בעוד ארבעה חודשים, סמוך ליום הולדתו ה-19, יתייצב האדם המהיר ביותר בישראל בשערי הבקו"ם. "הייתי ממש מאושר לקבל את הודעת הגיוס", אומר בלסינג אפריפה בגאווה. "ככה אהיה כמו כל ישראלי צעיר, ואוכל להחזיר למדינה על כל מה שנתנה לי. ארגיש כמו שווה בין שווים. מחכה למטווחים, אני מאוד אוהב מטווחים".
"האמת? לפני שהתאזרחתי הייתי במצב רוח באסה לגמרי", ממשיך מי שזה עתה סיים להוציא תעודת בגרות בבית הספר אוהל שם בר"ג. "תמיד הייתי שונה ונמנעו ממני תחרויות רשמיות. האזרחות תרמה לי מנטלית ועשתה ממני ספרינטר שרוצה להגיע לעוד ועוד הישגים, לטרוף את החיים ואת המסלול. היום אני אדם גאה, מאוד מחובר למדינה. מאמין שאנסה לשבור שיאים בכל תחרות".
בתקופה הקרובה יהיו לו מספר הזדמנויות לשבור שיאים, מכיוון שמחכות לו לא מעט תחרויות. היום ומחר תתקיים אליפות ישראל בירושלים, שם גם תיערך בשבוע הבא אליפות אירופה עד גיל 18. בתחילת אוגוסט הוא ייצא לאליפות העולם עד גיל 20 בקאלי, קולומביה.
באליפות ישראל לנוער לפני שבועיים הוא קבע את שיאו הראשון לבוגרים, 20.71 שניות ב־200 מטר, ונראה שזה רק מעט מהפוטנציאל שיש לו. "מבחינתי, השיא הוריד לי סוף־סוף מהגב את ריצת חצי הגמר אשתקד באליפות העולם לנוער בניירובי. אתה יודע מה זה לרוץ 20.49 שניות ולהיות עם כרטיס לגמר, אבל לאבד את השיא בגלל 3 מאיות השנייה? (רוח של 2.3 מטרים לשנייה, קצת יותר מהמהירות המותרת לאישור שיא). ברגע שראינו את מד הרוח, המאמן שלי איגור בלון ואני לא ידענו מה לעשות עם עצמנו. לקח זמן עד שאיגור, שהוא כמו האבא השני שלי, החזיר אותי לחיים. הוא חזר ואמר לי שזו רק ההתחלה, למרות שאני לא בטוח שהוא התאושש בעצמו".
בגמר סיים שביעי, בתוצאה חלשה של 21.01 שניות, ובלון מסביר: "זה בגלל חוסר הניסיון וההתרגשות". בלסינג מוסיף: "הייתי בטוח בעצמי וגם התחלתי מצוין. פתאום הייתה לי תקלה שלא הצלחתי לחזור ממנה. עבדנו על זה הרבה מאז. אני מאמין שעם ההתבגרות אלמד איך לצאת ממצבים בעייתיים".
סיבולת מהירות נדירה
אי־אפשר להתעלם מהפוטנציאל של הבחור, שנולד בארץ להורים שהיגרו מגאנה. תראו מה אומר עליו גדעון יבלונקה, אחד האצנים הגדולים שצמחו כאן (10.29 שניות ב־100 מטר): "למרות שאני לא מכיר אותו אישית, אלא מתוך צפייה, בלסינג הוא תופעה שלא הייתה עד עכשיו בארץ. הפוטנציאל הטוב בתולדות המדינה. יש לו מבנה גוף אדיר, מהירות טבעית וכוח מתפרץ ברמות גבוהות. ברור שזה משהו אחר לגמרי".
"צריך רק שיהיה בריא", ממשיך יבלונקה. "כדי שימשיך לשבור עוד הרבה פעמים את השיא ב־200 מטר, וגם את ה־100 מטר של אלכס פורחומובסקי, 10.20 שניות. אבל אסור שהשיא הישראלי, שלא קל יחסית לשבירה, בכלל יעסיק אותו. זה צריך להיות דבר ברור מאליו, מה שחשוב יותר הן הרמות מאחורי השיא הזה. אפשר לראות שהמקצוע החזק יותר שלו כיום הוא 200 מטר, שם בולטת סיבולת המהירות הנדירה שלו. חיכינו שהכל יתפוצץ אצלו כדי לייצר שיאים, ועכשיו אנחנו מחכים להתפוצצויות נוספות בתקופה הקרובה. רק שיפסיקו להתעסק בסיפור איך הוא הגיע לכאן, שיתייחסו אליו כאל יליד הארץ שפשוט יודע לרוץ נהדר".
בשבוע שעבר, בקראיובה שברומניה, הוא השיג מדליה בינלאומית ראשונה בקריירה, באליפות הבלקן. "האמת היא שזו לא מדליה מדהימה, אבל יש לה משמעות לגביי. ידעתי שזה הסיכוי למדליה בינלאומית ראשונה, והתכוננתי היטב. משום מה, המארגנים חילקו את ריצת ה־200 מטר לשני מקצים. שובצתי למקצה הפחות טוב וניצחתי ב־20.98 שניות עם רוח פנים זוועתית, 1.9 מטר לשנייה. המנצח במקצה האחר עשה 20.94 שניות, אני לקחתי רק את הכסף, אבל הרגשתי הקלה".
