העומס על מכבי חיפה כל כך גדול, שאם היא הייתה חברת החשמל ולא קבוצת כדורגל, בכרמל כבר מזמן היה חושך. הסגל שלה אולי עמוק, אך המשימות שלה עמוקות יותר. הונגריה, דרבי, בלגיה – וכל זה בפחות משבוע. אבל מכבי חיפה לא קורסת.
לכל היותר, היא מבצעת עצירה מבוקרת, כמו מול הפועל חיפה, כי אי-אפשר לנצח הכל אבל אפשר, אולי, לא להפסיד שום דבר. בגדול, האור אצל מכבי חיפה דולק כבר חודש וחצי, מאז התיקו מול הפועל פ"ת שהרחיק אותה עשר נקודות ממכבי ת"א.
13 משחקים בארבעה מפעלים מאוחר יותר, היא לא רק מובילה את הטבלה – היא גם בשמינית גמר מפעל אירופי, הנציגה הישראלית השנייה בשלב המתקדם של הקונפרנס-ליג שכמו נתפר על מידותיהן של מכבי חיפה ומכבי ת"א ומאפשר להן לחיות את מה שאי-אפשר לחלום עליו בליגת האלופות או הליגה האירופית.
זה סיפור מדהים על שתי קבוצות שגם מאבק על הכל – אליפות, גביע המדינה, גביע הטוטו – לא מספיק להן, אז הן תיאמו תחרות רביעית, אלטרנטיבית, מי האחרונה שתודח מאירופה. 2023/24 זו העונה שבה מכבי חיפה ומכבי ת"א לקחו את היריבות שלהן עד לקצה, ומעבר לו. גבולות הארץ צרים מכדי לפתור את הסכסוך ביניהן, אז הוא יזלוג אל מעבר לים. מעולם לא היה קשה יותר להיות כדורגלן – משחקים יום כן-יום לא, היום כן – ואף פעם לא היה זמן טוב יותר. מאבק בסדר גודל שכזה יחייב את המנצחת להתעלות.
הגומלין מול גנט דרש ממכבי חיפה מיומנויות שלרוב היא לא נדרשת אליהן בליגת העל. היו דקות של התגוננות מול מכבי ת"א בבלומפילד, רגעים שבהם ויתרה על הכדור מולה בסמי עופר, אבל רוב הזמן מכבי חיפה היא קבוצה שצריכה להכריע משחקים בכוח היצירה, לפתוח אותם ולא לנעול אותם. מעטות הקבוצות שיכולות לשחק עם הכדור כמו מכבי חיפה, ומעטות הקבוצות שיכולות לשחק בלעדיו כמוה.
בישראל, אולי רק היא מסוגלת לבצע כך את שני הדברים, יין ויאנג של כדורגל. במחצית השנייה שליטתה באמנות ההגנה עמדה למבחן הקשה ביותר בתקופתו של מסאי דגו. כל כך הרבה שחקנים, בכל הצבעים, שהו ברחבה של מכבי חיפה, שזה הפסיק להיות כדורגל והתחיל להיות פינבול. בסוף, הכדור פגע בדופן של עבדולאי סק וניתז לרשת של שריף כיוף.
ההרחקה של דניאל סונדגרן גזרה על מכבי חיפה 20 דקות בטקסטורה של הפועל יהוד המיתולוגית. היא איתגרה אותה לבדוק אם היא יכולה לצופף עוד יותר את הגרסה המצופפת ביותר שלה. החילופים שבאו בעקבות ההרחקה הוכיחו שכן, דחסו את מכבי חיפה למערך 5-3-1 ללא ענאן חלאילי, והותירו אותה ללא שום יכולת לבצע מעברים. זה היה או לגמור את זה ב-1:1, איכשהו, או שום דבר אחר. לא הייתה תוכנית ב' - רק להידחס לאחור ולקוות שהבלמים והזמן יעשו את שלהם (בכל אחת מ-20 הדקות האחרונות היו 90 שניות, אם לא יותר). רק אלוהים יודע מה מכבי חיפה הייתה עושה אם גנט הייתה כובשת את השני, אבל היא לא כבשה – ולא רק שאת אלוהים זה לא מעניין עכשיו, גם לא את דגו.
פורסם לראשונה: 01:30, 22.02.24