על הנייר, הכדורסל הישראלי נמצא בנקודה הכי טובה שלו בשנים האחרונות. הליגה נחשבת לתחרותית יותר מתמיד, בטח אחרי שהפועל חולון זכתה באליפות ובני-הרצליה הניפה את הגביע. דני אבדיה יפתח עונה שלישית ב-NBA, ממשיך לייצר עניין עצום סביבו – ומשחקיה של וושינגטון הפכו למוקד עלייה לרגל עבור ישראלים. לא מעט שחקנים התקדמו לחוזים מכובדים בקבוצות אירופיות, ודור ההמשך מייצר כישרונות צעירים ומבטיחים במיוחד. מספר שיא של שמונה קבוצות ישראליות נרשמו למפעלים האירופיים השונים. חגיגה, נכון? לא לגמרי.
כבר תקופה ארוכה שעל הכדורסל הישראלי מעיבה מלחמת חורמה בין מינהלת הליגה לבין איגוד הכדורסל, שפוגעת בניהול התקין של הענף. לאחרונה נוספו לכך צרות נוספות: חלקן קשורות למלחמות העסקנים וחלקן לא – אך המשותף להן הוא השפעה על היבטים כלכליים. מקורות ההכנסה של הליגה צפויים להצטמצם ולגרום לחוסר ודאות משמעותי בקרב הקבוצות. תוסיפו לכך יו"ר מינהלת שנמצא עם רגל וחצי מחוץ לתפקיד, חלומות שנויים במחלוקת על פרישה מהאיגוד והקמת ליגה עצמאית, דיונים ופגישות עקרות שמסתיימים ללא הכרעות או תשובות – ותקבלו ענף מסוכסך ומפולג שלא מצליח להרים את עצמו לרמה של הספורטאים שמשחקים בו.
7 צפייה בגלריה
ענף מסוכסך ומפולג שלא מצליח להרים את עצמו לרמה של הספורטאים שמשחקים בו
(צילום: שאטרסטוק)
פגיעה בצינור החמצן
מעל לכל, על עונת הכדורסל הבאה מרחפת השאלה הכלכלית. מינהלת הליגה העבירה בעונה האחרונה סכום של 2 עד 2.5 מיליון שקל לכל קבוצה (בהתאם למספר הזרים שרשמה הקבוצה). עבור רוב המועדונים מדובר בצינור חמצן של ממש. תקציב המינימום בליגה עומד על 6.5 מיליון שקל. בזמן שמכבי ת"א והפועל ירושלים מעמידות תקציבים גדולים, והפועל חולון והפועל ת"א מצליחות להגיע ל-10 מיליון שקל, יתר הקבוצות מתנהלות סביב המינימום, אולי מעט יותר.
מקור משמעותי לסכום שמתקבל מהמינהלת הוא זכויות השידור. עד העונה האחרונה היא נהנתה מחוזה שהניב לה 17 מיליון שקל בשנה ומילא נתח מרכזי בהכנסות של הקבוצות. ההסכם הסתיים, ונראה כי הסכום הזה עומד להיחתך בעשרות אחוזים. המשמעות היא פגיעה כספית הנאמדת ב-600-700 אלף שקל לכל קבוצה – עשרה אחוזים מהתקציב של הקבוצות הקטנות, שמרכיבות את רוב הליגה.
7 צפייה בגלריה
מינהלת הליגה העבירה בעונה האחרונה 2-2.5 מיליון שקל לכל קבוצה. פרנקל
(צילום: יאיר שגיא)
למה זה קורה? ההצעה הנוכחית שהוגשה למינהלת עבור זכויות השידור עומדת על תשעה מיליון שקל לעונה בהסכם של ארבע שנים. היא מסרבת לקבל אותה, ובתגובה הכריזה בשבוע שעבר כי חתמה על הסכם לבניית פלטפורמת שידורים עצמאית (OTT). במינהלת מאמינים – ואין ספק שמדובר בהימור עצום מבחינתה – שכ-20 עד 40 אלף ישראלים ישלמו 30-25 שקל בחודש עבור הזכות לצפות במשחקי בליגה.
גם אם ההערכות האופטימיות שלה יתממשו, עדיין מדובר בסכום דומה לזה שהוצע לה במסגרת מכרז זכויות השידור. כלומר, אובדן הכנסות של שמונה מיליון שקל נראה כמו גזרה שיהיה קשה מאוד להימלט ממנה. אם זה לא מספיק, באפיק של פלטפורמת שידור עצמאית המינהלת היא זו שתצטרך לממן את הפקת השידורים, שעלותם נאמדת בחמישה מיליון שקל. בנוסף, ירידה במספר הצופים תסכן הכנסות נוספות של הליגה, מספונסרים וחסויות.
