הפועל באר שבע שורקת בחושך. היא מנסה להרגיע את עצמה עם "אנחנו בסך הכל במקום השני", רוני לוי מתאמץ לשדר קורקטיות מקצועית, אבל על המצח מזהים את סימני הזיעה הקרה.
אפשר להריח את הלחץ, את העצבים המרוטים. אם האוהדים בטרנר שורקים בוז כבר אחרי 25 דקות של משחק מול מכבי נתניה, זה סימן שגם ההיצמדות למכבי חיפה לא ממש עוזרת ומשהו עמוק יותר חורק בממלכת ברקת.
מהקולות שעולים מהיציע ועד אלה שבוקעים מחדרי ההלבשה, מהסצנות והפרצופים של חאתם אל חמיד ועד החיוכים הקפואים של רוני לוי, מהיכולת של שחקנים שאמורים להיות מובילים (כבר אפשר להכריז על דור מיכה כהחתמה הכושלת של הקיץ?) ועד אוהדים שזורקים אבנים על אוטובוס שחקני נתניה. הפועל באר שבע בבעיה ונסיונות ההרגעה המלאכותיים לא באמת יעזרו. אם מכבי חיפה לא תחליט לירות לעצמה ברגל - היא תחגוג אליפות הרבה יותר מוקדם ממה שחשבנו.
הפועל רעננה, הגרסה החדרתית
לפעמים אתה מסתכל על משחקים של הפועל חדרה ועוברת לך בראש השאלה אם מדובר בקבוצת כדורגל או במתקן עינויים. הקבוצה של מנחם קורצקי מצליחה לדכא כל כך את היריבה (ועל הדרך את הצופים שהחליטו לשבת מול המסך), עד שיוצא לשחקנים החשק להגיע לאזור הרחבה ונדמה שהם רק נושכים שפתיים ומחכים שהשופט ישרוק לסיום ונלך הביתה עם נקודה בתקווה שבמשחק הבא יהיה קצת יותר נחמד.
שיטת התשה יעילה ומדכדכת שלפעמים גם תיגמר בעקיצה, כמו זו שהרגיש אלישע לוי אתמול כשהפועל חיפה חטפה משום מקום גול בדקה ה-94 וראתה את הפועל חדרה תופסת פוזיציה לא רעה במקום החמישי. תעמיסו את מתקן העינויים ותמקמו אותו בפלייאוף העליון - עכשיו בואו נראה את הרקדנים המעודנים של מכבי חיפה ובאר שבע מתמודדים עם התענוג.
והפועל חדרה זו קבוצה שהצופה הנייטרלי אמור לסמפט. סינדרלה חביבה שב-2018 השלימה עלייה כפולה, מסומנת בקביעות כמועמדת מבטיחה לירידה, שולחת אצבע משולשת לכל הפרשנים וסוגרת שנה רביעית בליגת העל, בלי טובות ובלי אצטדיון.
עם תקציב צנוע וממזריות של חתולת רחוב היא מצליחה להחתים כמעט מדי עונה זר מבריק - מרמנטיני זה חתיכת בינגו - וגם אם אלונה ברקת מחליטה לנפנף בשטרות כסף ולחטוף לה אותו באמצע העונה, היא תשרוד איכשהו ותשמור את הכמה לירות שנכנסו כדי למצוא בקיץ את הגניבה הבאה.
אבל למרות כל זה - פלוס קפטן שהדליק משואה ביום העצמאות - הפועל חדרה לא הפכה לחביבת הקהל הנייטרלי וגם לא נראה שהגדילה את צבא אוהדיה בעיר. איכשהו היא נותרה עדיין אפרורית ונטולת זיהוי מובהק שיגרום לך ממש להתעניין (נסו לנקוב בשלושה שחקני מרכז שדרה שלה) ולחפש מתי היא משחקת ונגד מי. מן הפועל רעננה בגרסת סמי בכיכר ועם מכשירי עינוי במחסן.
מחלקת האזנה
אז אחרי שהבנו שהמשטרה מאזינה לכל מי שמתחשק לה, בואו נדמיין מצב שקיבלנו לידיים תוכנת פגסוס - למי הכי היה מעניין להאזין בכדורגל הישראלי:
1. למשה חוגג מסביר לאלי אוחנה ש"עזוב אותך מימר, אני מביא לך את אבוקסיס, עושה לך סדר בכל הקבוצה וגם אני משלם לו בקריפטו שעובר דרך הקופה של אברמוב"?
2. לניסנובים מנסים לברר עם קובי רפואה מה עובר על הפועל ת"א רגע לפני הדרבי?
3. לאברם גרנט מתדרך את האשרם?
