לפני כשבועיים, במשחק הראשון של דריימונד גרין אחרי שחזר מהשעייה של חמישה משחקים, פגשה גולדן סטייט ווריורס את סקרמנטו קינגס. אם יש משחקים "חשובים" בשלב כל כך מוקדם של העונה, זה היה אחד כזה. הווריורס אכן שיחקו מצוין, אולי הכי טוב מתחילת העונה, ואז החליטו השופטים לא לשרוק ל"משיכה" נגד מאליק מונק מהקינגס. לא כזה ביג דיל, שחקני NBA מושכים את הכדור כל הזמן, אי אפשר לשרוק בכל פעם וכבר די נדיר שמישהו אפילו מתלונן.
גרין חשב אחרת. המשחק התקדם, אבל גרין המשיך להתלונן לשופטים. סטיב קר החליט להוציא אותו וזה רק חימם את גרין עוד יותר. על הספסל הוא המשיך לצרוח על איך השופטים מחפשים רק אותו, בזמן שהם מוותרים לאחרים. הדברים התלהטו עד כדי כך שג'ונתן קומינגה הצעיר היה צריך לקום ולהרגיע. על המגרש חזרו הקינגס מפיגור של 24 הפרש לניצחון.
3 צפייה בגלריה
הקש ששבר את גב הגמל. יוסוף נורקיץ' מפיניקס שוכב על הפרקט אחרי שחטף מכה לפנים מדריימונד גרין, שגם לא מבין מה השופט רוצה ממנו
(Mark J. Rebilas/Reuters)
הסיפור הזה, דווקא כי לא הייתה מעורבת בו אלימות פיזית, מסביר היטב מדוע ב-NBA הגיעו השבוע למסקנה שאי אפשר להמשיך ככה, שלגרין יש בעיה אמיתית ואם לא יכריחו אותו לטפל בה, יום אחד זה ייגמר רע מאוד. ההחלטה של הליגה להשעות את גרין "עד להודעה חדשה", בהודעה שכללה רמזים עבים על כך שהוא צריך לעבור טיפול, היא מקרה קלאסי שבו התשובה לשאלה "איך הגענו לכאן" היא: "מה זאת אומרת, הגענו לאן שהלכנו".
ולא רק גרין אשם, יש לו בעיה אמיתית שמצריכה קבלת עזרה. ה-NBA ובמיוחד האנשים הקובעים בגולדן סטייט הם שצריכים להביט ארוכות במראה, וזה כולל את סטיב קר. הוא עצמו היה קורבן לאלימות כשחטף אגרוף בפנים ממייקל ג'ורדן, והיה מוזר לראות אותו מגן על גרין שוב ושוב בשם איזו "אדג׳יות" מיתולוגית, אבל עכשיו גם הוא כבר לא יוכל לעשות את זה.
"האח הזה צריך עזרה"
ב-15 החודשים האחרונים היה דריימונד גרין מעורב בארבע תקריות אלימות מאוד. לא סתם חילופי מהלומות כפי שקורה פה ושם במשחקים, אלא ממש מהלכים שכמו נלקחו מעולמות ה-UFC. לפני תחילת העונה שעברה הוא כמעט פירק את פרצופו של ג'ורדן פול במהלך אימון. באפריל שעבר דרך על החזה של דומנטאס סאבוניס מסקרמנטו במהלך משחק פלייאוף. לפני מספר שבועות חנק את רודי גובר ממינסוטה, והשבוע שלח מרפק לפרצוף של יוסוף נורקיץ' מפיניקס (דפדפו בגלריה המיוחדת בתחילת הכתבה כדי להיזכר בכולן).
שלוש מארבע התקריות האלה התרחשו ב-26 המשחקים האחרונים שבהם גרין השתתף - שערורייה אחת בכל תשעה משחקים. השבוע כבר נמאס לליגה, וסגן נשיא ה-NBA ג'ו דומארס - חלק מרכזי מהבד-בויז של דטרויט בשנות ה-80 ואחד שיודע משהו על כדורסל פיזי - שיחרר הודעה בלשון חריפה על החלטת ההשעיה.