נכון לעכשיו, במינהלת עדיין לא יודעים לכמת את הפגיעה הכספית, ומנסים למצוא דרכים למזער אותה. בשבוע הבא תוקם ועדת כספים שתדון בנושא. "יש תוכנית כלכלית לשנה הקרובה", נמסר מהמינהלת. "כחלק ממנה, מוכן להפעלה מודל עסקי לערוץ סטרימינג של כדורסל, שאנו מאמינים שיקבל תמיכת אוהדי הכדורסל ויניב לקבוצות הכנסות. אנו מאמינים כי ניתן יהיה לספק לקבוצות סכומים שאינם רחוקים מהשנים האחרונות. עם זאת, ככל שתהיה חלילה ירידה בתקצוב הקבוצות, היא תהיה באחריות איגוד הכדורסל".
מלחמת הכל בכל
מכה כלכלית אחרת שספגה מינהלת הליגה – הפסקת הפרויקט "זמן מגרש" שבמסגרתו הביא מפעל הפיס ילדי פריפריה למשחקים – כבר עלתה לה חצי מיליון שקל. החלטה של מפעל הפיס לבטל את הפרויקט נובעת מסיבה אחרת לגמרי, שמטריפה את הכדורסל הישראלי כבר שנתיים: מלחמת העולם בין המינהלת לבין האיגוד. אז איך הגענו למצב שבו חודשיים וחצי לפני פתיחת העונה לא רק שאף אחד לא יודע מי ינהל את ליגת העל, אלא אפילו כמה קבוצות ישחקו בה?
הכל מתחיל בהסכם המחודש בין איגוד הכדורסל, שאחראי בין השאר על הליגה הלאומית (הליגה השנייה), לבין המינהלת שמורכבת מראשי קבוצות ליגת העל ואחראית עליה. ההסכם, שנחתם ב-2020 ומסדיר את היחסים בין שני הגופים, קבע כי בעונת 2020/21 ישחקו באופן חריג 13 קבוצות בליגת העל. כמו כן נקבע כי בעונות הבאות יעלו שתי קבוצות מהלאומית, ומספר היורדות מליגת העל יוחלט על-ידי המינהלת.
אז למה הפיצוץ? לפני שנה אליצור נתניה הייתה אמורה לעלות לליגת העל, אך לא עמדה בתנאי הסף (האולם שלה לא עמד בקריטריונים) ונשארה בליגה השנייה. לפי סעיף 9 בהסכם בין המינהלת לאיגוד, במידה שאחת הקבוצות לא תממש את זכותה לשחק בליגת העל, מכל סיבה שהיא, ההסכם בין הצדדים יגיע לסיומו באופן מיידי.
עם ביטולו, פנה יו"ר האיגוד עמירם הלוי ליו"ר המינהלת שמואל פרנקל וביקש לדון באפשרות שבכל זאת שתי קבוצות מהלאומית ימשיכו לעלות בכל שנה לליגת העל. "לצערי, בעקבות התקלה עם קבוצה שלא עמדה בתנאים, העניין נתקע", כתב הלוי. "אבקשך לזמן בהקדם דיון בנושא אצלכם".
מינהלת הליגה סירבה, ותגובת האיגוד לא איחרה לבוא. ב-8 בנובמבר 2021 החליט האיגוד להחזיר את ניהול ליגת העל לידיו. המשמעות: פירוק מוחלט של מינהלת הליגה, הגוף שמנהל אותה כבר 20 שנה. "ברור לכולם שהאיגוד לא החליט לפרק אותה סתם ככה ביום בהיר", מסביר גורם בדירקטוריון המינהלת. "שני הצדדים טיפסו על עץ גבוה ושכחו לרדת ממנו. חבל שזה גורם להרבה נזק על הדרך. עצוב שבמקום עניינים מקצועיים וקידום הכדורסל הישראלי, מתעסקים בענייני אגו ובשטויות, זה גובל בבדיחה".
גם למינהלת לא חסר אגו. בתגובה לצעדים החריפים של האיגוד, היא הודיעה בשבוע שעבר כי בישיבת הדירקטוריון הוצגה תוכנית להקמת ליגה עצמאית – כלומר כזו שאינה מתנהלת תחת המטריה של האיגוד. עד כמה היא ריאלית? לא במיוחד. מאחר שהאיגוד הוא זה שרושם ומשחרר שחקנים באופן רשמי באירופה, רושם קבוצות למפעלים של פיב"א וגם מטפל בכל עניין השופטים, הוא יכול להפעיל סנקציות קשות כלפיה. קשה לראות איך המינהלת יכולה להתנתק ממנו. זו חתונה קתולית.
אז מה עכשיו? איגוד הכדורסל פנה לבית הדין שלו כדי שיאכוף את ההסכם ויאפשר לשתי קבוצות לעלות לליגת העל. לחילופין, מבקש האיגוד להחזיר לידיו את ניהול הליגה. בית הדין החליט בינתיים לא להחליט, ושלח את הצדדים להמשיך בשיחות, שלא מובילות עד כה לשום מקום. במקביל, בית הדין דחה היום (שני) את העתירה של עירוני ר"ג, שדרשה לשחק בעונה הקרובה בליגת העל, וקבע כי היא תישאר בליגה הלאומית. המשמעות היא כי האיגוד הפסיד בקרב על שתי כבר בעונה הקרובה, אך המלחמה על העונות הבאות עדיין בעיצומה.
