כשמדברים על האולימפיאדה מתכוונים בדרך כלל לשני הענפים המרכזיים בה, השחייה והאתלטיקה. זה האחרון ייצא לדרך רק בחלק השני של המשחקים, אבל כבר בשבת יחלו תחרויות השחייה, במרכז האולימפי החדש שנבנה עם קיבולת של 15 אלף מקומות ישיבה שיישארו מיותמים לאור בהלת הקורונה ביפן.
טוקיו 2020 ב-ynet - מתחם מיוחד
במשך תשעה ימים יזנקו למים קרוב ל-930 שחיינים מ-166 מדינות, כאשר הבולטים שביניהם ירצו לצאת מהאולימפיאדה עם מדליה על צווארם ואולי גם לראות את האותיות WR (שיא עולם) מתנוסס ליד התוצאה שלהם.
בניגוד לעבר, הפעם משחי הגמר יתקיימו בשעות הבוקר והמוקדמות בערב, זאת מכיוון שהאמרגנים מכוונים לשעות הפריים-טיים בארצות הברית. רגע לפני שהשחיינים קופצים לבריכה בטוקיו, קיבצנו את השמות המסקרנים ביותר שעשויים לזכות במדליות וגם לשבור כמה וכמה שיאים.
קיילי מקאון (אוסטרליה)
כל אחד שמתעסק בספורט מבין את הקושי הרב באימונים, שעות בחדר הכושר והניתוק מחיי החברה. אך לא משנה כמה קשה הם יהיו, הם מחווירים בהשוואה למה שעבר שולטו, אביה של קיילי מקאון, במאבק שלו בסרטן המוח, כשבמקביל חלה גם בקורונה באוגוסט 2020 ומת בסופו של דבר כשהוא בן 53 בלבד.
"אבא נלקח מאתנו מוקדם מדי על ידי משהו כל כך אכזרי", אמרה מקאון. "אבל האהבה, הזיכרונות והצחוק שלו יישארו לנצח בליבנו. הוא היה כל כך חזק ורצה לחיות כנגד הסיכויים שהשאירו לו. השמיים למעלה זכו למלאך יפה נוסף שישמור עלינו".
למרות הכאב על אביה וכאוס הקורונה, מקאון חזרה בגדול לבריכה. את ההוכחה לכך קיבלנו כאשר באליפות סידני הפתוחה במאי קבעה מקאון במשחה ל-100 מטר גב, שיא אוקיאניה חדש עם 57.62 שניות, חמש מאיות השנייה איטי משיא העולם של רגן סמית' (57.57 שניות). חודש לאחר מכן במבחנים האוסטרליים לטוקיו היא כבר שברה את השיא של סמית' עם 57.45 שניות.
לאור התוצאות האחרונות שלה, למקאון סיכוי גבוה מאוד לזכות בזהב במשחה הגב. ואם זה אכן יקרה, תהיו בטוחים שהיא תקדיש את הרגע לאביה ותרגש מדינה שלמה ועוד רבים ברחבי העולם.
סימון מנואל (ארצות הברית)
לפני חמש שנים, באולימפיאדת ריו 2016, סימון מנואל הדהימה את ענף השחייה והצליחה לזכות בזהב באחד המשחקים היוקרתיים שיש - 100 מטר חופשי, ובכך הפכה לאישה האפרו-אמריקנית הראשונה שעולה הכי גבוהה על הפודיום עבור מדינתה.
הזמן, וכנראה שגם הקורונה השפיעו על מנואל, ולצערה היא לא הצליחה להבטיח את מקומה באותו משחה במסגרת המבחנים האמריקניים. במסיבת העיתונאים לאחר מכן היא פרצה בבכי והורגש כאילו חרב עליה עולמה. בהמשך היא הסבירה שאובחנה כחולת OTS - תסמונת אימון יתר, שבעקבותיה נאלצה לקחת שלושה שבועות הפסקה מהאימונים. היא סיפרה כי היא לא הרגישה טוב אחרי סדרת תחרויות בסן אנטוניו בחודש מרץ, ולאחר שהלכה לרופא ביוסטון בעת ביקור אצל משפחתה אובחנה כחולה במחלה.
"זה היה אחד מאותם רגעים מרירים שבהם הגוף שלי לא עשה את מה שהוא מסוגל", אמרה מנואל. "היו לי רגעים שלא רציתי ללכת לבריכה כי ידעתי שזה יהיה רע". השחיינית סיפר כי סבלה מנדודי שינה, דיכאון וכאבים בשרירים. אבל היא לא סבלה רק בעיות פיזיות. "במהלך התהליך הזה הייתי בדיכאון. התבודדתי מהמשפחה שלי. אמא שלי הייתה שואלת אותי שאלות בטלפון ולא הייתי מגיבה לה. היה לי קשה לאכול לפעמים. אני חושבת שהדרך היחידה שעברתי את זה הייתה דרך שיחות עם פסיכולוג ספורט ואנשים שיקרים לי".
