כשמשווים את הסגלים של פנרבחצ'ה ומכבי תל אביב לא רואים כזה הבדל גדול, על הנייר. חבורה של פורוורדים אמריקנים משני הצדדים, סנטר אירופי, שאמור להיות דומיננטי, גארד כוכב בכל אחת מהקבוצות ועוד רכז לא רע. אז איך זה שפנר טיילה אמש (שלישי) מול הצהובים בדרך לניצחון שלישי ברציפות ביורוליג (79:90), והחבורה של יאניס ספרופולוס נראתה כל כך רע?
בגדול כושר משחק, אבל יש כמובן הרבה מעבר. בואו נתייחס לנתון אחד, שאולי הכי בולט ברצף חמשת ההפסדים של האורחת, ובעיקר בשלושת המשחקים האחרונים: מכבי ת"א איבדה אתמול 17 כדורים, אותה כמות איבודים כמו בהפסד בהיכל מנורה לקאזאן, כששבוע קודם לכן איבדה האלופה הישראלית 18 כדורים בוויזניק ארינה של ריאל מדריד.
5 צפייה בגלריה
פנרבחצ'ה ניצלה את החסרונות של מכבי. אוואנס בפעולה מול דה קולו
(צילום: באדיבות פנרבחצ'ה)
עד המחזור ה-12 מכבי ת"א הייתה מדורגת בצמרת טבלת האיבודים במפעל עם 11.5 בלבד, אלא שבשלושת המשחקים האחרונים היא פשוט איבדה את זה, תרתי משמע.
באיסטנבול היו לה שישה איבודים כבר ברבע הראשון על אסיסט בודד! ההמשך לא היה יותר טוב. העניין הוא שלא מדובר באיבודים שנבעו מאיזושהי הגנה מדהימה של הטורקים, אפילו לא קרוב לכך. אלו היו איבודים טיפשיים לחלוטין, לפעמים של שחקן שמאבד שיווי משקל (ווילבקין), או מתבלבל עם הכדור (וויליאמס), וגם איבודים של ענייני תיאום במסירה בפיק-אנד-רול. דברים שממש לא צריכים לקרות באמצע עונה.
אם התייחסנו בהתחלה לענייני כושר משחק, מה תגידו על ננדו דה קולו, איך שחקן כזה רק עולה מהספסל בקבוצה די מוגבלת כמו פנרבחצ'ה? התשובות אצל סשה ג'ורג'ביץ', שביצע לא מעט טעויות בניהול המשחק אתמול, ולמזלו פעם אחר פעם הצרפתי הציל אותו עם סלים גדולים או אסיסטים קריטיים. בצד השני, מקבילו של דה קולו במכבי, סקוטי ווילבקין, ניסה לשנות גישה. בהפסד לקאזאן הוא השתולל ברבע הרביעי, כידרר בלי הפסקה, בקושי מסר והיה רע מאוד. נגד פנר יכול להיות שזה היה המשחק עם הכי פחות כדרורים שלו בקדנציה במכבי. לא אתפלא אם הייתה לו שיחה ארוכה עם ספרופולוס בימים האחרונים, וזה היה מכוון.
מכבי למעשה שיחקה על ווילבקין כגארד השני לצד קינן אוואנס, והוציאה אותו פעם אחר פעם על חסימות לזריקות לשלוש. אבל למרות 14 הנקודות שלו, זה לא היה היום של ווילבקין, שאיבד לבדו מ-6 כדורים, ונמנע כמעט לחלוטין ממגע (שתי זריקות בלבד ל-2 נקודות).
שחקן אחר ששוטט על הפרקט הוא ג'יילן ריינולדס. הוא למעשה משוטט מהמחזור השמיני, אז עוד קלע 16 נקודות מול באסקוניה. אלא שמאותו משחק הוא מתקשה וקולע בממוצע 7 נקודות ב-15.2 דקות בלבד. הבעיה עם ריינולדס היא שהוא מתחמם מהר. מספיקה שריקה אחת כדי להוציא אותו משלוותו, או התגרות קטנה משחקן יריב. גם אמש ראינו את זה עם יאן וסלי והשופט לאמוניקה, וספרופולוס הוריד אותו בשלב מסוים לספסל.
ועכשיו הגיע הזמן להגיע לפיל שבטקסט - עתידו של יאניס ספרופולוס. לא מעט לחשושים יש סביב המאמן היווני לאור רצף ההפסדים של קבוצתו ביורוליג, בטח כאשר מועדונים כבר פיטרו מאמנים בתחילת העונה (ז'לגיריס קובנה) ואחרים ממש לא מזמן (באסקוניה ומונאקו) בעקבות רצף הפסדים. למרות הקאמבק של מכבי ברבע הרביעי, בו צימקה את הפער לחמש נקודות בלבד אחרי שכבר עמד על 21 נקודות (70:49) ברבע השלישי, לכולם היה ברור שאת המשחק הזה האורחת לא תיקח. האמת שזה היה ברור כבר מהפתיחה. בזמן שמכבי התבססה על שלשות מקריות, פנר, במשחק ממש לא גדול, הלכה ליתרונות שלה, ניצלה את החסרונות של מכבי, כמו למשל העובדה שהיא מאפשרת ליריבותיה לקלוע ב-38 אחוז מחוץ לקשת (הכי הרבה ביורוליג), כדי לתפור 10 שלשות ב-40 אחוזים.
נחזור לספרופולוס. הסגל של מכבי ת"א, שוב, על הנייר, שווה הרבה יותר מהמאזן השלילי בו הוא נמצא כרגע (8:7). ראינו את זה ברצף הניצחונות של הקבוצה בתחילת העונה. דווקא הקאמבק ברבע הרביעי, או יותר נכון מה שקרה אחריו, יכולים להצביע על חוסר השליטה של ספרופולוס וחוסר האמונה של השחקנים בו. עם כמה התאמות קטנות, פנר עצרה את המומנטום של מכבי במאני טיים, ודי בקלות הגיעה לסלים קלים בצד השני כדי לפתוח את הפער ולנצח ביתרון דו ספרתי שבכל מקרה הגיע לה.
השאלה היא מה הנהלת מכבי ת"א עושה מכאן? כבר בחמישי טורקית אחרת מגיעה להיכל, ועוד אלופת אירופה אנאדולו אפס. אצל הנהלת הקבוצה, שכבר הוציאה לא לפני הרבה שנים הודעה על פיטורי מאמן ב-2:27 לפנות בוקר, הכל יכול להיות. אך אין באמת מועמדים כל כך איכותיים להחליף את היווני. מצד שני, נראה שלהמשיך איתו זה די לוותר על העונה בצורה מסוימת כי באמת לא ברור אם יש ביכולתו להניע מחדש את שחקניו, בעיקר את אלה החדשים שהגיעו בקיץ ולא נשבו בקסמיו כמו היותר ותיקים בסגל. דילמה גדולה, שאם ההפסדים ימשיכו להיערם, דייויד פדרמן, שמעון מזרחי ושות' יצטרכו לתת עליה את הדעת.
