במובן מסוים, התמזל מזלם של מארגני טורניר המונדיאל בקטאר. מבחינתם, מהנקודה הנוכחית אפשר, כך נראה, רק להמריא. מספר טענות עיקריות עולות בתקשורת נגד הטורניר. בין השאר:
• המחיר שגבתה הקמת המבנים המפוארים והחדשניים.
• הפציעות מדי יום של כוכבי נבחרות שייעדרו מהטורניר. לו נערכו המשחקים ביוני, אפשר שחלק מהפציעות לא היו קורות או שהיה להם יותר זמן להחלים.
• מזג האוויר החם, יחסית (למרות שעקב כך נדחה הטורניר לנובמבר).
• כוונה של נבחרות שונות לנצל את הטורניר לצורך מחאה על נושאים אחרים, כגון במקרה של נבחרת איראן.
כל הגורמים הללו גרמו לבאזז שלילי עוד לפני שנבעטה הבעיטה הראשונה. כך, למשל, נשיא פיפ"א בשעתו ספ בלאטר הודה כי הבחירה בקטאר הייתה טעות; מאמני אנגליה וגרמניה, שתיים מהמועמדות לזכות בטורניר, נקלעו לעימות עוד לפני שנפגשו על כר הדשא. סאות'גייט האנגלי אמר ל-CNN כי הפועלים (הזרים) שעמלו על בניית האצטדיונים היו מאוחדים סביב הרצון לראות את הטורניר יוצא לפועל. מנגד, פליק הגרמני אמר כי המונדיאל הזה לא יהיה שייך לאוהדים וזו בושה. הוא הלין על הפרות של זכויות אדם וקהילות שונות.
ובכל זאת, כשתישרק שריקת הפתיחה, דומה כי הכל יישכח. כל אוהד כדורגל מחכה 4 שנים לטורניר האולטימטיבי וחבל רק שחלק קטן מהם – אנחנו, אוהדי נבחרת ישראל – נצטרך שוב "לאמץ" קבוצה אהודה במקום נבחרתנו, שגם הפעם נשארת בבית.
לעולם לא אשכח את הטורניר של 1974 (אז עוד לא קראו לזה מונדיאל). הרבה ישראלים וגם אני, ילד בן 9, אהדנו את הולנד, שהגיעה לגמר. התפרצות השמחה שאחזה בי כשהולנד עלתה ל-0:1 כבר בדקה הראשונה התחלפה בעצב גדול כשמערב גרמניה הפכה את התוצאה ל-1:2 עד המחצית (שוב מולר הזה...) וזכתה. בגיל 13 קיוויתי לתיקון בטורניר שנערך בארגנטינה, אך שוב הולנד הפסידה בגמר לנבחרת המארחת, הפעם לאחר הארכה (קמפס, קמפס...) ולאחר שרנסנברינק ההולנדי עוד הספיק לבעוט לקורה בדקה ה-90... זו כנראה הקורה הכי מפורסמת בתולדות הטורניר.
ואזכיר גם את השמחה חסרת המעצורים של אלטובלי האיטלקי בניצחון של איטליה (על גרמניה...) ב-1982. ואת דמעות העצב של מראדונה לאחר ההפסד של ארגנטינה בגמר של 1990 מול גרמניה. הן החליפו את דמעות השמחה של הניצחון 2:3 בגמר מול אותה נבחרת 4 שנים קודם לכן. ואת ההלם של ברזיל מהתבוסה הביתית 7:1 מול... גרמניה. תפסתם את הפרינציפ. טוב נו... והשער של שפיגלר ב-1970 (הייתי בן 5, אבל זו התרומה היחידה מהזווית הישראלית).
גם הטורניר הזה יספק לנו רגעים גדולים. הוויכוחים והטענות בהחלט במקומם, לקחים יופקו, אני משוכנע, אך לחודש אחד הכל יישכח. בכל זאת, זו הפסגה של הכדורגל העולמי, ולא מעט שחקנים ותיקים מהגדולים בהיסטוריה – מסי, רונאלדו, ניימאר, מולר ורבים טובים אחרים ישתתפו בו בפעם האחרונה, כך שנכונו לו דרמות ספורטיבית ואנושיות של ממש. הם באים רעבים, הם באים לקחת, הם רוצים לפרוש בשיא!
כל אינץ' ממסך הטלוויזיה שלי יספר סיפור בטורניר הזה. אז בואו ניהנה. ולי אישית יש תקווה קטנה – שארגנטינה תיקח. כן, בשביל מסי! השחקן הגדול ביותר שידע המשחק ויסלחו לי שורה ארוכה של שחקני ענק ששחקו לפניו, איתו, או בעידן החדש (עיין ערך הולאנד למשל). לראות אותו מרים גביע ונפרד כך מנבחרת ארגנטינה – יכול להיות קליימקס רציני לטורניר שנפתח, כאמור, תחת כמה וכמה עננות.
איך אמר מודי ז"ל? תבלו.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
