שני אנשים עמדו במרכז תשומת הלב במוקדמות ההחלקה האמנותית לגברים ביום שלישי באולימפיאדת החורף בבייג'ינג. הראשון הוא יוזורו האניו היפני, שזכה במדליית הזהב בשתי האולימפיאדות הקודמות. הפנומן בן ה-27 עבר את המבחנים היפניים הקשים למרות שהתמודד השנה עם פציעה קשה בקרסול, עלה לקרח לתרגיל הטכני ברגע שכל הצופים בבית חיכו לו – ואחד המחליקיים שלו נתקע בחור במשטח ומנע ממנו קפיצה חשובה. בסיום היום דורג שמיני, לקראת ההכרעה בתרגיל החופשי. "יש לי עוד תרגיל אחד כדי לתקן", אמר לתקשורת, "ואתן שם את הטוב ביותר שלי".
עוד על אולימפיאדת החורף:
ניית'ן צ'ן כבר סיים את מכסת התיקונים. באולימפיאדת פיונגצ'אנג 2018 הוא הבריק בתרגיל החופשי עם התוצאה הטובה ביותר, אבל ממש כמו האניו הפעם - הגיע אחרי נפילה רצינית בתרגיל הטכני (שבו דורג 17 בלבד) והשקיף מרחוק על הפודיום האולימפי.
עכשיו, בבייג'ינג, התחיל השינוי: הוא נתן הכל בכמה רגעים נפלאים, ואף שנבחרת ארה"ב נאלצה להסתפק במדליית הכסף בתחרות הקבוצתית, יכול להיות שהוא וחבריו יסיימו על הפודיום מספר 1, בעקבות פרשיית החומרים האסורים של קמילה ואלייבה הרוסייה.
וביום שלישי, המחליק הטוב ביקום, האמריקאי בן ה-22 שכבר הוכתר שלוש פעמים כאלוף העולם והפסיד רק בתחרות אחת בארבע השנים האחרונות, החליט שאין יותר דבר שיעצור בעדו. הוא עוד הביט בריכוז על הקרח, עם הראש למטה, כשנשמעו צלילי הפסנתר הראשונים, וכשהקול הקטיפתי של שארל אזנבור התחיל לשיר את "לה בוהם", צ'ן המציא מחדש את הענף.
הביצוע היה כל כך מושלם, שהפרשנים נשנקו ולא ידעו להסבר מה בדיוק ראו, כשהמילה "על-אנושי" חוזרת על עצמה. לא היה שום אלמנט שלא במקום: נחיתות רכות ואלגנטיות, דרמה מתפרצת לקראת הסיום, מהירות ותשוקה. לוח התוצאות המתין מעט, ואז שידר את שיא העולם החדש - 113.97 נקודות, התוצאה הטובה בהיסטוריה. בחמישי לפנות בוקר, בתרגיל החופשי, זה נראה היה כאילו המורה מסביר לשאר התלמידים מה לעשות. 218.63 נקודות שהפגינו עליונות ספורטיבית מוחצת.
האניו, שסיים רביעי, מחוץ לפודיום, יכול היה רק להתגעגע לימים העליזים של 2018. מצד שני, אפילו הוא לא ניצח אז בפער אדיר כמו צ'ן, שנמצא בגלקסיה אחרת. "אני בשמיים", סיכם צ'ן. "באולימפיאדה הקודמת לא הייתי מספיק טוב בתרגיל הטכני, וזו הרגשה נהדרת להחליק כמו שרציתי סוף-סוף".
ד"ר למדעי ההחלקה על הקרח
כולם רוצים להחליק ככה, אין ספק, אבל נראה שכרגע רק הוא מסוגל. כל הסיבובים המרובעים באוויר, שנקראים קוואד (צ'ן הוא היחיד אי פעם שהצליח לנחות בהצלחה בחמישה תרגילים שונים של ארבעה סיבובים) - ילדים עם מחליקיים רואים אותם כשהם עוצמים את העיניים ומדמיינים את העתיד. אפילו הם לא מאמינים שיוכלו לבצע את הקוואד בצורה כל כך מושלמת. אולי זה בגלל הראש האנליטי שלו: צ'ן נראה חופשי על הקרח, אבל כל תנועה מחושבת וזורמת, והמספרים במוח כל הזמן טסים ומבהירים לו מה לעשות.
כי מעבר לגאון ספורטיבי, צ'ן הוא גם גאון אקדמי שלומד באוניברסיטת ייל היוקרתית לתואר ראשון בסטטיסטיקה ובמדעי הדאטה. לשם יחזור מבייג'ינג בסמסטר הסתיו של 2022, אחרי שלקח הפסקה של שנתיים מהלימודים כדי להתרכז באימונים. בקרוב יטוס שוב משיעור לשיעור על הסקייטבורד החשמלי שלו. וזה עוד לא הכל: אחד הקורסים שלו היה "מחקר על טבעו של גאון", בהדרכת פרופ' קרייג רייט, שמחקרו עוסק באנשים יוצא דופן - ואפילו ראיין את צ'ן לרב-המכר שכתב בנושא.
