יותר משלושה עשורים עברו מאז שנאפולי זכתה באליפות איטליה בפעם האחרונה. זה קרה אי שם בעונת 1989/90 כשהקבוצה מדרום איטליה הייתה בלתי ניתנת לעצירה. נו טוב, זו הייתה הקבוצה של גדול הדור, דייגו ארמנדו מראדונה.
דייגו עזב שנה לאחר מכן, וב-30 השנים האחרונות ראו אוהדי נאפולי את הקבוצה שלהם עוברת טלטלות אדירות. גם פשיטת רגל וירידה לליגה השלישית, וגם שלוש זכיות בגביע וארבע סגנויות. הכל הם ראו - חוץ מאליפות.
נכון לרגע זה נאפולי מדורגת במקום הראשון בטבלת הסרייה א' עם 18 נקודות מלאות מ-6 משחקים והפרש שערים מרשים - 2:16. היא הקבוצה היחידה בכל הליגות הבכירות של אירופה שמחזיקה במאזן של 100 אחוזי הצלחה.
זה כמובן לא מבטיח לה שום דבר, בטח לא אליפות. ומי כמו אוהדי נאפולי, וגם לא מעט משחקני הקבוצה, מכירים את התחושה. הם הרי היו שם, בדיוק לפני ארבע שנים. נאפולי פתחה את עונת 2017/18 בסערה עם שמונה ניצחונות רצופים והפרש שערים מטורף - 5:26. את ההפסד הראשון שלה היא רשמה רק בתחילת דצמבר, במחזור ה-15. ולמרות הפתיחה המטורפת, נאפולי של המאמן מאוריציו סארי סיימה את אותה עונה רק במקום השלישי, מרחק חמש נקודות מהאלופה יובנטוס.
האוהדים הוותיקים של ה"פארטנופיי", אלו שראו את הקבוצה זוכה בשתי אליפויות, ב-1987 וב-1990, היו משוכנעים עד לא מזמן שבלי דייגו מראדונה אי אפשר לזכות באליפות.
ובכן, העונה זה אפשרי. קודם כל משום שמראדונה נמצא בכל משחק ביתי. ב-25 בנובמבר תמלא שנה למותו של דייגו ופרנסי העיר החליטו לשנות את שמו של אצטדיון סאן פאולו ולקרוא לו בשם הראוי: "סטאדיו דייגו ארמנדו מראדונה". אז כן, מראדונה נוכח.
היריבות שנחלשו
סיבה לא פחות חשובה היא שהיריבות הגדולות של נאפולי נחלשו, לפחות בהשוואה לעונה שעברה. אינטר, שזכתה בסקודטו ושברה את רצף תשע האליפויות של יובנטוס, נראית פגיעה יותר. שני כוכביה הגדולים, המגן הימני אשרף חכימי ומלך השערים רומלו לוקאקו, נמכרו. בנוסף, כריסטיאן אריקסן, הכוכב הדני, פרש (לפחות זמנית) בשל אירוע הלב שעבר במהלך יורו 2020. וגם המאמן אנטוניו קונטה החליט לעזוב כשהבין שהמועדון הולך לכיוון פחות טוב, בעיקר מבחינה כלכלית.
אינטר היא עדיין קבוצה חזקה ועוצמתית, ולראייה 20 השערים שהבקיעה ב-6 המחזורים הראשונים. ועדיין, זו לא אותה קבוצה שהייתה שם בעונה שעברה.
יובנטוס, שצברה רק נקודה בשלושת מחזורי הפתיחה, התאוששה מאז וחזרה לנצח, גם בליגה וגם בליגת האלופות. ועדיין, אחרי עזיבתו של כריסטיאנו רונאלדו גם היא נראית קבוצה פחות חזקה מאשר בעונה שעברה, שגם אותה סיימה רק במקום הרביעי.
הצהרת הכוונות של ספאלטי
נאפולי ניצחה את יובנטוס 1:2 במחזור השלישי, וזו הייתה הצהרת כוונות אמיתית מצד הקבוצה של המאמן לוצ'יאנו ספאלטי. למאמן בן ה-62 יש לא מעט ניסיון במאבקי צמרת, למרות שמעולם לא זכה באליפות באיטליה. ב-2006 ו-2007, רומא שאותה אימן, סיימה פעמיים ברציפות כסגנית האלופה של אינטר, וגם הגיעה לרבע גמר ליגת האלופות. כשספאלטי חזר לרומא לקדנציה שנייה ב-2017 היא סיימה שוב כסגנית, הפעם של יובנטוס.
