האבו-עלי
אבוקסיס נכשל ובורח מאחריות
בפברואר האחרון הוחתם שרון מימר על ידי אלי אוחנה בבית"ר ירושלים, אבל שניהם לא ידעו שממש במקביל נרקמת עסקה בין משה חוגג לברק אברמוב. טייקון הסושי תרם את הסו־שף שלו מתחתית הלאומית לחברו המסובך בחקירות, יוסי אבוקסיס חתם בבית"ר, מימר פוטר לאלתר. השבוע נסגר מעגל. מימר ובני־ריינה, הקבוצה עם אחד התקציבים הכי קטנים בליגה, הגיעו למפגש עם שני אלה שבדרך לבית וגן עשו סיבוב על אוהדי בני־יהודה.
כזה הוא אבוקסיס, מקושר, וגם בעסקת הברחתו להפועל באר־שבע היה מעורב מגשר ידוע, אבי לוזון. כשהשידוך עלה על שרטון, המאמן נקלט כמובן בקבוצה ממנה נמלט, ואחרי שדירדר אותה לליגה השנייה, שוב נטש בהזדמנות הראשונה. הוא הרי חבר של הבעלים, ושהאוהדים יחפשו את החברים שלהם. כך הפך אבוקסיס ממאמן שנבחן ונבחר אך ורק על פי הישגים, לאופורטוניסט שמקבל ג'ובים גם בזכות קשרים.
מכאן מגיעים, כנראה, שיכרון הכוח והביריונות. כשהתוצאות קשות, הופך המאמן לבכיין שמפיל אחריות על שחקניו ("השערים היו מטעויות אישיות קשות שלנו"), ועל השופט ("היו לבני־ריינה כמה צהובים שהוא לא שרק. כנראה רצה להראות לכולם שהוא לא מחשבן לבית"ר ירושלים"). סליחה?! למה שיחשבן לבית"ר? הוא שופט, לא מנהל חשבונות בבנק ירושלים.
כשהיה עדיין 2:2, עלה מאמן בית"ר על רעיון שובר שוויון, התקוטט עם הקשר הסרבי של בני־ריינה, לזאר יובאנוביץ' - והורחק. "בסך הכל ביקשתי מרבאח להחזיר את הכדור, ואז הזר שלהם קילל", הוא היתמם בסיום. "אז יצאתי מהקווים והשופט נתן לי צהוב שני". נשמע אכזרי, אלא שהצילומים חשפו פרטים נוספים. ברגעים בהם הפך אבוקסיס לאבו־עלי, הוא גם הניף אגרוף ערסי לעבר יובאנוביץ', וצרח עליו: "פאק אוף" (לא במובן של כפרות), ו"יא שרמ... (המילה היא לא שרמנטי).
"עד שחזרנו למשחק, קיבלנו אדום חסר אחריות", הפיל המאמן את תיק ההפסד 3:2 על שחקנו המורחק דנילו אספרייה. העיקר שלקבל אדום בעצמו ולהותיר את שחקניו בלי מאמן ברגעי ההכרעה, זה לא חוסר אחריות.
זו ממש לא הייתה הפעם הראשונה שאבוקסיס מעלה את הצגת הילדים: ג'ורה וג'ננה. ב־2018, כשהפסיד עם בני־יהודה בבאר־שבע, דיווח השופט גל לייבוביץ': "לאחר שריקת הסיום רץ לעברי אבוקסיס וצעק עליי בליווי תנועות ידיים. בנוסף, עם הירידה למנהרת השחקנים, ירק אבוקסיס על אחד מאוהדי באר־שבע וקילל אותו "טפו יא בן ז...".
ומה אמר להגנתו יוסי ממטרה? "עשיתי לעבר אוהד שקילל אותי תנועה של יריקה בלי לירוק, ואמרתי 'טפו כ... אוחתק". אכן, הבדל משמעותי בין שתי הגרסאות, אך על דבר אחד אין ויכוח: הפרחח פולט מילים, עם אותיות שצריך להשלים.
