בטוקיו 2020 הסכימו ג'אנמרקו טאמברי האיטלקי ומוטאז בארשים הקטארי לוותר על המשך התחרות שנועד לקבוע מי מהם יעמוד בראש הפודיום, והחליטו לחלוק במדליית הזהב ברגע אולימפי שהפך לקלאסיקה מיידית, כזה שמייצג את הרוח של המשחקים, שילוב בין ווינריות לנשמה. עבור תקשורת הספורט הייתה זו תמונת הניצחון של האולימפיאדה כולה. גם יונתן קפיטולניק ראה אותם חוגגים ומקבלים תשואות – בביתו שבגני תקווה. רק שנה עברה מאז, והפעם זה הוא או הם, פנים מול פנים, חלום שהפך למציאות.
כוננות שעונים: אם אתם אוהדי ספורט ישראלי טהור, אם ספורטאים תוצרת הארץ עושים לכם את זה, אם חלומכם לראות סוף־סוף אתלט משלנו שאינו נופל מהטופ של הטופ במקצוע שלו ומאתגר את הטובים ביותר, כדאי בהחלט לכוון הלילה את שעת היקיצה ל־03.45. מוקדם, מציק, יש עבודה בבוקר – אבל כמה פעמים כבר יוצא לנו להתרגש ככה? קפיטולניק, הכוכב הזוהר של האתלטיקה הישראלית, יתייצב אז בסביבות משטח ההרצה ביוג'ין, אורגון, לגמר הקפיצה לגובה באליפות העולם. אחד מ־13 גדולי תבל באחת התחרויות האטרקטיביות ביותר.
מיוג'ין לפריז
74 שנים קיימת מדינת ישראל. הספורט האולימפי שלנו פעיל 70 שנה בדיוק, מאז אולימפיאדת הלסינקי 1952. זכינו כבר במדליות, החל מהכסף של יעל ארד ב־1992 ועד למתעמלי הזהב ארטיום דולופיגאט ולינוי אשרם. בשחייה ובאתלטיקה, שני ענפי העל שהם הפנים של כל אולימפיאדה, עדיין לא ראינו פודיום שדגל הכחול־לבן מתנופף מעליו. ייתכן שאנו מתקרבים גם לזה.
רבים יאמרו שאליפות העולם באתלטיקה אינה אולימפיאדה, למרות שהיא נוטה לייצר הישגים אדירים, כמו שיא העולם של יוסיין בולט בריצת 100 מ' בברלין ב־2009, 9.58שניות. אבל זו השקפה ממש מוטעית. אולי היא לא נהנית מהזוהר ומיחסי הציבור של המשחקים האולימפיים שיצרו לעצמם מעמד מורם מעם, אבל אליפות העולם היא תחרות יוקרתית להפליא שהתוצאות בה משקפות מאוד את הרמה המקצועית. היא סוג של מבוא לאולימפיאדה, אבל כזה שטעון במשמעות אדירה משל עצמו. מדליה של קפיטולניק, דבר שיכול לקרות בתחרות הפתוחה הזו למרות חוסר ניסיונו היחסי, תהיה פנומנלית.
עד היום, שלושה אתלטים ישראלים הגיעו לגמר אליפות העולם. קונסטנטין מטוסביץ' השתתף בגמר הקפיצה לגובה באתונה 1997, כשהיה בן 26, וסיים שביעי. אלכס אברבוך, בהופעתו הראשונה מבין שתיים, היה בן 25 כשהשיג את הארד ההיסטורי בקפיצה במוט בסביליה 1999. חנה מיננקו, בהופעתה השנייה במדי ישראל בבייג'ינג 2015, הייתה בת 26 כשזכתה במדליית הכסף. יונתן קפיטולניק רק בן 19 וחצי, שלוש שנים בלבד באתלטיקה, צעיר מכל חבריו לגמר הקפיצה לגובה. האם יוג'ין 2022 תהיה הזירה בה יצטרף לרשימה הזו? גם אם לא, זו כבר אינדיקציה מעולה למה שהוא מסוגל להשיג בפריז 2024, אולי המדליה האולימפית הישראלית הראשונה באתלטיקה.
