מדי שנה פורשים מליגת ה-NFL שחקנים שהשפיעו בצורה כזאת או אחרת על המשחק במהלך הקריירה שלהם. היות שאף אחד עדיין לא הצליח לעצור את הזמן, גם על השחקנים המשמעותיים ביותר נגזר לפרוש בסופו של דבר. זה גלגל החיים של הליגה: שחקנים ותיקים פורשים, בוגרי מכללות שנבחרים בדראפט תופסים את מקומם.
השנה יש כמה שמות מרגשים במיוחד בין הפורשים: רוב גרונקובסקי שזכה ארבע פעמים בסופרבול והחליט שמספיק לו; ראיין פיצפטריק, הידוע גם בתור "ראיין פיטצמג'יק", שהבין שנגמרו לו הקסמים; אפילו טום בריידי - כנראה גדול שחקני הפוטבול בכל הזמנים - פרש לכמה רגעים עד שמיהר לחזור בו.
מכל הפורשים הטריים, הקריירה המיוחדת ביותר היא כנראה זו של פרנק גור, הרץ האחורי בן ה-39 שניסה לקרוא תיגר על הקביעה שאומרת כי כל שחקן צריך בסוף לנוח. אחרי שהעביר את קריירת הקולג'ים שלו באוניברסיטת מיאמי כדי שיוכל לסעוד את אמו החולה, גור נבחר בסיבוב השלישי של דראפט ה-NFL ב-2005 על ידי סן פרנסיסקו פורטי ניינרס ומאז היה חלק בלתי נפרד מהליגה, עונה אחרי עונה, נושא את הכדור וחוטף בתוך כך מכות משחקני הגנה.
הוא אף פעם לא היה הטוב מכולם, אך תמיד היה העקבי ביותר. ממוצע היארדים שלו לנשיאה היה בינוני לא פעם, אך הוא פיצה על כך בהספק עבודה וביכולת עמידות של יהלום. לאורך הקריירה שיחק גור בחמש קבוצות, השתתף בחמישה פרו-בולים (האולסטאר של הפוטבול) והיה לאחד השחקנים היציבים ביותר בליגה. גור שיחק ב-NFL במשך לא פחות מ-16 עונות, אריכות ימים לא שגרתית ביחס לממוצע בעמדת הרץ האחורי, העומד על 2.57 עונות בלבד - הכי מעט מבין כל העמדות.
"לעולם לא נראה עוד פרנק גור", סיכם בפשטות ובדיוק העיתונאי קונור אר. בליגה של היום, שהופכת צעירה יותר ופחות נחמדה לרצים אחוריים, הקריירה של גור הייתה מנוגדת לכל היגיון. גור, שצפוי להיכנס להיכל התהילה, הוא פלא חסר גיל שניפץ כל תפיסה קדומה לגבי העמדה בה שיחק. למעשה, הוא היה בליגה כבר כל כך הרבה שנים, שאם רק היה ממשיך לשחק למשך שתי עונות נוספות, היה זוכה לראות כשחקן פעיל את בנו הבכור, פרנק גור ג'וניור בן ה-20, עורך את הבכורה שלו ב-NFL.
מכל המספרים הרבים שמסכמים את הקריריה של גור (16,000 יארדים, 81 טאצ'דאונים, 4.3 יארד לנשיאה), נדמה שהמרשים מכולם הוא 241 - מספר המשחקים שבהם לקח חלק, שיא לעמדת הרץ האחורי שכנראה לא יישבר לעולם.
כפפה במקום קסדה
אם תשאלו אותו, הפרישה אינה אומרת שעכשיו הגיע הזמן לנוח. לא במקרה הוא חיכה כל כך הרבה זמן עד שתלה את הנעליים. גור כנראה לא מצליח לדמיין את חייו בלי להיות תחרותי, ובאמצע חודש מאי ערך את הופעת הבכורה שלו באגרוף מקצועני כשניצח את אולסיינדה אולורונסולה. גור אותת כי פניו מועדות לכיוון האגרוף עוד בדצמבר 2021, כשנלחם בקרב ראווה מול שחקן ה-NBA לשעבר, דרון וויליאמס.
בנוסף, גור כבר אמר כי הוא הולך להיכנס לתפקיד בצוות המקצועי של סן פרנסיסקו, קבוצתו הראשונה שבמדיה גם פרש אחרי שחתם במיוחד על חוזה ליום אחד. בקיצור, גם אחרי הפרישה המרגשת, המילים הרבות שנכתבו במטרה לסכם את הקריירה המופלאה שלו, והכבוד שקיבל מצד הליגה, נראה כי פרנק גור מסרב באמת לפרוש.