ב-17 באפריל, פחות מחודשיים לפני המבחנים האמריקניים, מנואל חזרה לבריכה. "זה היה טיפוס בעלייה ברגע שחזרתי למים", ציינה. "חלק מהימים היו טובים, חלק מהימים לא היו נהדרים". ועדיין, מנואל הצליחה בסופו של דבר להשיג את הקריטריון ב-50 מטר חופשי, ובבריכה בטוקיו היא תרצה להראות שהתגברה על כל המכשולים שהיו לה בדרך.
קייטי לדקי (ארצות הברית)
לראשונה מאז אתונה 2004, בריכת השחייה באולימפיאדה תחסר את מייקל פלפס. וזה חתיכת חסרון. בלעדיו, כל ענף השחייה יביט בפלפס של שחיית הנשים, קייטי לדקי, שמגיעה בגיל 24 לאולימפיאדה השלישית שלה - לאחר שעשתה את טבילת האש הראשונה בלונדון 2012 כשהייתה בת 15 בלבד - ויצאה עם מדליית הזהב ב-800 מטר חופשי.
בריו, לדקי פשוט שרפה את הבריכה וסיימה עם חמש מדליות נוספות (ארבע מזהב ואחת מכסף, כולל שני שיאי עולם). הפעם בטוקיו, הלו"ז שלה הרבה יותר צפוף כשהיא השיגה את הקריטריון ב-200, 400 ו-800 חופשי, והמשחה החדש לנשים ב-1,500 חופשי, וזה עוד לפני משחי השליחות, כשהיא מקווה לסיים את כולם ראשונה על הפודיום. הקרב המרתק צפוי להיות ב-400 מטר מול אריארן טיטמוס האוסטרלית, שכבר ניצחה את לדקי באליפות העולם ורוצה להרוס לה את המאזן המושלם.
גבריאל דטי (איטליה)
האיטלקי הוכיח את עצמו כשחיין המרחקים המוביל בעולם. עם הוספת 800 מטר חופשי לתוכנית האולימפית, לדטי יש עוד אירוע שבו יוכל לזכות במדליית זהב.
כבר ב-2012, כשהיה בן 17 בלבד, הוא העפיל לאולימפיאדה ב-1,500 מטר חופשי. דטי אמנם סיים רק במקום ה-13, אבל לכולם היה ברור שעתידו של השחיין הצעיר ורוד. ב-2014 שבר את השיא האירופי ב-800 מטר באליפות איטליה, ובאותה שנה סיים שלישי באליפות אירופה בברלין ב-800 ו-1,500 מטר
בדיוק כשהקריירה שלו התחילה להמריא, דטי נאלץ לבלות את רוב השנה שלאחר מכן מחוץ למים מכיוון שנאבק בזיהום בדרכי השתן. בעקבות כך החמיץ את אליפות העולם בקאזאן. אבל האיטלקי חזק בצורה מדהימה, וב-2016 הוכתר לאלוף אירופה ב-400 מטר. השיא מבחינתו היה במשחקים האולימפיים בריו, שם עלה פעמיים על הפודיום כדי לקבל את הארד ב-400 וב-1,500 מטר. ב-2017 הוא הוסיף זהב באליפות העולם ב-800 מטר.
המשחה ל-800 מטר חופשי, כאמור, נכנס לראשונה לתוכנית האולימפית, ויהיה מעניין לראות האם דטי יוכיח את עצמו גם על הבמה הגדולה בעולם. השנה הוא סיים שלישי במשחה באליפות אירופה, ואם הכל יתחבר לו בטוקיו, אין ספק שאנחנו נשמע עליו הרבה במשחקים הקרובים.
כריסטוף מילאק (הונגריה)
הונגריה לא מדינה גדולה, אבל נחשבת למעצמת שחייה מטורפת, עוד מימיו של האלוף האולימפי, היהודי אלפרד האיוש, ועד לתקופה הנוכחית עם קטינקה הוסו.
עוד הונגרי ממנו יש ציפיות גבוהות הוא כריסטוף מילאק. השחיין בן ה-21 נועד לגדולות. כישרונו הוכר בגיל צעיר וייצר ציפיות גבוהות, לאחר שזכה בזהב האולימפי לנוער ב-2018 ב-200 ו-400 חופשי וב-200 פרפר. בימים אלה, מילאק ידוע בעיקר בזכות כושרו ב-200 מטר פרפר, ללא ספק אחד מהאירועים המתישים ביותר בתחרויות השחייה.
במהלך אליפות העולם ב-2019 בדרום קוריאה, מילאק הוכיח שיש לו הרבה מה להראות בבוגרים, כאשר שבר את השיא העולמי שהוחזק על ידי מייקל פלפס האגדי עם 1:50.73 דקות.
מומחי שחייה משווים את היכולת של מילאק ב-200 פרפר, לזאת של אדם פיטי הבריטי ב-100 חזה ושל קייטי לדקי בסגנון החופשי במרחקים השונים. כשמילאק יטען לכתר האולימפי במשחה הזה, המטרה השנייה שלו תהיה להוכיח עד כמה הוא מהיר, ולהיות האדם הראשון בהיסטוריה יורד מ-1:50 דקות.