לא רק לנאפולי, גם לספאלטי יש ניסיון בעונות שמתחילות בסערה ומסתיימות בקול דממה דקה. כך קרה לו כשאימן את אינטר, קבוצתו הקודמת. היא פתחה את 2017/18 עם 12 ניצחונות ושלוש תוצאות תיקו ב-15 המחזורים הראשונים, ושמרה על המקום הראשון עד חודש ינואר. אבל אז החלה לאבד נקודות, יובנטוס הסתערה קדימה וזכתה בתואר. בסופו של דבר, ואחרי הפתיחה המדהימה, הסיימו רק במקום הרביעי.
אחרי השנתיים הסוערות באינטר, ספאלטי החליט לקחת פסק זמן. במשך שנתיים לא אימן ורק המתין להצעה המתאימה. והיא הגיעה בקיץ מנאפולי, שהחליטה להיפרד מג'נארו גאטוזו, שהקדנציה שלו בדרום איטליה הייתה מאכזבת למרות הזכייה בגביע ב-2020. האכזבה הייתה בעיקר מכך שהקבוצה סיימה רק במקום החמישי ולא העפילה לליגת האלופות.
האמת היא שכאשר אורליו דה לורנטיס, הבעלים והנשיא של נאפולי, הכריז על מינויו של ספאלטי, לא כולם בעיר הגיבו בהתלהבות. בעיני רבים ספאלטי נחשב למאמן מבוגר מדי, לא מעודכן, כזה שכבר לא נמצא ברשימת מאמני הצמרת של איטליה. ועובדה, במשך שנתיים אף קבוצה משמעותית לא פנתה אליו.
ספאלטי הוא טיפוס מרתק. הוא נולד בעיירה הטוסקנית הקטנה צ'רטאלדו, שבה נולד גם הסופר המפורסם ג'ובאני בוקאצ'יו, מי שחיבר את הספר המיתולוגי "סיפורי דקאמרון". הילדות שלו התנהלה באווירה הכפרית של טוסקנה ועד היום הוא מגדיר את עצמו כחקלאי, כאיש של הכפר, לפני היותו מאמן כדורגל. בחווה שלו הוא מגדל ירקות, פירות, יש לו יקב קטן שבו מייצרים יינות. ובחווה יש גם בעלי חיים, פרות, תרנגולות וברווזים.
הברווזה המפורסמת ביותר שלו היא "שלגיה". בקיץ ספאלטי פירסם סרטון שבו הוא נראה מאכיל את הברווזה כאילו הייתה חיית מחמד. הוא כמובן קושר בין שתי האהבות שלו וטוען תמיד כי חיי הכפר השלווים לימדו אותו שבכל דבר בחיים, גם בכדורגל, צריך זמן וסבלנות כדי להגיע לתוצאות.
הנשיא דה לורנטיס אמר בשבוע שעבר: "אני שמח מאוד על הפתיחה הזו של הליגה. אני מברך את ספאלטי, שהוא אדם נקי וחרוץ, שמנהל את הקבוצה כראוי ושאינו נפגע בקלות. אין לו אגו והוא לא מתמרמר כשאני מבקש ממנו הבהרות".
ספאלטי עצמו אמר אחרי הניצחון 0:4 על אודינזה, שהיה החמישי ברציפות של נאפולי: "ההיסטוריה של המועדון אומרת שאנחנו יכולים לזכות בתואר חשוב. אנחנו לא צריכים להסתכל על הקבוצות האחרות, אלא על ההיסטוריה שלנו".
השלד של הקבוצה מהעונה שעברה נשאר: השוער הקולומביאני דויד אוספינה, הבלם הסנגלי קלידו קוליבאלי ולצידו היווני קוסטס מנולאס, הקשר הספרדי פביאן רואיס וכמובן הקפטן לורנצו אינסינייה, כוכב נבחרת איטליה, אלופת אירופה הטרייה.
אינסינייה הוא הסמל של נאפולי, ובמובנים מסויימים יורשו של דייגו מראדונה. שלא יהיו אי הבנות, אין שום כוונה להשוות בין השניים מבחינת היכולות, אבל אינסייניה הוא המנהיג של נאפולי ומשחק באותו תפקיד ששיחק דייגו בין 1984 ל-1991. אותו תפקיד, אבל לא אותו מספר. האיטלקי משחק עם 24 על הגב, כי אף אחד לא לובש ולא ילבש בעתיד את החולצה מספר 10 בנאפולי. היא שייכת רק למראדונה.
השחקן החדש המשמעותי ביותר שהצטרף הוא הקשר הדפנסיבי אנדרה פרנק זמבו אנגיסה. הקמרוני הגיע בהשאלה מפולהאם והרשים כבר במשחקו הראשון, בניצחון על יובנטוס. לפניו שיחק בתפקיד הזה סטניסלב לובוטקה הסלובקי, שהיה נקודת תורפה. מתיאו פוליטנו שיחק כבר בעונה שעברה בנאפולי כמושאל, והקיץ הוא נרכש מאינטר תמורת 19 מיליון יורו.
