להבין את ההתלהבות מהאבוקות וההתעקשות להדליק אותן. במקום לדבר על אווירה מדהימה ולהתחנף לעבריינים, שחקנים צריכים לומר בבירור שהאבוקות הורסות את המשחק. שחקן עושה חימום, עולה לדשא, ואז 25 דקות לא יכול לשחק. מה כל כך מדהים בזה? אני בעד תפאורה, אווירה מיוחדת, ולכן גם תמכתי בפירוטכניקה ממוסדת. המדינה כרגע מסרבת. אז כל עוד אנחנו מדינת חוק, הציפייה מכל אוהד היא לפעול בהתאם. אותם הדברים לגבי פריצה לדשא או גזענות. התחושה, מגובה בנתונים, היא שאנחנו מסיימים עונה חריגה במיוחד. אם נתחיל את העונה הקרובה בלי כלים חדשים להיאבק בנגעים האלה, עוד נתגעגע לעונה הקודמת".
לא מתחרט שהחלטת לחזור?
"אפילו לא לרגע. אתם עדיין מנתחים אותי לפי מה שהייתי ולא לפי מי שאני. חזרתי להרבה זמן. חזרתי אחר. מודע לקשיים, אבל גם מאמין מאוד ביכולת לתקן, לשנות ולטפח".
למה לא נתת הוראה לעצור את משחק הנבחרת ולהוריד את השחקנים מהדשא בשל הקריאות כלפי אבו־פאני?
"אני לא מעניש מדינה שלמה, ענף שלם, בגלל קומץ חשוך. הכי קל לומר 'למה לא עצרת' או 'אם היית עוצר זה היה נגמר'. ואז מגיע הפסד טכני, מדינה שלמה הופכת למצורעת, מאות אלפים שתומכים בנבחרת משלמים מחיר. היו בטדי יותר מ־13 אלף אוהדים במשחק שהוגבל ל־15 אלף ובשעה לא פשוטה. כמעט כולם עודדו ותמכו, שרקו בוז לקומץ הדוחה. יום למחרת מדינה שלמה מחבקת את אבו־פאני. הנשיא, שר הספורט, פוליטיקאים מכל גווני הקשת, אוהדים, אזרחים. כולם. מה ההצעה האטרקטיבית שהגשת לי כאן? להיכנע, להפסיד משער עצמי? מצטער, לא קונה".
הצהרת שתעשו חושבים לגבי אירוח משחקי נבחרת בטדי. מהי המשמעות?
"הצהרתי שנעשה חושבים לגבי מה קרה ולגבי הדרכים למנוע זאת. אני לא מכתים עיר שלמה, אצטדיון או קבוצה. עצוב שזה קורה דווקא כשכל כך הרבה אנשים חזרו לתמוך בנבחרת והמשחקים הם מול אצטדיונים מלאים. זאת הייתה אחת המשימות שלנו, להחזיר את האמון בנבחרת, והצלחנו. עכשיו נצטרך לחשוב איך למשך 90 דקות מוצאים את הקונצנזוס. עם הגזענים לעולם לא אחפש שום דבר משותף. וככל שיהיו לי הכלים לוודא שאף אחד מהם לא ידרוך באצטדיון, אעשה זאת. לעניין אירוח משחקים באצטדיון אחד, אני לא חושב שזה נכון. יש משהו יפה בזה שנבחרת ישראל מגיעה למקומות שונים בארץ".
"מאמין שנעלה ליורו"
לצד התנופה שהכניס דור הצעירים החדש לכדורגל הישראלי, היכולת של הנבחרת הבוגרת עד כה במוקדמות היורו מטרידה מאוד. אמנם החלון הנוכחי הסתיים עם שני ניצחונות, אבל לא היה רחוק שהיינו מאבדים נקודות מול שתיים מהנמושות של אירופה, בלארוס ואנדורה. לפחות מבחינת זוארץ, המטרה הושגה. "זה נכון שאפשר להציג כדורגל טוב יותר, גם בניון, חזן והשחקנים יודעים זאת", הוא מדגיש, "אבל אני מודה שבהתכנסות הנוכחית רצינו דבר אחד בלבד – שש משש. השגנו את זה עם הרבה דפיקות לב, וידענו שיהיה קשה. זה לא מקרה שדווקא בחלון הזה הרבה נבחרות שאנחנו נוטים לזלזל בהן השיגו ניצחונות מפתיעים. המטרה הייתה ונשארה אחת – עלייה ליורו 2024".
באמת מאמין שביכולת הזו נגיע ליורו?
