זה ריטואל קבוע: בדקות הסיום, כאשר הקבוצה הקטנה יותר במגרש מרוצה מהתוצאה, שחקניה יתחילו לבזבז זמן. הם יישכבו על הדשא כאילו התפוצץ להם התוספתן, וייגשו להוציא כדורי חוץ באדישות של פקיד בנק, דקה לפני שהסניף נסגר. אחרי סערת טל בן חיים בחצי גמר הגביע ההוא ב-2016, משהו השתנה בכדורגל הישראלי. הקבוצות הגדולות הפסיקו להתנהג בג'נטלמניות ואנחנו הרבה פעמים רואים את המשחק ממשיך כאשר שחקן שוכב "פצוע" על הדשא.
סכנין עשתה את זה אמש למכבי חיפה, היא ביזבזה זמן ושחקניה התמוטטו על הדשא כאילו הם ניצבים בסרט "להציל את טוראי ראיין". עד הדקה ה-86 שחקניה היו בטירוף ורצו בספרינטים של אצנים אולימפיים, בדקה ה-87 הם התחילו לתפוס את הצד וליפול. בדקה ה-91 ספגו, ואז שחקניה שוב התעוררו ונלחמו כמו אריות. בסיום הגיע הבכי על כך שמכבי חיפה לא שיחקה בהצגה הזאת, וכבשה כאשר שחקן האורחת היה על הדשא.
כלומר, לדעתה של בני סכנין רק צד אחד צריך לנהוג בג'נטלמניות, בעוד הצד השני מושך זמן. זאת תפיסת עולם מאוד ילדותית של "מגיע לי". יהיה מעניין לראות אם כאשר סכנין תהיה בפיגור מול קבוצה נחותה ממנה, מימר יבקש משחקניו לנהוג בספורטיביות ולהוציא את הכדור החוצה כאשר היריבים נשכבים על הדשא. הניחוש שלי הוא שזה לא יקרה.
"בושה שמכבי חיפה לא הוציאה את הכדור", אמר שרון מימר בעוד שחקניו מתגלגלים על הדשא. גם בירם כיאל הצטרף לנהי. דווקא כיאל, ששיחק לא מעט שנים באנגליה, אמור להתרגל לכך שלא נופלים ולא מבזבזים זמן גם אם התוצאה מתאימה לך. זה לא ספורטיבי.
כל עוד ביזבוזי הזמן חוקיים, אז זה בסדר גם להמשיך לשחק כששחקנים שוכבים על הדשא – אם השופט לא מפסיק את המשחק, למה שאחת הקבוצות תפסיק אותו מרצונה? ביזבוזי זמן הם לגיטימיים, זהו נשקו של החלש. אבל זה לא הוגן שרק לצד אחד יהיה נשק, והשני יילחם בידיים קשורות מאחורי הגב.
הפועל ת"א קוצרת את הפירות
הפועל תל אביב השאירה את ניר קלינגר לעוד עונה למרות שבעונה שעברה היא לא הגיעה לפלייאוף העליון, והנה היא קוצרת את הפירות. דווקא המועדון הכאוטי הזה הצליח להבין את חשיבותה של יציבות. והנה, יש קבוצה טובה באדום.
נכון שעוד מוקדם מאוד לדעת לאן העונה הזאת הולכת, אבל יש תחושה טובה בבלומפילד, ובצדק. בשנים הקודמות, הפועל ת"א לא הייתה מצליחה לפצח את ההגנה של קריית שמונה, גם אם לק"ש היו שמונה שחקני שדה, ו"שער עצמי" היה מלך השערים שלה. והנה היא כובשת שם, אפילו פעמיים, ויוצאת עם ניצחון.
במועדון עם תקציב כזה ועם לחץ כזה, יש חשיבות עצומה לפתיחה. הפועל תל אביב לא במצב של מכבי חיפה ומכבי תל אביב, שיכולות עוד איכשהו לפתוח את העונה בצורה צולעת ואז לסדר בהמשך. היא זקוקה למומנטום. המומנטום שלה הגיע, סוף סוף.
והוא הגיע בעיקר בזכות השקט במתחם האימונים בחודורוב. בלי בלגן סביב התקציב, בלי הפגנות ובלי חילופי מאמנים מיותרים. ניר קלינגר הוא איש מקצוע מנוסה, וככה זה נראה שכשבאמת נותנים לו לעבוד. זה שקט תעשייתי שמאוד לא אופייני להפועל תל אביב שידעה הרבה בלגנים בשנים האחרונות, מכל הסוגים. גם הסערה סביב גמר הגביע נרגעה, והפועל ת"א פתחה עונה כמו כל קבוצה. בשקט מוחלט של ספריה. לא האדומים שלמדנו להכיר.
בדיוק ההפך קורה בצד הצהוב של בלומפילד, מכבי תל אביב פתחה את העונה באדישות. זה קרה לה גם בעונה שעברה, והיא שוב חוזרת על אותה טעות. האפאטיות של הצהובים זועקת לשמיים. השחקנים בטוחים שהשערים ינחתו עליהם מהשמיים, לפעמים זה באמת קורה כי פערי הרמות גדולים. רוב הזמן זה לא ככה.
בניגוד לתכליתיות של ולדימיר איביץ', נראה ששחקני סגנית האלופה התאהבו בכדור. עוד פס מיותר ועוד דריבל שהולך לשום מקום. הסרבי העצבני היה תולש שיערות ועושה חילופים כבר במחצית הראשונה, פטריק ואן לוון יותר סבלני ממנו. אולי סבלני מדי.
לאבד חמש נקודות בשני המשחקים הראשונים זה יותר מדי. אלה בדיוק הנקודות שהיו חסרות לאליפות בעונה שעברה. הצהובים הרי יתעוררו מתישהו ויחזרו לנצח, ואיבוד הנקודות הזה עלול לרדוף אותם.
פורסם לראשונה: 10:33, 12.09.21
