כל איגוד ספורט יוכל לבקש לאזרח ספורטאי זר פעם בארבע שנים בלבד כדי למנוע הצפה, יוגבל מספר המתאזרחים שיורשו לשחק בו־זמנית בנבחרות הלאומיות, זר שלא יכול לייצג את ישראל בנבחרת או בתחרויות בינלאומיות לא יקבל אזרחות, גילו יהיה רלוונטי בבחינת הבקשה שלו, ותוקם ועדה מיוחדת שתבחן כל בקשה – אלו רק חלק מההמלצות המהפכניות שהגישה הוועדה המייעצת לשר הפנים לקביעת קריטריונים למתן אזרחות ישראלית לספורטאים זרים.
המלצותיה של הוועדה, שיזם שר הפנים משה ארבל ביוני האחרון ושעל הקמתה פורסם לראשונה ב-ynet, אמורות לתת לרשות האוכלוסין וההגירה כלים כיצד לקבוע מי הזרים שיהיו זכאים לאזרחות שלא במסגרת חוק השבות (כלומר, ספורטאים שאינם יהודים או בעלי שורשים יהודיים). לאחרונה היא הגישה את הדוח הסופי שלה, שהגיע לידי "ידיעות אחרונות" ו-ynet - והבוקר (ראשון) הודיע ארבל כי הוא מאמץ את אותן המלצות. הקריטריונים שקבעה עשויים להיות רלוונטיים כבר לזרים כמו הכדורגלן הספרדי אנריק סאבוריט (שאותו רוצה מכבי ת"א לאזרח) והכדורסלן הטרינידדי־אמריקאי של הפועל ירושלים, קאדין קרינגטון (שמבוקש לנבחרת על ידי האיגוד).
עדיפות לכחול־לבן
כבר שנים שרשות האוכלוסין וההגירה מקבלת פניות בעניין מתן אזרחות לספורטאים זרים מטעם משרד התרבות והספורט ומועדונים שונים: מיגל ויטור מהפועל באר־שבע, שהפך לחלק אינטגרלי מנבחרת ישראל; עלי מוחמד ממכבי חיפה; הכדורסלנית ג'ני סימס שהשתתפה ביורובאסקט האחרון – זו רק רשימה חלקית מהשנים האחרונות.
עד כה לא הוגדרו בישראל קריטריונים שלפיהם תוכל רשות האוכלוסין וההגירה לקבוע באופן מיטבי איזה ספורטאי זר זכאי לאזרחות ישראלית ומי לא. מעבר לכך, לאור מקרים שנויים במחלוקת שבהם הוענקה אזרחות לספורטאים זרים – התבקשה הוועדה להציע הסדרה של הנושא וקביעת קריטריונים ברורים להליך הזה, בין השאר כדי לפשט את ההליך וכדי למנוע מצב שבו אזרחות ישראלית ניתנת בקלות רבה מדי.
"קיימת מחלוקת בין הגורמים השונים בדבר תרומתם והשפעותיהם של הספורטאים הזרים וסביב תוקף היקף תרומתם למדינה והשפעתם הכללית על הספורט, באשר לפגיעה האפשרית בספורטאים הישראלים", נכתב בדוח. "על רקע טענות לאי־סדרים במדיניות משרד הפנים בנושא הענקת אזרחות, מינה שר הפנים ועדה ציבורית בראשות השופטת בדימוס שרה פריש. בבסיס ההמלצות עמדה תפיסה לפיה הענקת אזרחות לספורטאי הינה הליך חריג ביותר, וזאת לאור החשיבות והמשמעותיות של הענקת אזרחות שבהתאמה מטילה אחריות על הספורטאים הזוכים לה".
בנוסף לשופטת פריש שעמדה בראש הוועדה, חבריה היו לירון כהן, קפטנית נבחרת ישראל בכדורסל לשעבר; רועי בן טולילה, ספורטאי פראלימפי, שחקן נבחרת ישראל בכדורסל בכיסאות גלגלים; נאור פסר, כדורגלן עבר; אלי סהר, עיתונאי ופרשן ספורט.
במסגרת הדוח, הוועדה מתארת כיצד הגידול המשמעותי במספר הזרים בספורט הישראלי פוגע באופן ממשי בספורטאי המקומי. "צעירים נאלצו לראות בעיניים כלות כיצד ספורטאים זרים ו'עולים' שחלקם חוזרים (למדינת המוצא) עם סיום העסקתם תופסים את מקומותיהם בקבוצות השונות, מה שגרם להם במקרה הטוב לשחק בקבוצות ובליגות פחות טובות או להרים ידיים ולוותר", נכתב בדוח.
פעם בארבע שנים
הקביעה המרכזית ביותר של הוועדה היא כי השיקול המוביל בהחלטה אם להעניק אזרחות ישראלית לספורטאי זר היא "קידום הספורט הלאומי". לכן, לדבריה, ישנה חשיבות רבה כי המבקש יוכל להיות חלק מסגל נבחרת ישראל. "על מנת לשקול את בקשתו נדרש כי יוכל לייצג את מדינת ישראל", המליצו חברי הוועדה. לפי שיקול זה, למשל, עלי מוחמד ממכבי חיפה, שכבר קיבל מעמד של תושב ארעי, לא היה מקבל אזרחות מאחר שאינו רשאי לשחק בנבחרת ישראל.
