פרנצדי פיירו פתח את העונה שעברה בסערה, והוביל את מכבי חיפה לליגת האלופות. היתרונות הפיזיים שלו באו לידי ביטוי באירופה, ובליגה הם היוו לו מכשול. באירופה אתה חזק, בישראל אתה כבד. היו קולות שקראו להיפרד ממנו, אבל אי אפשר לזרוק חלוץ שהביא אותך לליגת האלופות. העונה נפתחה ושוב פיירו התחיל חזק במוקדמות ליגת האלופות, ובמקום להחליש זה רק העצים את הדילמה סביבו ואת הוויכוחים לגבי האיכויות שלו. לראשונה בכדורגל הישראלי מה שמספיק טוב לאירופה, לא מספיק טוב לליגה. המשימה של מסאי דגו הייתה לקחת את פרנצדי פיירו האירופי ולהתאים אותו לליגת העל. הפוך ממה שאנחנו רגילים לראות: לוקחים את היתרונות של הכדורגלן הישראלי, ומנסים לטשטש איתם את החסרונות באירופה.
דגו הצליח מעל ומעבר למצופה, פיירו הפך לחלוץ מצטיין גם בליגה. מכבי חיפה למדה לשחק עם חלוץ מטרה, וגילתה איך הוא הופך עבורה את החיים להרבה יותר קלים. מול אשדוד הוא כבש ברגל ימין, ברגל שמאל ובנגיחה. משחק מושלם עם רביעייה ב־35 דקות. אם היה נשאר על המגרש, אולי היה כובש שביעייה וקובע שיא של כל הזמנים בליגת העל.
בעונה שעברה אמרו שאולי הוא לא סקורר גדול, שהוא תורם למשחק הקבוצתי בדרכים אחרות, ועוד כל מיני הסברים על חלוץ מודרני, שתרומתו לא נמדדת רק בכיבוש שערים. אבל פיירו הוא חלוץ 9 של פעם, כזה שבלמים מפחדים ממנו ומקווים שיהיה פצוע. תרומתו נמדדת קודם כל בתוצאה הסופית, האם כבש או לא. זה לא משנה כמה מדדים סטטיסטיים ימציאו בכדורגל, בסופו של דבר חלוץ יימדד בכמות השערים שכבש. הקשרים המודרניים נדרשים היום לתמוך בהגנה והמגינים נדרשים לתמוך בהתקפה, אך תפקידו הבסיסי של החלוץ לא השתנה. המטרה היא שהכדור יגיע אליו, והוא ישים אותו ברשת.
דירוג העוצמה
עכשיו, כשמדברים על העוצמה של מכבי חיפה - מדברים על העוצמות של פיירו. הוא היה צריך לשפר מעט את משחק הרגל שלו, להיות קצת יותר מרוכז - ועכשיו הוא בלתי עציר. לא באירופה, ולא בליגה. גם קבוצות כמו גנט, שרגילות לשחק מול חלוצים גבוהים, לא הצליחו להתמודד עם פיירו החדש והמרוכז, זה שצריך רק מצב אחד כדי לכבוש. תנו לו ארבעה מצבים, ותגמרו כמו אשדוד.
הבעיה היחידה של פיירו היא שהוא עדיין לא נחשב לכוכב של מכבי חיפה. אומרים עליו שהוא צנוע, ייתכן שהוא יותר מדי צנוע ולא מקבל את הקרדיט שמגיע לו. כשמדברים על מועמדים לשחקן העונה, השם של פיירו עדיין לא עולה. גם כאן היחס אל פיירו הוא הפוך, חלוצים בכל העולם מקבלים אוטומטית את תואר כוכב הקבוצה. פיירו עובד על זה קשה, כובש המון שערים – ועדיין לא אומרים עליו שהוא מספר 1. חלוצים שעשו פחות ממנו, זוכים ליחסי ציבור הרבה יותר טובים. לפעמים צניעות מתפרשת כחולשה.
כעת לדגו יש את מה שלא היה לברק בכר בשלוש האליפויות שלו, חלוץ מטרה אימתני. באיחור של עונה וקצת, פיירו מראה למה הוא הפך בשעתו לרכש הכי יקר בתולדות מכבי חיפה. 1.6 מיליון אירו על חלוץ מסוגו זה מחיר מציאה, כמעט חינם. היום מכבי חיפה ומכבי ת"א נאבקות על כל ילד ישראלי שיודע לכדרר ומוכנות לשלם עבורו הרבה הרבה יותר. 1.6 מיליון אירו עבור חלוץ שכבש העונה 22 שערים בכל המסגרות זה כלום.
מה גם שפיירו בן 28, ונכנס לשנות השיא בקריירה שלו, ובקצב ההתקדמות שלו העונה - עוד לא ראינו כלום. אם זה ימשיך ככה, בסוף העונה תגיע הצעה מליגה גדולה יותר, פיירו יעזוב את מכבי חיפה והוויכוח לא יהיה על האם הוא מספיק טוב לליגה, אלא על האם הוא גדול חלוצי הקבוצה בכל הזמנים.
ליגת הוותיקים
הרבה קבוצות היו מתפרקות אם החלוץ הבכיר שלהן היה נפצע, ובוודאי שהיו נשברות אחרי ההפסדים המעצבנים להפועל ירושלים וסכנין, אבל לא הפועל חיפה של רוני לוי. מה לא אמרו עליו, שהוא בונקריסט, מיושן ומתעקש על דברים לא רלוונטיים. אבל לפחות ללוי יש אישיות שאפשר להתעצבן עליה, מה שאי אפשר להגיד על לפחות חצי ממאמני הליגה, ועל חלק גדול מהשחקנים.
אפקט המאמן החדש כבר לא רלוונטי. מלבד מכבי פ”ת, אף קבוצה שביצעה זעזוע על הקווים לא ראתה שינוי גדול. דווקא הוותיקים יותר כמו סלובודן דראפיץ’ ורוני לוי יהיו בפלייאוף העליון. הכל קם ונופל על איכות הסגל. פעם לפחות מאמן חדש היה נותן תקווה לזמן מוגבל, היום גם זה לא קורה. לרוני לוי יש סגל מצוין, שגם בלי גיא מלמד שווה מקום בצמרת. ובכל זאת, צריך מאמן שייקח את השחקנים ויוציא מהם את המקסימום, ואפילו שחקני הפועל חיפה לא האמינו שהם יהיו כל כך טובים.
פורסם לראשונה: 01:30, 03.03.24