6 צפייה בגלריה
עם מאמנו איגור בלון. "כואב שכדי לאמן את הספורטאים הטובים במדינה, צריך לשלם מכיסך הפרטי"
(צילום: עוז מועלם)
הוא קיבל אזרחות ישראלית בדיוק לפני שנתיים, לאחר מאבק מתוקשר. הממשלה החליטה על אי־גירוש ילדי עובדים זרים, ומועדונו מכבי ת"א ביקש להקדים את אזרוחו כדי שיביא לה ולמדינה הישגים על המסלול. בינתיים, מאז גיל 16, הוא הפך למלך הספרינטים. האלוף הצעיר בתולדות האתלטיקה הישראלית: פעמיים זהב ב־100 מטר ופעמיים ב־200, אחרי ניצחונות ללא קרבות של ממש.
אוהב את הסחבקייה
בשנתיים האחרונות מאמן אותו איגור בלון, שעובד גם עם אחותו מרסי (עוד מעט בת 16), ספרינטרית מוכשרת בפני עצמה. בלון: "מרסי חומר טוב לעבודה, זה תלוי גם בה לאן תגיע". בינתיים, מרסי זכתה במדליית כסף באליפות הקדטיות ב־200 מ' (25.83) ובארד ב־100 מ' (12.52). אין לה עדיין אזרחות ישראל, אבל במכבי ת"א מתכוונים לפעול גם למענה.
ובתווך, מציקה בעיית השכר של בלון. "כואב מאוד שהמאמן שלך, שמשקיע את כולו, לא מקבל את התגמול המתאים לו. רק אנחנו יודעים כמה הוא משקיע. לפי מה שידוע לי הוא מפסיד כסף מהעבודה שלו באתלטיקה", אומר אפריפה. איגור (59), אב לשלושה וסב לשניים, מתפרנס כטכנאי בכיר בבית דפוס בלוד, וצריך להתמקח בקביעות על כל שחרור מעבודתו כדי לסדר לעצמו זמן אימון. בלון מגיב: "כואב שכדי לאמן את הספורטאים הכי טובים במדינה, צריך לשלם מכיסך הפרטי. נכון שהוועד האולימפי ומכבי ת"א מנסים לעזור, אבל זה עדיין לא מספיק".
אם באותה נקודת זמן לפני שנתיים, היו מציעים לך לייצג את שוודיה, הולנד או מדינות אחרות – איך היית מגיב?
לבלסינג אין ספקות: "אין מצב שהייתי מחליף משהו. כאן החיים שלי, כאן החברים שלי. הישראלים הם עם כיפי. כל כך אוהב את הסחבקייה הזאת, 'אח שלי' וכל צורת הדיבור. עם כל הכבוד לשוודים או ההולנדים, למשל, לא מאמין שמישהו היה מטפל בי כמו מכבי ת"א או הוועד האולימפי הישראלי".
מרוצה מהשכר?
"הו, אל תזכיר את זה. לא מדבר על סכומים, אבל לא נעים כשאתה מבזבז את כל המשכורת מהוועד האולימפי ומכבי תוך חמישה ימים או שבוע. מצד שני, לא חושב על זה יותר מדי ומאמין שבמשך הזמן הדברים יסתדרו".
כסף? "לא מדאיג אותי"
בשנתיים שעברו מאז קבלת האזרחות הוא השתנה לגמרי - כולו עוצמתיות, שרירים, אנרגיה. "שתבין, אנחנו לא עובדים בקיצורי דרך. כל דבר יגיע בזמנו. מה שלא השגת היום, בטווח הגיל שלי, יגיע מחר", אומר אפריפה. "מאחר שלאליפות העולם הקרובה באורגון כבר לא אגיע, המטרה הברורה היא אולימפיאדת פריז, אולי עם איזה חצי גמר קטן".
"לא נעים כשאתה מבזבז את כל המשכורת מהוועד האולימפי ומכבי תוך חמישה ימים או שבוע. מצד שני, לא חושב על זה יותר מדי ומאמין שבמשך הזמן הדברים יסתדרו"
בלון: "לכל מאמן וספורטאי יש חלום. אצלי, למשל, החלום הוא להתחיל עם אתלט מאפס, כמו עם בלסינג, ולהביא אותו לאולימפיאדה. כן, פריז 2024 היא המטרה".
איך הגעתם אחד לשני?
"כשהוא היה ילד, מכבי ת"א באו וסיפרו שישנו מישהו גבוה בכמה ראשים מכולם. אחד שקבוצת הילדים לא מתאימה לו. ביקשו שאנסה לעשות איתו משהו. זה לא בא בקלות, לקח זמן, אבל כשהוא נכנס לעניינים כבר קשה היה לעצור אותו". כיום גובהו של בלסינג הוא 1.80 מטר.
מחלקת הכדורגל של מכבי ת"א דחתה אותו בזמנו משום שלא היה למשפחתו כסף לשלם. "אני לא מצטער, אפילו שמח. בסופו של דבר הגעתי למקום שהכי מתאים לי ושאותו אני אוהב".
בכדורגל היית מרוויח, במקרה של הצלחה, הרבה יותר.
"לא מדאיג אותי, העיקר שיש לי הרבה סיפוק מהדברים שאני עושה".
אוהב כדורגל?
"כן".
קבוצה מועדפת מכבי ת"א?
"לא. מנצ'סטר סיטי באנגליה. אוהב את הדיוק שלהם".
איך אתה מגיע מהבית בר"ג לאימונים?
"באוטובוס או בקורקינט".