הוועדה אף ממליצה "להגביל את מספר הספורטאים המתאזרחים הרשאים להיכלל בנבחרת הלאומית בו־זמנית", אך לא קובעת מהי המכסה המומלצת. בשורה משמעותית נוספת היא הגבלת ענפי הספורט במספר הבקשות שאפשר להגיש: כל איגוד או התאחדות ספורט יוכלו להמליץ לאזרח ספורטאי זר פעם בארבע שנים בלבד.
הוועדה ממליצה להתחשב במאפיינים נוספים. אחד מהם הוא הישגיות: הספורטאי הזר צריך להציג קבלות על איכותו ולהראות כי הוא לא רק רשאי לייצג את הנבחרת – אלא הוא גם ברמה נאותה כדי להיכלל בה: "על המבקש או המומלץ להיות בעל הישגים ומועמד לייצג את המדינה בנבחרת הלאומית".
קריטריון נוסף הוא גילו של הספורטאי. הוועדה דורשת כי מי שמגיש בקשה לאזרחות יהיה בגיל שבו יוכל לתרום לנבחרת ולענף במשך שנים רבות. הדוח המליץ כי "גיל המבקש הינו בטווח הרלוונטי לענף הספורט לצורך מימוש פוטנציאל עתידי לתרומה לענף הספורט וכן לזכייה בהישגים בינלאומיים, אולימפיים ו/או אליפויות עולם. סבורה הוועדה כי תקופת תרומתו של הספורטאי לקידום הספורט הלאומי הינה משמעותית מאוד לבחינת בקשתו, יש לבחון את הצפי הסיר לתקופה שכזו". עם זאת, אין בדוח המלצות כיצד בדיוק לעשות זאת.
נקודה זו צפויה לטרפד את בקשתו של סאבוריט, שיהיה בן 32 בקרוב. אם נבחרת ישראל לא תעלה ליורו, הקמפיין הבא שלה ייפתח רק במארס 2025. מעבר לכך, לא ברור אם עד אז הוא יישאר במכבי ת"א, מאחר שחוזהו יתחדש אוטומטית רק אם יקבל אזרחות עד סוף העונה.
בנוסף, הוועדה ממליצה כי הקבוצות עצמן לא יוכלו לבקש בעצמן לאזרח ספורטאי זר, אלא רק האיגוד או ההתאחדות. "מובן כי לאור תפיסת הוועדה שמטרת הענקת האזרחות היא קידום הספורט הלאומי, הרי שאין רלוונטיות בעניין זה להמלצת קבוצת או אגודת ספורט, אלא רק לאיגוד שהינו הגוף האמון על הנבחרות הלאומיות", נכתב בדוח. האיגודים וההתאחדויות יצטרכו להראות שהמועמד עומד בתנאים של האיגודים הבינלאומיים לייצוג הנבחרת. בנוסף, יידרש גם מכתב המלצה מטעם שר התרבות והספורט.
לפי הוועדה, יש להתחשב גם במשך השהות של הספורטאי בישראל, ולקבוע מינימום של 18 חודשים לפני הגשת בקשה למתן אזרחות. המטרה, מציינת הוועדה, היא "לקבוע מינימום של קשר ושהות במדינה על מנת לקבל אזרחות במסלול הזה". קרינגטון, למשל, אמנם חתם בהפועל ירושלים לפני שנה וחצי, אבל הבקשה לגביו הוגשה כבר באפריל, הרבה לפני התקופה המינימלית שעליה ממליצה הוועדה. לפי גורמים במשרד הפנים, קרינגטון יצטרך להמתין עוד חצי שנה לפחות לפני שיוכל לשחק בנבחרת ישראל.
"כנות קשר"
המלצה נוספת היא שמבקש האזרחות יהיה מעורה בחברה הישראלית "על פי קריטריונים שייקבעו וייבדקו על ידי אנשי המקצוע המתאימים, כדוגמה פעילות למען החברה". בנוסף, ממליץ הדוח על הקמת ועדה ציבורית מקצועית ובלתי תלויה שתבחן כל בקשה שתוגש למתן אזרחות לספורטאי זר. הוועדה "תתייחס לכל מקרה ומקרה ותביא מסקנותיה בפני השר".
הוועדה מתייחסת גם למקרים שבהם ספורטאי זר מבקש אזרחות מתוקף נישואים לישראלי/ת, וממליצה כי עליו לשהות בישראל שלוש שנים לפחות לפני שיוכל לבקש אזרחות וכן להראות "כנות קשר מוכחת". המלצה זו, למשל, יכולה להקשות על שחקנים כמו דניאל סונדגרן ממכבי חיפה לקבל אזרחות. השוודי, המאורס ליהודייה, וזו עונתו השנייה בחיפה, ייאלץ להמתין עוד זמן רב לפני שיקבל אזרחות ישראלית. עם זאת, בית הדין של ההתאחדות לכדורגל כבר אישר למכבי חיפה לרשום אותו כישראלי. נותר לראות אם בעקבות ההמלצות של הוועדה, יימנעו מקרים דומים שבהם זרים מקבלים אישור כזה מבלי שיש להם אזרחות.
פורסם לראשונה: 01:30, 21.01.24
