בעוונותיי ומאז שאני זוכר את עצמי, אני אוהד מנצ'סטר יונייטד. אותה קבוצה מאנגליה שמציתה את דמיונם של מאות מיליוני אוהדיה בעולם, קבוצה שיש לה על פי סקרים שונים הכי הרבה אוהדים והכי הרבה מועדוני אוהדים בעולם.
כן, זכינו לעדנה מחדש בימי אלכס פרגוסון, שהחזיר עטרה ליושנה והציף את הקבוצה בתארים. האיש שבנה את הקבוצה משלד של "ילדי המועדון": ראיין גיגס, דייויד בקהאם, האחים גארי ופיליפ נוויל, פול סקולס וניקי באט, שהביא את הרכש המתאים ומצא את הנוסחה שמילאה שמחה בלב ליושבי אולד טראפורד וצופיה הנלהבים של הקבוצה בעולם.
מאז עזב פרגי, הקבוצה מדשדשת, נעליו של סר אלכס גדולות למי שנכנס בהן, ואת זה נוכחו לגלות דייויד מויס ולואי ואן חאל. ז'וזה מוריניו אמנם הביא טרבל (גביע, גביע הליגה וליגה אירופית), אך לא הסתדר באופיו הקשה עם השחקנים ועזב.
אולה גונאר סולשיאר הנורבגי, ה"סופר סאב", "התינוק הרוצח", שהיה שחקן ממזר, הובא לכיסא המנג'ר והעמיד את הקבוצה על הרגליים, אך לא מצליח להביא תארים. סולשיאר הוא איש נחמד, וזו הבעיה: יונייטד צריכה מאמן ערמומי , מנוסה ברזי טקטיקות הכדורגל, וסולשיאר אינו כזה. אתה רואה אותו יושב, לפעמים עם מבט של חוסר אונים לנוכח התוצאות הלא מחמיאות, חילופיו מאוחרים והוא נותן קרדיט לשחקנים שעדיף שהיו מקורקעים.
זה לא שאין לו שחקנים מהשורה הראשונה: כריסטיאנו רונאלדו שחזר, רפאל וראן לוק שואו, הארי מגווייר, אדינסון קבאני ואחרים, אך סולשיאר הוא גנרל שחסר לו משהו, משהו שיש לפפ גווארדיולה, יורגן קלופ, דייגו סימאונה ודומיהם.
בשוק המאמנים נמצאים כעת זינדין זידאן ואנטוניו קונטה. צריך להגיד תודה לסולשיאר על מה שעשה ולהביא בוס ווינר, אחרת ניווכח שהרכבת כבר יצאה מזמן מהתחנה והאליפות לא תגיע גם השנה לאולד טראפורד.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
