הכדורגל הישראלי יודע עליות ומורדות. הישגים נאים בזירה האירופית עם הקבוצות, ניצחונות חשובים עם הנבחרת - ונראה שהנה אנחנו מתקדמים לעבר אירופה. ומאידך, שכונה זה כאן.
למה שכונה? הכל מתחיל ונגמר בהתנהלות כאן אצלנו בליגה. מעמד המאמן ברצפה, לרוב בעלי הקבוצות אין שום שאיפה אמיתית והנגזרת של הכל זה המוצר שהצופה מקבל. הדוגמה הכי בולטת לעין זה גלגל המאמנים בקבוצות התחתית: שרון מימר-קובי רפואה-חיים סילבס-מנחם קורצקי-סלובו דראפיץ'. זה מפוטר מהפועל חיפה ועובר לבני סכנין, ההוא מפוטר מבני סכנין ועובר לבני ריינה, השלישי עוזב את קריית שמונה מגיע להפועל תל אביב וגלגל המזל הזה נמשך כבר שנים. יותר כמו קרקס.
קבוצות מחליפות תפוח בתפוח ולא מבינות למה הן מבלות עשור שלם בלרדת ולעלות ליגה. פיטרתם מאמן? מה הטעם בלהביא מאמן שהוא באותו דרג וכמה שנים "מוביל" קבוצות תחתית למאבקי הישרדות? אז הוא זול, ולכאורה עושה מה שהבעלים מבקש - מה הלאה? מה עשה סילבס מול נס ציונה שלא יכלו לעשות דראפיץ' או רפואה? עדיף לקחת מאמן צעיר ובוסרי ולתת לו מושכות. למאמן הזה לפחות תהיה מוטיבציה להוכיח את עצמו.
השינוי חייב להגיע, אפילו באופן חוקתי כזה אחר. צריך לשמור על הכדורגל שלנו ולהעלות את הרמה. אחרת נהיה עוד 70 שנה באותו מקום.
הכותב הוא מייסד פודקאסט הספורט בק טו בק
גם אתם רוצים להיות פרשנים? תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.