ניפוץ סטיגמות מגדריות היה לאורך השנים חלק בלתי נפרד ממאבק נשים גם בעולם הספורט. ולא רק על המגרש, הפרקט ומסלול הריצה, אלא גם בשדרה הניהולית של האיגודים השונים. לקראת יום האישה הבינלאומי 2024, חושפים במשרד הספורט כי חלה פריצת דרך גם בתחום הזה, כאשר נרשמה עלייה של כ-500% במספר המנכ"ליות בענפי הספורט השונים בתוך שנתיים: 23 מנכ"ליות, מתוכן 12 באיגודים האולימפיים.
כמו כן, מציינים שם כי חל גידול של 35% בשיעור הנשים בהנהלת גופי הספורט והאיגודים: תשע יו"ריות באיגודים, מתוכן שתיים במרכזי הספורט ואחת בארגון גג.
"משרד הספורט גיבש כללים שמתמרצים קידום נשים כמנהלות, במקביל, מנהלות מובילות בספורט הישראלי דוחפות ומקדמות נשים אחרות לתפקידי מפתח", מסבירה נועה שמידע, מנכ"לית איגוד הטאקוונדו, את השינוי התהומי. "ברגע שנתנו לנשים הזדמנות לנהל את הספורט, עולם הספורט 'ראה כי טוב', התנפצו סטיגמות ומיתוסים ארוכי שנים, וגופי ספורט שרואים מנהלות מצליחות בגופים אחרים 'רוצים גם'".
רויטל גלוסקא, יו"ר איגוד הכדורמים, מסכימה: "מדובר בתהליך מובנה אשר מובל על ידי הוועד האולימפי ומשרד הספורט. כמו כן תיעדוף כספי לאיגודים אשר בראשם תעמודנה נשים והכרה ביכולתן הטובה של נשים בניהול הספורט הישראלי אשר מובילות את השינוי בשטח".
מ'טופ טים' ועד 'שוות בספורט'
ואכן, במשרד הספורט מסבירים את הגידול ב"תמריצים ותיעדוף למנהלות. עם דגש על הליגות הבכירות בענפים השונים, וליגות לנערות". בנוסף, הוקמו על ידי המשרד קורסים ייעודיים לשיפוט ואימון לנשים (באמצעות "אתנה"), ותכוניות נוספות לקידום ספורט נשים כמו 'טופ טים', שנועדה לאיתור וטיפוח ספורטאיות ביחידה לספורט הישגי, ו'שוות בספורט', שמפתחת מנהיגות נשים וראיה מגדרית.
"שוויון מגדרי בספורט הוא יעד חשוב ברמה הלאומית", מבהירה נורית שרביט, מנהלת האגף לספורט נשים ולספורט עממי במשרד התרבות והספורט. הטמעת חשיבה מגדרית לוקחת בחשבון את מכלול הצרכים של נשים בתהליכי תכנון, גיבוש מדיניות, הקצאת משאבים וקבלת החלטות במוסדות המדינה ובארגונים השונים. כחברה עלינו להשתתף במאמץ הלאומי והערכי לקידום שוויון הזדמנויות לילדות, נערות ונשים בספורט. קידום השוויון המגדרי הוא מטרה לאומית אסטרטגית".
מבחינת שמידע, העלייה בנוכחות של מנהלות בספורט, מהווה רוח גבית להצלחה של נשים בשדרה הניהולית, ופותחת עבור אחרות את הדלת: "אין ספק שבימים אלה הרבה יותר קל לנשים להשתלב באיגודים. אם בעבר זה היה חריג עד לא קיים, היום אנחנו יושבות שוות בין שווים מסביב לשולחנות מקבלי ההחלטות וגם עוזרות ונותנות רוח גבית אחת לשנייה".
גלוסקא דווקא חושבת שמבחן ההצלחה פחות קשור לזהות המינית של המנהל: "בסופו של דבר, לטעמי, הבן אדם עושה את התפקיד. את צריכה לדעת לאן את מכוונת ומה את רוצה להשיג. כשאת אוספת את האנשים הנכונים לצידך ומייצרת תשתית ארגונית נכונה ומאוזנת, אז ההצלחה תהיה לצידך".
"איזונים נכונים יותר"
אבל לצד התיעדוף והמדיניות, נשאלת השאלה האם העלייה בייצוג הנשי בגופים המנהלים גם מביאה איתה שינוי בשטח? שרביט מראה שכן: "במשחקים האולימפיים בטוקיו, הישגי הספורטאיות לא נפלו מאלו של הגברים. מתוך 18 גמרים, ב-12 גמרים התחרו ספורטאיות. שתי נשים זכו במדליות אולימפיות, לינוי אשרם אשרם ואבישג סמברג".
"כמו שהאוכלוסייה מורכבת מנשים וגברים, כך גם השאיפה שלנו בספורט – שספורטאיות וספורטאים ישתתפו באופן שווה בספורט", אומרת שמידע. "אז כן, גם סביב לשולחנות של מקבלי ההחלטות בספורט צריך שיהיו נשים וגברים באופן שווה. לטעמי, אם יהיו יותר נשים בהנהלת גופי הספורט יתקבלו החלטות טובות יותר".
גלוסקא נוטה להסכים: "לדעתי כל מערכת שהיא מאוזנת מגדרית תייצר חברה הומוגנית יותר וככה הפריון המחשבתי והניהולי של ההנהלות ייצר את האיזונים הנכונים. אני מברכת כניסת נשים ואנשים ראויים שמגיעים לקדם את הספורט הישראלי ושמים אותו בראש מעייניהם".
5 צפייה בגלריה
"מברך על עליית שיעור הנשים בתפקידי ניהול בכירים בתחום הספורט". זוהר
(צילום: עוז מועלם)
בשנת החולפת שר התרבות והספורט מיקי זוהר הכפיל את תקציב הנשים בספורט, תוך מתן תיעדוף משמעותי לליגות העל ולקבוצות הנערות
זוהר: "אני מברך על עליית שיעור הנשים בתפקידי ניהול בכירים בתחום הספורט. הנתונים משקפים מדיניות אסטרטגית ועקבית, שנועדה לטפח מנהיגות נשים, ולעודד יותר ילדות, נערות ונשים לעסוק בספורט. שוויון מגדרי הוא המשימה של כולנו"
