יש שני סוגים של כוכבים בכדורגל. הראשון כולל כאלה שנולדו עם כישרון, שנהוג לומר עליהם "בשבילם קונים כרטיס". הסוג השני, התכל'ס. כלומר, שחקנים שלא תראו אותם עושים דריבל ברחבה או סלאלום בדרך לשער, אבל עצם נוכחותם מעניק ערך אדיר לקבוצה. בקיצור: מהראן ראדי.
הוא לא כוכב במובן הקלאסי, אבל כן פנטזיה של כל מאמן שרוצה הישגים ברזומה. נסו לחפש עוד כדורגלן פעיל שיכול להתהדר בשש אליפויות, זכייה בגביע המדינה, שתי זכיות בגביע הטוטו ותואר אלוף האלופים - והכל בעשור אחד. לא תמצאו.
6 צפייה בגלריה
הוא לא כוכב במובן הקלאסי, אבל כן פנטזיה של כל מאמן שרוצה הישגים ברזומה. ראדי
(צילום: דנה קופל)
אז נכון, ראדי כבר מזמן מחוץ לאור הזרקורים של מכבי ת"א והפועל באר-שבע, אך הדברים שהוא עושה העונה לא פחות מסנוורים. הקשר, שאוטוטו נכנס לעשור החמישי בחייו, סוחב על גבו את כפר-קאסם כל הדרך אל פסגת הליגה הלאומית, ואל תתפלאו אם נראה אותו בקרוב חורך שוב את הדשא בליגת העל - הפעם בגיל 40. רק השבוע הוא כבש את השער השישי שלו העונה, בביצוע שמאפיין את הקריירה שלו: פצצה מ-30 מטר לחיבורים - בדקה 98 - שקבעה 2:2 דרמטי מול אחי נצרת.
"פרישה? לא חושב על זה בכלל", קובע ראדי, שבאופן די מדהים פרץ לתודעה רק בגיל 30. ואין לקשר איזה מתכון סודי שגורם לו להישאר רלוונטי גם בגילו המופלג. "אני פשוט שומר על הגוף שלי ועדיין רעב למשחק - זו כל התורה. אני חי כדורגל ונושם כדורגל", הוא אומר.
נראה שאתם בעמדה טובה לעלות לליגת העל.
"הגעתי כדי לתרום מהניסיון שלי, אני מנסה לשדרג את השחקנים הצעירים בכפר-קאסם ועל הדרך ממשיך לשפר את עצמי. הקבוצה הזו היא המקום הכי מתאים עבורי לשלב הזה בקריירה. גיל 40 אולי נשמע מרתיע, אבל אני רוצה לעלות עם כפר-קאסם ולהוכיח שאני עדיין שייך לרמות הגבוהות".
אז למה בחרת לשחק בליגה הלאומית?
"קיבלתי את ההחלטה אחרי שעברתי טראומה כשאיבדתי את אמא שלי ז"ל, ולא יכולתי להקדיש מעצמי לכדורגל. לקח לי חצי שנה לחזור לשחק ובחרתי בכפר-קאסם. מבחינת יכולת, אין סיבה שלא אוכל לשחק בליגת העל".
עוד כמה שנים אתה יכול להמשיך לשחק?
"אני מרגיש שיש לי עוד כמה שנים טובות לשחק. יש דברים לא צפויים כמו פציעות, חלילה, אבל המטרה היא להמשיך כמה שיותר".
"בבאר-שבע הרגשתי הכי בבית"
יש הבדלים גדולים בין ליגת העל ללאומית.
"הקבוצות הגדולות בליגת העל משחקות בהילוך גבוה יותר, אבל יש הרבה שחקנים בלאומית עם עבר בליגה הבכירה. באופן כללי, לא חושב שהפערים כאלה גדולים, יש משחקים בלאומית שלא נופלים ברמה. מה שכן, האווירה שונה, יש פחות קהל".
היו לך שנים יפות במכבי ת"א. מה עובר על הקבוצה העונה?
"הנפילה היא בעיקר עם המאמנים. היום מעריכים יותר את ג'ורדי קרויף, שידע להביא קליברים. המועדון עדיין מתנהל ברמה אירופית, ואין לי ספק שגולדהאר עוד לא אמר את המילה האחרונה".
באר-שבע עדיין מסוגלת לאתגר את מכבי חיפה במאבק האליפות?
"באר-שבע נשענת על שניים-שלושה שחקנים, ובחיפה כמעט כל שחקן יכול להכריע משחק. באר-שבע היא קבוצה שנבנתה מאפס, לעומת הסגל של ברק בכר שרץ יחד כבר כמה שנים, ככה שזה לא הוגן להשוות. רוני לוי בנה קבוצה חזקה, אבל בשלב הזה יהיה לה קשה להתמודד עם העוצמות של חיפה".
6 צפייה בגלריה
א"ין לי ספק שגולדהאר עוד לא אמר את המילה האחרונה". ראדי בימיו במכבי ת"א
(צילום: ראובן שוורץ)
באיזה מועדון הרגשת יותר בבית, במכבי ת"א או בבאר-שבע?
"בבאר-שבע, שם הקמנו משפחה וגידלנו את הילדים. הרגשתי בבית כי אני מתחבר יותר לחמימות של הפריפריה. גם הקשר עם אלונה ברקת היה מיוחד יותר, היא אפילו ביקרה אצלנו מספר פעמים, אישה עם רגש גדול. תמיד היו לי קשרים טובים עם בעלי הקבוצות, אבל עם אלונה זה באמת היה קשר יוצא דופן".
"פרצתי בבכי על המגרש"
מה הרגע הכי כואב בקריירה שלך?
"היו שני רגעים, הראשון ב-2011 כששיחקתי בהפועל עכו. לפני המשחק מול הפועל פ"ת, דוד שלי אמר לי, 'אתם מנצחים ואתה תכבוש צמד', וכמה ימים לאחר מכן הוא הלך לעולמו. לא רציתי לשחק באותו שבוע, אבל שיכנעו אותי, ובסוף כבשתי צמד וניצחנו. פרצתי בבכי תוך כדי המשחק. גם השבוע, אחרי הגול, ראיתי את התמונה של אמא שלי מול העיניים. עברה בי צמרמורת, השמחה הייתה מאופקת. אמא הייתה מאוד דומיננטית בחיים שלי, אחרי משחקים כאלה ישר הייתה מתקשרת לשמוח איתי. אלו רגעים שאנצור לנצח".
מרגיש פספוס שלא שיחקת באירופה?
"בדיעבד כן. אי-אפשר לדעת לאן הייתי מגיע אם הייתי משחק בחו"ל".
מהראן ראדי הוא אחד הכדורגלנים הגדולים בעשור האחרון?
"אשאיר לקהל ולכל מי שראה אותי משחק להחליט".