"החלקה מלמדת אותך איך לתכנן", אמר בעבר. "זה דומה ללימודים. אתה יודע את תאריכי המבחנים, את מועדי מבחני אמצע הסמסטר, מתי צריך להגיש עבודות, אתה יודע כמה השקעה דרושה ביחס לכמה קשה החומר".
האימונים המוקפדים הם שהפכו אותו למה שהוא: עבודה בלתי פוסקת למען המטרה, שאותה סימן מגיל צעיר (החל להחליק בגיל שלוש), לצד עיסוק פעיל במקצועות צדדיים שעזרו לו לפרוץ קדימה.
גם אלטון ג'ון פירגן
התנועות החלקות הן תוצאה של השעות הארוכות באקדמיה לבלט בעיר הולדתו סולט לייק סיטי (מתקני ספורט החורף האיכותיים שהוקמו בה לקראת האולימפיאדה ב-2002 היו קל"ב עבורו); הגמישות והאלגנטיות הגיעו כתוצאה משבע שנים של תחרויות התעמלות; הקלילות על המשטח נובעת מהתקופה בה שיחק הוקי. וכך נולדה לה מכונת החלקה על הקרח, אדם שנוצר כדי לפרוץ את גבולות הענף ולהיות הטוב בכל הזמנים (והוא בדרך לשם).
מצד שני, היה דרוש גם שינוי מחשבתי כדי לנפץ את התקרה האולימפית. בראיון למגזין "טיים" סיפר צ'ן: "ההרגשה שונה לקראת האולימפיאדה הזו. התבגרתי המון בארבע השנים שעברו מפיונגצ'אנג, ולא הפסקתי לחלום ולחכות לרגע שאשיג את הקריטריון. אחרי שעליתי למשחקים הקודמים, לא התרגשתי כפי שהייתי אמור להתרגש. זו כמעט הייתה תחושה של אימה ופחד. בפנים זה היה: 'אלוהים אדירים, זה מה שרציתי, אבל אני לא יודע אם אני מוכן'. הספק והפחד חילחלו בי בחודש שלפני המשחקים, והכל בא לידי ביטוי בטעויות שלי בתרגיל הטכני".
הפעם, כאמור, הוא הגיע רגוע יותר, אדם שעוסק גם בלימודים אקדמיים ולא ממלא את כל זמנו בשאיפה אולימפית אחת שמטלטלת אותו, קורא בין האימונים את הספרים לקורסים שהוא מתכוון לקחת בהמשך, והתחיל לעסוק במדיטציה ובמיינדפולנס כדי להיות בריא ומפוקס יותר.
טקס העברת הלפיד
כעת, צ'ן הוא הדור הבא של ספורטאי החורף ממוצא אסייתי הנותנים השראה לילדים בארה"ב – כפי שהוא היה ילד עם מראה זר בסביבה שלו, בן למהגרים מסין שחיפש מודלים לחיקוי.
הוא פירט בראיון למגזין של ייל: "גדלתי בסולט לייק סיטי, רוב חבריי לכיתה והספורטאים שהתחרו לצידי היו לבנים. לא קל למצוא מישהו שמייצג אותך. אבל ראיתי את עצמי במישל קוואן ובקריסטי ימאגוצ'י (שתי מחליקות אסייתיות-אמריקאיות אגדיות), ראיתי כמה הן היו מוכשרות. עוזר מאוד לספורטאי לראות אדם מצליח עם פנים כמו שלו".
שתי האולימפיאדות הקודמות היו בשליטתו של האניו, וצ'ן לא הוריד ממנו את העיניים. לפני התחרות בבייג'ינג הודה: "יוזורו דחף אותי קדימה. הרבה לפני שהתחלתי להתחרות נגדו, הוא הציב את הרף עבור כל מחליק אמנותי מצטיין. אני זוכר תחרות גראנד-פרי שבה התחריתי בגיל נוער והוא היה בבוגרים. צפיתי בו מהצד והייתי המום מכמה שהוא טוב, איך שהוא שלט בקהל. הוא היה כוכב זוהר. חזרתי הביתה ואמרתי לעצמי: 'כך צריכה להיראות החלקה אמנותית'".
אבל עכשיו צ'ן הוא זה שלקח את הרף והציב אותו גבוה עוד יותר. זהו הגורל של כמעט כל ספורטאי ענק, להעביר את הלפיד בזמן אמת ליורש שלו, וגם אם האניו היה הפעם בשיאו, הוא לא היה מצליח לדגדג את צ'ן.
עכשיו, עם הזהב הראשון ביד, האמריקאי ינסה לעשות את מה שהיפני לא השיג - שלושה תארים אולימפיים רצופים. מילאנו-קורטינה ב-2026, ואתגר נוסף בגיל 30 במשחקי 2030. אולי הוא כבר יהיה אז ד"ר לסטטיסטיקה. אולי בכלל יחליט להתמקצע כמוזיקאי (לא יפתיע אתכם לשמוע שהוא מצטיין גם על הפסנתר והגיטרה, נכון? הוא גם שקל להתחרות לצלילי מוזיקה שהלחין יחד עם אחיו). אולי הוא ייתן השראה לילד הבא שיהמם את העולם.
אבל בינתיים זו הזירה של ניית'ן צ'ן. עד שהוא יחליט אחרת.
פורסם לראשונה: 13:16, 11.02.22