"חד-משמעית האיגוד טועה כאן", טוען יו"ר הפועל ת"א רמי כהן. "להגיד לקבוצות לשחק תחת האיגוד? אנחנו ב-2022, קשה מאוד לקחת אנשים בשבי. ואם אנחנו לא רוצים? מצד שני, המינהלת התלהבה מהר מדי מהפרישה לליגה עצמאית. אני חושב שזה לא יהיה בריא לכדורסל. צריך להוריד את כולם מהעץ". ואילו מנכ"ל מכבי ת"א עדלי מרכוס אומר: "אנחנו בדעה שאפשר להגיע להבנות ואנחנו בהחלט מאמינים שהצדדים יכולים לעבוד יחד כפי שהיה ב-20 השנים האחרונות".
"המצב הולך למקומות לא טובים", מוסיף מנכ"ל הפועל באר-שבע תומר ירון. "לא יכולה להיות ליגה עצמאית. פיב"א תתערב מיד, היא לא מאשרת להתנתק מאיגודים. קבוצות שיילכו לליגה עצמאית יושעו אוטומטית מהמפעלים האירופיים. הכל עניין של אגו. נעשה פה נזק לכולנו, מדובר בענף שלם".
ממינהלת הליגה נמסר: "באמצע העונה האחרונה איגוד הכדורסל הודיע למינהלת חד-צדדית על כוונתו לסיים את ההתקשרות איתה. הסיבה לכך היא רצון האיגוד להפר את ההסכם בעניין מספר הקבוצות העולות והיורדות אל ליגת העל וממנה. המינהלת מעולם לא ביקשה לשנות את ההסכמים עם האיגוד ומעולם לא נסוגה מהם או הפרה אותם. במידה שניתן יהיה להגיע להסכמות עם האיגוד, מצב הדברים יימשך כרגיל. במידה שהאיגוד ומוסדותיו יעמדו על סיום ההתקשרות וביטול ההסכם, תיאלץ המינהלת להמשיך להפעיל את הליגה ללא ההסכם עם האיגוד. המינהלת נערכה עם תוכנית מקיפה להפעלת ליגת העל, גם אם האיגוד יבחר לסיים עימה את ההתקשרות".
מאיגוד הכדורסל נמסר: "אנחנו והמינהלת מדברים ומקווים להגיע להסכמות. במידה שלא יושגו, בית הדין ייתן את דברו. הנהלת האיגוד החליטה שהליגה הבכירה חוזרת לניהולו. בכל הנוגע לישיבת המינהלת שבה דובר על אפשרות להקים ליגה עצמאית, הנושא לא ידוע לנו. אנחנו מעריכים שלא ניתן להקים ליגה עצמאית שאינה תחת האיגוד".
"לא נוכל לעמוד בזה"
מי שתקועות באמצע הן כמובן הקבוצות. הן לא יודעות מה יהיו התקציבים שלהן, וגם לא מי ינהל את הליגה. חוסר הוודאות הזה מקשה על בניית הסגלים לעונה הבאה: איך אפשר לדעת כמה לשלם לשחקן זר, למשל, אם לא ברור מה גובה התקציב?
"אין עדיין הסכם עם האיגוד ולא עם זכויות השידור, זה תקציב שאנחנו חיים עליו", מספר יו"ר הפועל גליל-עליון, טמיר אברהמס. "אם תהיה פגיעה כלכלית, אנחנו לא נוכל לעמוד בה. אנחנו מנסים להתנהל בצורה יותר זהירה, אבל זה בהחלט מאתגר את כולנו. אין ספק שמדובר באיום על הקבוצות הקטנות, זה באמת מדיר שינה מעיני כולנו".
"זה פשוט ישפיע על כל הליגה", מוסיף תומר ירון מבאר-שבע. "אני גם חושש שתהיה בעיה עם מוסר התשלומים, כי יש קבוצות שכבר בנו סגלים, חלקן בהרבה כסף, ובנו על הסכומים שאמורים להיכנס מהמינהלת. אני חושש מאוד שהנזק עוד לפנינו".
ואם כל זה לא מספיק, לא ברור מי יעמוד בראש מינהלת הליגה – בהנחה שהיא לא תפורק. היו"ר שמואל פרנקל צפוי להיפרד מהכיסא בסוף שנה אחרי עשור בתפקיד, אך רק היום (שני) אמורה המינהלת להחליט אם להקים ועדת איתור. אין ספק שפרנקל ירצה לסיים את הקדנציה על הצד הטוב ביותר, אבל מן הראוי היה שמחליפו כבר יהיה מעורב בכל הנושאים החשובים. מהמינהלת נמסר: "בישיבה הקרובה תיבחר ועדה שתגדיר את דרישות התפקיד של היו"ר הבא ולאחריה תקבע ועדת איתור. בדצמבר תתקיים חפיפה".