כל מי שראה את גרין בשנתיים האחרונות הבין שמשהו מאוד לא טוב עובר עליו. אפילו קווין דוראנט, שב-2018 גרין נכנס איתו לעימות פיזי פומבי על הספסל של הווריורס, אמר השבוע: "הוא לא היה כזה כששיחקתי איתו".
הוא אכן לא היה כזה, גם אם אף פעם לא היה נגן פסנתר. ההיסטוריה שלו עמוסה ברגעי כדורסל מלוכלך, אבל גם הרגל ששלח למפשעה של לברון ג'יימס בגמר הפלייאוף של 2016 ואולי עלתה לווריורס באליפות, הייתה כמעט לטיפה לעומת התפנית האפלה שעשו תקריות השנתיים האחרונות. ואולי דווקא האמפתיה שגילה נורקיץ', כשאמר "האח הזה צריך עזרה", היא שדחפה את הליגה להגיד לגרין: "אתה לא משחק עד שאכן תקבל עזרה".
מי שאומר שה-NBA התייחסה לגרין בסלחנות ששחקנים מקבוצות שאינן גולדן סטייט לא היו זוכים לה - צודק במאה אחוז. ההחלטה של הליגה השבוע היא גם נזיפה שקטה לקבוצה שקיבלה הרבה קרדיט בזכות כדורסל יפהפה וניהול מרשים, אבל הייתה צריכה לאבד את כולו כי כבר שנים שהצורה שבה היא מנהלת את נושא גרין מבישה במיוחד. הוא מעולם לא שילם מחיר פנימי אמיתי על ההתנהגות שלו, כשהטאטוא המביש ביותר מתחת לשטיח היה כמובן אחרי התקרית עם ג'ורדן פול. הווריורס הרחיקו אותו לכמה ימים ודאגו שלא יחמיץ את משחק פתיחה העונה שעברה וערב חלוקת טבעות האליפות.
לא שווה את פשיטת הרגל המוסרית
הליגה איפשרה ל"תרבות" הנערצת של הווריורס לסגור את הסיפור בתוך הקבוצה, אבל עכשיו ברור שזו הייתה טעות. גם ל"תרבות" הזו, מסתבר, יש גבולות מאוד ברורים. הווריורס היו יותר מוטרדים מהפגיעה בקבוצה מאשר מכך שגרין עלול להרוג מישהו יום אחד. בקיץ האחרון הם טיאטאו החוצה את פול ונתנו לגרין הארכת חוזה של ארבע שנים תמורת 100 מיליון דולר, בהחלטה ברורה שהוא שווה את המחיר כמנהיג האמוציונלי של הקבוצה ומישהו שסטף קרי מאוד אוהב - אבל מסתבר שלא, הוא לא שווה את מחיר פשיטת הרגל המוסרית.
יכול להיות שחלק מההידרדרות של גרין בשנתיים האחרונות הוא פשוט חוסר היכולת להתמודד עם עובדת החיים: כולם מזדקנים, גם שחקני היכל התהילה. כל עוד השלישייה הגדולה של גולדן סטייט הייתה בריאה ובשיאה, היו לו דרכים אחרות להוציא את "הענק הירוק" שנמצא בתוכו, אבל עכשיו הם עייפים, מפסידים ותלויים לגמרי בסטף קרי- ונראה שאפילו הוא מאבד סבלנות.
הווריורס יצטרכו להתחיל לענות על שאלות קשות מאוד שהעדיפו לא להתעסק בהן. מישהו יהיה חייב להחליט אם הפנטזיה הרומנטית על השלישייה הגדולה של קרי-גרין-קליי תומפסון צועדת יחד לשקיעה היא אכן משהו ריאלי. וחשוב לא פחות: האם היא שווה עוד כמעט ארבע עונות של חשש קבוע מהיום שבו דריימונד גרין יגרום למישהו נזק אמיתי.
פורסם לראשונה: 19:08, 15.12.23
