רה"מ בנט ללינוי אשרם: "תודה לך, וונדר וומן"
פחות מ-24 שעות חלפו מאז שלינוי אשרם הדהימה את העולם וזכתה, בניגוד לכל התחזיות והציפיות, בזהב האולימפי בקרב-רב בהתעמלות אמנותית. לא שמישהו מופתע, אבל האלופה האולימפית הטרייה עדיין נרגשת ומעט המומה מההישג שלה.
טוקיו 2020 ב-ynet - מתחם מיוחד
"זה עדיין לא נקלט, ישנתי בלילה אולי 40 דקות. לא בדיוק ישנתי, יותר נמנמתי. אני עדיין בהתרגשות שיא מאתמול", היא אמרה במסיבת העיתונאים. "זו חוויה בלתי נתפסת. קשה לי להבין שבכלל הייתי באולימפיאדה כי זה היה חלום שלי בכלל להגיע לכאן. כשהייתי קטנה ראיתי את נטע ריבקין שהיא מתעמלת מדהימה, וחשבתי לעצמי שאני רוצה להיות כמוה ולחוות את החוויה".
"לא חשבתי בחיים שלי שאחזור עם מדליה, ועוד מזהב. תמיד רציתי לסיים במקום הכי גבוה שאפשר, אבל לא חלמתי שאחזור מכאן כאלופה אולימפית. זה לא נתפס", היא המשיכה וסיפרה על הקשיים בדרך לטוקיו. "השנה האחרונה הייתה קשה בגלל הקורונה כשבהתחלה לא היה לנו איפה להתאמן. האיגוד ומכון וינגייט בנו לנו אוהל שנתן לנו אפשרות להתאמן".
אשרם גם דיברה על הקשר המיוחד שלה עם איילת זוסמן: "המאמנת שלי עוברת איתי הכל, היא הכל בשבילי. למדתי ממנה כל כך הרבה. היא חיברה את התרגילים. אני רוצה גם להודות לאלה סמופלוב, שהייתה לכל אורך הדרך ולמדתי דברים שלא ידעתי לפני ולפרטנרית שלי ניקול, שהייתה איתי בכל רגע. אנחנו סומכות אחת על השני ותומכות, וכיף שהיא לידי".
זליקמן, שהייתה חלק מההיסטוריה הישראלית, כאשר לראשונה שתי מתעמלות היו בגמר האולימפי בקרב-רב, הייתה מרוצה מאוד מההופעה שלה: "קשה קצת לסכם את זה, אבל זו הרגשה מטורפת ועברתי דרך כל כך ארוכה עד אתמול. 17 שנים מלאות של עבודה קשה והמון כוח רצון שהתממש להופעות של שש דקות במצטבר שקבעו איך אסיים אותן. סיימתי במקום השביעי, יותר ממה שציפיתי, יותר ממה שהמאמנת שלי ציפתה. אני אסירת תודה לכולם".
אבישג סמברג זוכת מדליית הארד צופה בלינוי אשרם זוכה בזהב
(צילום וידאו: עוז מועלם, סטילס: אורן אהרוני)
5 צפייה בגלריה
"המאמנת שלי היא הכל בשבילי". לינוי אשרם ואיילת זוסמן רגע אחרי הזכייה בזהב
(צילום: EPA)
"את ההתעמלות התחלתי בסל-קל, ולכל אחד היה חלק בדרך שעשיתי", היא אמרה. "לאימא שלי שאימנה אותי, למאמנת שלי. ואני רוצה להודות לאיילת זוסמן וללינוי אשרם. את אלופה, כל הכבוד לך. אני מרגישה שהמדליה הזו היא גם קצת שלי, של אלה ושל איילת. אין מאושרת ממני לחלוק איתך את הדרך הזו".
"הוכחנו שאנחנו מעצמת התעמלות", טענה זליקמן. "אנחנו עשינו אתמול היסטוריה, זה לא בא ברגל, שתי מתעמלות בשביעייה הראשונה בעולם. גם התעמלות המכשירים הראו שהם מעצמה עם הזהב של ארטיום".
אשרם: "כמו שאמר טל ברודי, אנחנו על המפה. אם עד עכשיו הוא היה שייך למזרח אירופה, עכשיו הענף שייך לכולן. אני חושבת שהתוצאה שלי פתחה דלת לעוד מתעמלות ואמונה שעם עבודה קשה אפשר להשיג הכל".
ההורים של לינוי אשרם חוגגים רגעים אחר הזכייה בזהב
(צילום: שחר גולדשוטיין)
עוד אמרה אשרם: "נהניתי מכל רגע, אני יודעת שהתרגיל הראשון שעשיתי במוקדמות היה פחות טוב, יכול להיות שזה היה לחץ, אולי חוסר ריכוז. איילת ידעה מה לומר לי, ועשיתי לאחר מכן שלושה מכשירים בצורה הכי טובה שיש. המטרה הייתה להתברג בעשירייה ולעלות לגמר, וביום השני להילחם. גם אחרי התקלה בסרט ידעתי להתאפס על עצמי".
"אני מאושרת מהתוצאה ששתינו עשינו – לא רק ששתי ישראליות בגמר, הן בשבע הראשונות", היא המשיכה. "אני מרגישה כל כך גאווה לעשות היסטוריה כאישה הראשונה עם זהב אולימפי. קיבלתי כל כך הרבה אהבה מכולם, לא יכולתי להפסיק להיות בטלפון ולקרוא את זה. ואני מצפה כבר לחזור לארץ".
לאחר התחרות יריבותיה של אשרם, האחיות הרוסיות דינה וארינה אברינה, טענו לחוסר צדק בשיפוט והטענות הגיעו אף עד ראש נשיא הוועד האולימפי הרוסי ושר הספורט שטענו ל"שוד". אשרם אמרה: "אני לא מסתכלת על אחרות ומה הן עשו. עשיתי את מה שעשיתי, השגתי את הציונים שלי, הבאתי את התוצאה שרציתי ואין מאושרת ממני".
על הציפיות ממנה אמרה: "לא הרגשתי שום עול ושום לחץ, הרגשתי כמו דחיפה של כל עם ישראל. זה לא הלחיץ אותי או גרם לי לבוא בפחד. הרגשתי שהיה רצון של אנשים שאצליח, לשם לקחתי את זה. הרגשתי גאווה למדינה. כל הלחץ רק לקח אותי לצד הטוב שהרבה אנשים אוהבים אותי ורוצים בהצלחתי".
זליקמן סיפרה על הרגע שהבינה שתהיה מדליה: "כשראיתי את לינוי אחרי התרגיל עם האלות ונשאר לה רק מכשיר אחד, הסרט – הסתכלתי עליה וידעתי שיש לה את זה".
"אני לא חושבת שאנחנו עדיין מבינות מה עשינו", היא אמרה. "הלב מתפוצץ מאהבה. בילינו לילה לבן, אנחנו קוראות את כל ההודעות מכולם. זה מחמם את הלב האהבה והאהדה, ואין עם שיודע להוקיר תודה כמו עם ישראל. אני מרגישה שבאמת מה שעשינו הוא גדול".
אשרם: "אני בטוחה שאנחנו נהיה מוצפות בכל כך הרבה אנשים. אנחנו לא יודעות מה לצפות כשנחזור לארץ".