הדילוגים של אבוקסיס כשחקן, בעיקר מהפועל ת"א לבית"ר ירושלים ובחזרה, גרמו לכך שלמרות קריירה עשירה, הוא לא נחשב כיום לסמל באף אחת מקבוצותיו. זגזוגיו כמאמן בחסות אברמוב, לצד הנפילות, היללות והקללות, סוף־סוף קיבעו את מעמדו. סמל השכונה.
החצוף
גוטמן מדבר על בונקריסטים
מאמן מכבי ת"א ולדימיר איביץ' הרוויח ביושר את הביקורת הנוקבת על המערך ההגנתי מול חיפה, אך מעל כל הקוטלים בלט בחוצפתו אלי גוטמן. "הוא ניהל את המשחק בצורה מאוד הגנתית", אמר הבונקריסט במיל', והוסיף: "זה מאכזב, אבל עוד יותר מאכזב אותי הראיון איתו. כאילו באנו מעולם אחר של כדורגל".
ברור, אנחנו לא באנו מעולם אחר של כדורגל, אנחנו המצאנו אותו, ולכן גוטמן מהלל את חבריו הישראלים גם אחרי הפסדים, ולא דופק חשבון לזרים. באותה לשון מלגלגת שבה ירד על איביץ', הוא כיסח בזמנו את פטריק ואן-לוון ההולנדי, והקפיד ללקק ולחזק בונקריסטים עם קבלות כמו ניר קלינגר, רוני לוי וכמובן החניך האהוב אבוקסיס.
ורגע, זוכרים למה הוא נאלץ לברוח בשנת 2000 מבית"ר ירושלים? כי למרות תקציב עתק במונחי הליגה ומסע רכש נרחב, אוהדי הקבוצה לא היו מסוגלים לסבול את הכדורגל הטקטי והמשעמם להחריד שלו.
ואיך אפשר לשכוח את ה-0:0 שחילץ במוקדמות יורו 2016 בוויילס, באחד המשחקים המכוערים בתולדות הנבחרת (1:14 למארחים בבעיטות לשער, 1:11 בקרנות). בתקשורת הוגדר המערך הישראלי כ-0-5-5, ובסיום התפעל גוטמן מעצמו: "בונקר זה אחלה דבר שבעולם". העיקר שהיום הוא מכסח את מאמן מכבי ת"א על הבונקר, שזה בערך כמו שמרב מיכאלי תבקר קולגה, על כך שהיא משתמשת בתדירות גבוהה בלשון נקבה.
מוסר השכל: אם איביץ' רוצה לקבל מחמאות מהפרשן שמחניף לקולגות מישראל, ממש לא משנה באיזה מערך הוא יעלה. שילמד מסלובודן דראפיץ', ויירשם במשרד העלייה והקליקה.
החאפר
שגיא כהן שובר שיאים
"הוא פתח נגד דינמו זאגרב, והוא פתח נגד בנפיקה, והוא פתח נגד פנאתינייקוס, והוא פתח נגד אפואל ניקוסיה".
כך סיכם מנפח המוח בעל השם העולמי, שגיא כהן, את הופעתו של דין דוד אחרי הצמד שכבש מול מכבי ת"א. והחידה לצופים בבית: מי הקבוצה היחידה מבין כל הארבע שציין ה"פרשן", שמכבי חיפה באמת שיחקה מולה?
בין הפותרים נכונה יוגרל שובר לארוחה באחת המסעדות שהכלבויניק ש. כהן כתב עליה ביקורת, למרות שיש מצב שהוא אכל בכלל במסעדה אחרת.
הפרובינציאלי
צורף, ג'וקוביץ', הבבל"ת והברדק
פרטאץ' כזה לא ידע טורניר מסבב ה־ATP מעולם. רוכשי כרטיסים שנדרשו להחזירם, משחקים ללא קהל כמצוות אנשי הדת, צופים שחיכו שעתיים מחוץ לאולם ונדחסו מול דלתות סגורות, מקורבים ובני משפחותיהם שעמדו בפינות הפרקט במהלך המשחקים של נובאק ג'וקוביץ', כיאה לאליפות הלבנט, ואפילו פוליטיקאי תלוש שהגיע להעניק גביע. אבל יותר מכולם הרעישה מכונת הבבל"ת שלמה צורף.