הפנומן מניגריה
אבל אין ספק שמי שעושה הכי הרבה כותרות מתחילת העונה הוא החלוץ ויקטור אוסימן (22). בחודש ספטמבר, שזה עתה הסתיים, לא היה אף שחקן בליגות הבכירות באירופה שכבש יותר שערים מהניגרי, שמצא את הרשת שבע פעמים (כמו קארים בנזמה). נאפולי רכשה את אוסימן בקיץ שעבר ושילמה עבורו 70 מיליון אירו לליל הצרפתית, הכי הרבה כסף ששולם אי פעם עבור כדורגלן אפריקני.
הסכום נשמע די מופרך, כי עם כל הכבוד ל-20 השערים שכבש בשרלרואה הבלגית כשהיה בן 19, ו-18 השערים שהבקיע במדי ליל בליגה הצרפתית עונה לאחר מכן, היו עדיין הרבה סימני שאלה לגביו.
גם ג'נפרנקו זולה, הקשר האגדי, שהחל את הקריירה לצידו של מראדונה בנאפולי, היה ספקן לגביו. "כשהוא הגיע לאיטליה לא ידעתי עליו הרבה ולא חשבתי שהוא יצליח, אבל מהר מאוד הבנתי שמדובר בחלוץ פנטסטי עם מהירות מסחררת וכוח פיזי אדיר. הוא יהיה היורש של רומלו לוקאקו".
אז זולה לא ידע עליו הרבה, אבל אוסימן סומן ככישרון על כבר כשהיה בן 16, כשהוליך את נבחרת הנערים של ניגריה לזכייה באליפות העולם עד גיל 17. הוא הוכתר כמלך שערי הטורניר עם 10 כיבושים ושני בישולים ב-7 משחקים, וזכה ב"כדור הכסף", כשסיים במקום השני מבין מצטייני האליפות.
תחילת הדרך של אוסימן בנאפולי לא הייתה פשוטה. בנובמבר הוא נפצע בכתפו במהלך משחק של ניגריה, והושבת לחודשיים. נאפולי אישרה לו להישאר במולדתו כדי לחגוג יום הולדת, וכנראה שבמהלך החגיגות הוא נדבק בנגיף הקורונה. כשהחלים וחזר לנאפולי, לקח לו זמן לחזור לכושר.
את עונתו הראשונה בנאפולי סיים עם 10 שערים בלבד והרגיש שאיכזב את האוהדים. לכן המוטיבציה שלו בתחילת 2021/22 הייתה אדירה. כאשר הוחלף בדקה ה-77 במשחק לפני שבוע מול קליארי, שבו הבקיע את השער הראשון, אוהדי נאפולי קמו על רגליהם ונתנו לו "סטנדינג אוביישן" מרגש.
היכולת הפנטסטית של אוסימן מאז תחילת העונה לא נעלמה מעיניהם של ראשי הקבוצות הגדולות באירופה. ה"גאזטה דלו ספורט" פרסם השבוע שצ'לסי, מנצ'סטר יונייטד, מנצ'סטר סיטי, פריז סן ז'רמן וריאל מדריד, כבר מתחילות לגשש בכיוונו. "מארקה" הספרדי דיווח לפני מספר ימים שאם ריאל מדריד לא תצליח לצרף את קיליאן אמבאפה בעונה הבאה, אוסימן עשוי להיות התחליף.
לכך יש כמובן עוד זמן. בינתיים ספאלטי, אינסינייה ואוסימן מתכוננים למשחק ביום ראשון (19:00) מול פיורנטינה, בו הם מקווים לרשום ניצחון שביעי ברציפות.
ביום חמישי ספגה נאפולי את הפסדה הראשון העונה, כשנוצחה 3:2 ע"י ספרטק מוסקבה במסגרת הליגה האירופית. הבלם קוליבאלי הסביר: "הראש שלנו כבר היה במשחק מול פיורנטינה ביום ראשון. זו הייתה טעות. אבל אנחנו נלמד מכך ונתקן".
הדרך עד סיום העונה עוד ארוכה ונותרו לא פחות מ-32 מחזורים בסרייה א', אבל אוהדי נאפולי מאמינים שהפעם זה חייב לקרות, שבחודש מאי 2022 הם שוב יחגגו אליפות, 32 שנים אחרי הפעם האחרונה. בלי דייגו מראדונה על הדשא - אבל כשהוא צופה על החגיגות מלמעלה.