הפרחים לאנטולי שפרן
הקרדיט לסיפור הנפלא הזה מגיע בראש ובראשונה למאמנו של קפיטולניק, אנטולי שפרן, שאיתר את הכישרון הצעיר והביא אותו מהבית למגרש האימונים, שם הקנה לו את היסודות בקפיצה לגובה. גילו הצעיר של קפיטולניק מאפשר חשיבה על אופק של עשור לפחות בצמרת העולמית, אולי יותר. הרי ענקים כמו בארשים, טאמברי ואנדריי פרוטסנקו האוקראיני, כולם בגמר הזה, כבר בשנות השלושים לחייהם. השאלה הבולטת היא איזה יונתן נקבל הלילה. כאמור, במקצועות הקפיצה השינויים רבים מתחרות לתחרות, אבל אם אנחנו שואבים מההופעה הכי טרייה שלו בדרך לגמר – אז אפשר להיות מעודדים, כי היא הייתה מצוינת.
ביום שישי הוא סיים שמיני במוקדמות, טוב בהרבה מהאלוף האולימפי טאמברי שדורג 11. אמנם גובה הרף שמעליו ניתרו היה זהה, 2.28 מ', אבל ההבדל בלט. טאמברי נראה כמי שמתקשה ליישם את הטכניקה שהביאה אותו לשיא התהילה ועבר רק בניסיון השלישי, בעוד קפיטולניק היה ממוקד מאוד ועשה רושם של מי שהגיע מוכן בדיוק בזמן. הוא ייצר קפיצות מושלמות למרות שפעמיים, בגבהים שונים, הפיל את הרף בגלל נגיעה בעקב. התקלות לא עירערו את שלוותו. להפך – אחריהן הוא הגיב בקפיצה מעולה.
בראיון שהעניק ל"ידיעות אחרונות" לפני כשנה, בעקבות זכייתו באליפות העולם לנוער (הישראלי הראשון שעשה זאת), שאלתי את קפיטולניק מה מעניין אותו בחיים. "אני מתעניין רק בקפיצה לגובה", ענה יונתן בנחרצות. כשנחת באורגון הוא נשאל מה ציפיותיו מהאליפות, והשיב: "הדבר הכי חשוב הוא שהגעתי למעמד עם הכוכבים הגדולים, כך שאוכל לראות אותם וללמוד מהם. זה הבונוס. הגעתי לכאן בזכות, ושום תוצאה לא תהווה עבורי כישלון". בינתיים הוא עבר את המשוכה הראשונה בצורה נטולת פגמים ומעוררת הערכה. הוא כבר ראה את הגדולים ביותר במוקדמות. עכשיו הגיע הזמן לנסות ולנצח אותם.
חזק גם בראש
לאיזו תוצאה יזדקק קפיטולניק כדי להתברג גבוה בגמר, יותר מההישג של מטוסביץ'? קשה להאמין שמישהו מהמתחרים יעבור 2.40 מ'. סביר להניח שתוצאות שבין 2.35 ל־2.37 יספיקו לזכייה במדליית הזהב, תלוי בעיקר בכושרם של בארשים ופרוטסנקו, צמד המתחרים המנוסה והאיכותי ביותר בגמר הזה.
אם תחרות המוקדמות לא הייתה מסתיימת בגובה 2.28 שהספיק להעפלה, נראה שקפיטולניק, לפי הביצועים שלו ביום שישי, היה שווה קפיצה באזור שיאו האישי (2.30), אולי אפילו 2.32. נראה שזו התוצאה שיחתור אליה הלילה, שלמרות ששפרן כבר אמר לאחר שהישראלי קבע 2.30 כי "חבל שהייתה רוח שלא איפשרה לבצע מה שרצינו, הוא היה מוכן ל־2.33".
ומה בנוגע להכנה המנטלית? מי שהגיע לאליפות אירופה לנוער וזכה בה, קטף בלי בעיות את תואר אלוף העולם לנוער, והעפיל לגמר אליפות העולם לבוגרים אחרי שתי תחרויות בינלאומיות בלבד – כנראה מסודר גם בעניין הזה, מעבר לכישרון ולמיומנות.
במשך שנים חיפש שפרן אתלט עם מבנה גוף שיתאים לענף - גבוה, רזה, מהיר. קפיטולניק, שמתנשא לגובה 1.93 מ', ענה על כל הדרישות. גם כאשר עבר בבכורה שלו 1.40 מ' בלבד, זה לא מנע את המשך החיבור המקצועי המושלם בין השניים. החניך מוכן לשתות בצמא את כל הטיפים של המאמן שלקח אותו רחוק, המאמן מתפעל מקצב ההתקדמות של החניך.
למרות שיש עוד הרבה זמן, מרתק יהיה לראות אם קפיטולניק ישדר כבר הלילה איתותים על מדליה אולימפית כחול־לבן באתלטיקה, אולי בפריז, אולי ארבע שנים מאוחר יותר בלוס־אנג'לס. איך אמרנו? שווה לכוון את השעון המעורר.