"תתחיל לחייך, פרצוף תשעה באב עד עכשיו היה לו", נזף צורף בספרדי פבלו אנדוחאר, פרשן על הפנים, מה עוד שהמשחק נערך דווקא בצאת צום גדליה. זה לא אומר שג'וקוביץ' לא קיבל ממנו הוראות. "תמיד צריכים לקחת בחשבון שהאויב שלך זה הרשת ולא זה שעומד בצד השני של הרשת", הסביר האסטרטג צורף, וכדי שהסרבי יבין, עבר להסבר דו־לשוני: "כל מה שאתה עושה בטניס, קודם כל תעשה את זה אובר דה נט". גאוני.
במשחק של הקנדי ואשק פוספיסיל, לא נזקק הפרשן לסטטוסקופ כדי לאבחן: "הוא חייב להוריד את הדופק". כאן נכנס לחדר המיון השדר והפרמדיק דניאל זילברשטיין: "זה לא רק אוויר, שלמה, נראה שהוא צריך להקיא או משהו בסגנון הזה". אך פרופ' צורף המשיך למכור רוח: "תראה כמה שהוא מחפש את האוויר, מחפש להוריד את הדופק". קרדיולוג.
בין לבין, לא שכח צורף ללקק למי שסידר לו מקום בפרונט, בעילגות אופיינית: "אני רוצה להזכיר פה את מיכאל מירלשוילי, הספונסר, בעל חברת ווטרג'ן, חברה למים, לקבל את המים מהאוויר, חברה גלובלית, שאני טעמתי פה מהמים שלהם וכולם פה טועמים אך ורק מהמים שלהם, מים ברמה של גן עדן"... את תגובת אדם וחווה לא ניתן היה להשיג, צופים אחרים סיפרו שהטעם דווקא לא משהו, אבל למה לטחון מים? הפרשנות ברמה של גן ילדים.
בגמר, כשמארין צ'יליץ' הקרואטי עלה לרשת וכשל, צורף המציא תורת יחסות משלו: "רשת זה 95 אחוז ביטחון, חמישה אחוז לדעת איך", וכשחבטה של ג'וקוביץ' לא צלחה, לימד אותו כלל ברזל: "כשאתה רוצה את הנקודות החשובות, קח אותן, אל תחכה שייתנו לך". איך לא חשבו על זה קודם.
ב־2011, כשפוספיסיל הגיע עם נבחרת קנדה למשחק גביע דייויס בישראל, וניצח בזה אחר זה את דודי סלע, אמיר וינטרוב ואנדיוני (יחד עם דניאל נסטור) בזוגות, הפרשן צורף, שהיה אז גם יו"ר הוועדה המקצועית באיגוד הטניס, צחק עליו: "יש לו שם של תרופה", ואף כינה אותו "הגורילה הזה". מאז, פוספיסיל נסק לצמרת העולמית, הענף תחת צורף שקע, אבל ד"ר דוליטל ממשיך להמציא נוסחאות מטופשות ולחנך את גדולי הטניסאים בתבל.
והכל תוך שימוש מסחרר בשפה זרה: "לונג ראן, סלייס, טי פוינט, קונטקט, דרופ שוט, בייס ליין, סרוויס ליין, ריטרן, אינסייד אאוט, טריגר קונסנטריישן, סווינג וולי, ספייסינג דה נט, פלייס דה בול"... רוצים לדעת מניין האנגלית שלו? מהעוואנטה.
מילה זו מילה
"לא רציתי שהשתתפותי תגנוב את ההצגה מד"ר מיכאל מירלשוילי"
אבי פרץ מסביר למעריציו מדוע שקל להיעדר מטקס הפרידה ליוני ארליך. כוכבית: מירלשוילי זה הספונסר של טורניר הטניס בת"א, ופרץ, מסתבר, הוא יו"ר האיגוד
