הפורוורד הישראלי המוכשר דני אבדיה נמצא בעונתו השנייה ב-NBA. הוא כבר לא רוקי, ומצד שני הוא עדיין שחקן צעיר שמקבל יותר צ'אנסים בזכות היותו חדש יחסית בליגה. ולמרות זאת, נראה כי מבחינת וושינגטון זמן ההתאקלמות נגמר, וכי לדני אין הנחות יותר.
הפעם הראשונה והמשמעותית ביותר שיכולנו ללמוד על כך הייתה בשבוע שעבר נגד פילדלפיה וג'ואל אמביד, כאשר הישראלי נדחק החוצה מהרוטציה ועלה לשחק לראשונה רק 2:44 לסיום המשחק, בגארבג' טיים. עבור לא מעט ישראלים זו הייתה אכזבה עצומה, מאחר שהמשחק נערך בשעה מוקדמת מהרגיל (21:00 שעון ישראל) ודווקא אז אבדיה לא היה חלק מהרוטציה, בפעם הראשונה מאז הגיע ל-NBA, יש לומר. עובדה זו העלתה המון חששות ותהיות בנוגע למעמדו של אבדיה ועלו אינספור שמועות על טריידים, חלקן מבוססות וחלקן לא.
בשורה התחתונה, לוושינגטון יש עומס בעמדות הפורוודים, אך דווקא לאחר הספסול מול פילי, עלה דני לשחק מול ברוקלין החזקה וקלע 13 במשחק נהדר שלו. לאחר מכן מול טורונטו דני קיבל את המקום בחמישייה במקומו של קייל קוזמה שנפצע, ונתן תפוקה לא רעה עם 9 נק', 6 אס' ו-5 ריב', וכרגיל עשה את המיטב בהגנה. במשחק הבא של הוויזארדס מול הסלטיקס השלים אבדיה 3 הופעות רצופות טובות שלו לאחר הספסול, עם 13 נק' (הקלע השני בקבוצתו לאחר ביל), והיה טוב גם בהגנה למרות משחק רע מאוד של הוויזארדס.
אבדיה הוא שחקן שכל קבוצה צריכה, הוא נכס ענק, ואסביר זאת: השחקן הצעיר (בן 21) מקבל החלטות אחראיות ובוגרות מאוד לגילו. הוא תמיד יחפש את חבריו לקבוצה, לתת את המסירה הנוספת הנכונה והמדויקת, שהופכת התקפה מסבירה לטובה מאוד. נכון, לעתים עובדה זו פוגעת בו, מהסיבה הפשוטה שהוא שחקן כזה שמחפש אחרים ולא ישר חושב סטטיסטיקה אישית - נקודות. לכן ישנם משחקים בהם הוא לוקח 4 זריקות בלבד ב-20 דקות על הפרקט, כי הוא חושב מסירה, וחבריו לא חושבים מסירה. בנוסף ליכולת שלו ליצור לאחרים, לדני יש התמצאות מצוינת מתחת לסלים. נכון, יש המון אלמנטים שהוא צריך לשפר במשחק שלו, כמו יד שמאל וכדרור, אבל בכל הנוגע לסיום מתחת לסל ותנועה טובה ללא כדור (למד את זה ממכבי ת"א), אבדיה הוא יוצא דופן בתחום.
זה לא חדש לכולנו שאבדיה הוא שחקן ההגנה הטוב ביותר בוושינגטון, ואחד האיכותיים ב-NBA, ולמי שמפקפק וטוען כי אנו אומרים זאת רק כי דני ישראלי, אז לא: שומר טוב הוא אחד שקודם כל שומר עם הלב, במטרה לעשות כל מה שהוא יכול כדי למנוע סל של היריבה. בוויזארדס, למעט אבדיה (ואולי גאפורד), אין שחקנים שחושבים הגנה. זה אומר שהישראלי לוקח אחריות מלאה על תפקוד ההגנה של קבוצתו, ומנסה בכל כוחו להיות בכל מקום בכל זמן. קצת קשה לעשות את זה בכל פוזשן הגנתי ואז לרוץ להתקפה כשהוא ללא כוחות מההגנה. מה שמיוחד אצל הישראלי זו היכולת המרשימה שלו לשמור על כל העמדות במגרש.
ברשותכם, ארכיב חמישייה איכותית, ובחמישייה הזאת אבדיה יכול לשמור על כל אחד - והוא עשה את זה כמו גדול: קיירי ארווינג, זאק לאבין, ג'ייסון טייטום, יאניס אנדטוקומבו, פסקל סיאקם. הדיבור המרכזי בסביבתו של מספר 9 בבירה הוא שברגע שאבדיה ירים את הרמה שלו בהתקפה וייקח יותר על עצמו, הוא יהיה שחקן שכל קבוצה צריכה. אנחנו מדברים על אחוזים לשלוש, ליצור יותר מהלכים לעצמו, סיומת ביד שמאל, הטבעות וכו'. במקרה כזה הוא יהיה סטופר הגנתי שיכול לשמור על כל העמדות במגרש, שומר עם כל הלב שמחפה על כל חבריו במטרה למנוע כמה שיותר סלים, ואז גם שחקן שתורם נקודות. הוא יוכל להיות כוכב.
במבט כולל אל וושינגטון, אפשר לראות כרגע כמה הקבוצה לא בריאה. לגיטימי שתהיה תחרות על דקות וכל אחד חושב על המעמד שלו, אבל במקרה של וושינגטון זה יוצר אנוכיות מוחלטת שמתבטאת בבחירת זריקות רעות של כל אחד ואחד מהסגל. ראול נטו? ראש בקיר. דאוויס ברטאנס? סתם מעיף זריקות. רוי האצ'ימורה? לא ימסור לעולם. בראדלי ביל? הוא יכול להיות השחקן הכי אנוכי בעולם ולא למסור, לא משנה מה! קייל קוזמה+KCP? שחקנים איכותיים, אין ספק, אבל סטטיסטיקה ונקודות זה מבחינתם קודש הקודשים. הבנתם לאן אני חותר...
וושינגטון וויזארדס צריכה לבצע טרייד. קשה להצביע על שחקן ספציפי שיעזוב ואחד שיגיע, אך מה שבטוח הוא שהוויזארדס צריכים לחתוך שחקנים שחושבים רק על עצמם והזריקות שלהם, ולהנחית בבירה שחקנים שכן חושבים מסירה ועל הקבוצה שלהם. והכי חשוב, שחקנים שמה שאכפת להם הוא אם מנצחים או לא, ואיך המשחק מתנהל, ולא שחקנים שכל מה שמעניין אותם זה נקודות אישיות שלהם.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.