"כן. אני מאמין שנעשה את זה מבית המוקדמות. יש משהו מאוד בריא בנבחרת הנוכחית, שילוב מצוין בין השחקנים לבין הצוות המקצועי. לא שהייתי צריך הוכחה לזה, כי אני איתם המון שעות, אבל הגיע מקרה אבו־פאני וראית מה זאת נבחרת מאוחדת. איך כל שחקן עומד לצד החבר שלו, בחדר ההלבשה, מול המצלמות".
חושב שאתה יכול עוד לפתור את משבר ערן זהבי? מה דעתך על אפשרות החזרת עומר אצילי
"אני לא עוסק בזה יותר. ניסיתי ודיברתי עם מי שצריך, בסוף זאת החלטה מקצועית ובמקומות האלה אני לא מתערב. לגבי אצילי, אני מכבד את ההחלטה שלו, וחושב שיש לו מקום מבחינה מקצועית בנבחרת, אבל הוא העדיף כרגע לא להתייצב בבית הדין ולסיים את דרכו".
התאוששת מההצלחה של נבחרת הנוער?
"הישג עצום והיסטורי. מבחינתי הם ניפצו את תקרת הזכוכית וחייבים להיות דוגמה לכל מי שיגיע אחריהם. הם עשו לכדורגל הישראלי ולמדינת ישראל את אחד הקמפיינים התדמיתיים הכי טובים בשנים האחרונות. כולם רוצים להיות חלק, כולם מחבקים, אלו רגעים נדירים שצריך לדעת איך הופכים אותם לתכופים יותר".
אופיר חיים יהיה בעתיד מאמן הנבחרת הבוגרת?
"אני מאוד אוהב את התהליך שהביא את חזן להיות מאמן הנבחרת הבוגרת. עבר את כל הנבחרות, מכיר את השחקנים, צומח איתם. לאופיר יש את כל הכלים להמשיך לצמוח בנבחרות השונות ולהגיע גם לבוגרת. הוא אדם מיוחד, מאמן מצוין ויש לו עוד הרבה מה לעשות בנוער כדי לוודא שנהיה חלק קבוע מהטורנירים הגדולים ונגדל שחקנים. בלא מעט מדינות מובילות, התפקיד של אופיר לא פחות חשוב מתפקיד מאמן הנבחרת הבוגרת".
"רוצה ללמוד ולתקן"
איפה עומדת הוועדה לבחינת אירועי גמר הגביע?
"הודעתי על הקמתה דקות לאחר שהיה ברור שכבר לא תהיה הנפה בסמי עופר. ימים לאחר מכן הייתה ישיבת הנהלה והוועדה אושרה. ועדה חיצונית, מורכבת מאנשי מקצוע בלבד, שתגיש מסקנות בתוך 45 ימים. מסקנות שיפורסמו במלואן. אני רוצה ללמוד ולתקן".
האם פיצוץ הטקס הוא הרגע הקשה ביותר שחווה הכדורגל הישראלי?
"זה בוודאות אחד הרגעים הכי מביכים בתולדות הכדורגל הישראלי. מצער מאוד שחוויה כל כך מרגשת נגזלה משחקנים שעבדו קשה ומאוהדים שחיכו כל כך הרבה זמן".
ההתאחדות עוברת תהליך שחלקו נועד לשרת בעיקר את הקבוצות הגדולות. כמה זה יפגע בכדורגל של העם?
"זאת אגדה שהופצה במהלך מערכת הבחירות. היא לא הייתה נכונה אז ולא נכונה כעת. שינוי מבנה הליגות הוא חלק מההתאחדות לכדורגל מאז שקמה. זה התפקיד שלנו, למצוא את המבנה הנכון ביותר לטובת הכדורגל הישראלי. אמרו גם שאני תומך בשבעה זרים לטובת הגדולות, וזה אפילו לא עלה לדיון. אגב, אני לא תומך. אני גאה בהחלטה לקיים בקרה בליגה א', כי זאת הדרך להילחם בכסף השחור. אני מגיע מהכדורגל של העם, הייתי יכול לבחור בכל שלב להיות בעלים של מועדון גדול, וכל חיי בחרתי דווקא בקבוצות צנועות יותר".
מהן המטרות העיקריות שתרצה להשיג?
"טיפוח הליגות החובבניות, פיתוח כדורגל הנשים, הגדלת ההשקעה בנוער ובילדים, פיתוח המאמן הישראלי, הקמת מרכזי מצוינות ואקדמיה נוספים, ביצוע קפיצה מקצועית נוספת ברמת השיפוט. וכמובן נבחרות ישראל. התיאבון שלי רק גדל".