קבוצות ה-NBA מקליפורניה תמיד מושכות הרבה תשומת לב. הנסיונות להצעיר את גולדן סטייט נכשלו עד כה, ושני השחקנים הראשיים בדור ההמשך, ג'יימס ווייזמן וג'ורדן פול, כבר לא שם, אבל לפחות הם מחוזקים בעוד אליפות שסטיב קר הצליח לסחוט מהלימון הזה, אחרי שב-2019 לא מעט כבר הספידו אותם והם אפילו השתלבו "בטבעיות" בלוטרי.
הבחירה בווייזמן הייתה תמוהה, כי הוא לא בדיוק הדי-אן-איי שלהם, אבל אף אחד לא חזה את הפציעות שלו. אולי בצירוף ג'ונתן קומינגה וקוון לוני הם היו יכולים להוות קו קדמי סביר, ובנוסף לדריימונד גרין יכלו להיחשב כתמיכה בקו האחורי שאמרו עליו שמתחרה בקטגוריית "הטוב בתולדות המשחק". אבל עם כל הכבוד לקאמבק של אנדרו וויגינס ולרבגוניות בהתקפה של פול, הם לא הספלאש בראדרז. אז הם יכולים להתנחם בפול, כריס פול. באמת קו אחורי "היסטורי", אבל הם מועמדים לאליפות ששרה אימנו היתה מועמדת ל"אם השנה" לפני ביקורם של המלאכים. כלומר, זקוקים לנס.
הלייקרס והקליפרס מזדקנות בעוד שנה ולא בדיוק משתבחות. כמה כבר אפשר להפיל על כתפיו של אוסטין ריבס? "להוביל את נבחרת ארה"ב", למשל? או להיות האופציה השלישית של הלייקרס בהתקפה? איפה דיאנג'לו ראסל? תשאלו. אין לי תשובות. הסטייפלס סנטר מפיל עליו דיכאון, או כישוף. בכל אופן, זה לא השחקן שהוא היה בוולבס. צריך הבנה גדולה משלי בכדורסל על מנת להבין איך הוא ורוי האצ'ימורה היו אמורים להוות שידרוג לאלכס קארוזו וקנטביוס קולדוול-פופ - האחד הגארד הכי אנדרייטד שראיתי אי פעם, ממש חצי קבוצה בכל הדברים הקטנים שלא בהכרח נכנסים לסטטיסטיקה, השני מסתמן כקבלן אליפויות. עושה הכל בלי לדרוש "נגיעות" בכדור. והם עוד התלוננו על החוזה הגבוה שלו, והביאו את ראסל ווסטברוק. מכונה להשמדת ערך.
כרגע רשומים אצלם לא פחות מ-7 רוקיז. אז ממוצע הגילים של הלייקרס כנראה לא רע, אבל מישהו כמו גייב וינסנט (הגיע ממיאמי) יהיה המשתכר השישי בקבוצה, עם משכורת של 8 ספרות, קצת מעל ג'ארד ונדרבילט וטוריאן פרינס.
הקליפרס הם נעלם גדול. גם הם הכל חוץ משלם העולה על סך חלקיו. רשימת שמות שהיו יכולים להיות מועמדים לאליפות לפני כמה שנים. מצד שני, אם כולם יהיו בכושר הכובע שלי בסכנה חמורה, כי מה שהייתי מציע להם זה להשאיר את איביצה זובאץ וטרנס מאן, לזרוק את כל השאר, ולהתחיל לבנות משהו מאפס. מובטחים להם סיכויי הצלחה גדולים יותר מאשר מלהטליא את הקיים.
דנבר רחוקה מלהזדקן. בחמישייה שלה רק קנטביוס יהיה בן 30 השנה, ולא היו בה עזיבות. בחמישייה השנייה התחולל מהפך של ממש. שניים משלושת המחליפים המשמעותיים ביותר עזבו (ברוס בראון וג'ף גרין), אבל כריסטיאן בראון מתבגר והופך להיות שחקן משמעותי שיכול להחליף בכל עמדה, חוץ מסנטר. גם דנבר התחמשה בלא פחות מ-7 רוקיז, מהם 3 נבחרו בסיבוב שני ועוד 4 שלא נבחרו כלל, אבל חזקה עליהם שלפחות חלקם ישתלבו במכונה המשומנת היטב. האחרים מהווים חומר גלם לעסקאות.
מבין השניים שעזבו, גרין אמנם מזדקן, אבל בגלל בעיות בריאות כלליות הוא לא צבר הרבה דקות בקריירה, בטח יחסית לבחירת לוטרי גבוהה, והגוף שלו נראה "צעיר לגילו", אתלטי ומהיר, וגם מדויק מכל הטווחים. אין ספק שברוס בראון היה המחליף הכי חשוב שלהם. המעבר לאינדיאנה כואב לדנבר, אבל הוא שימש צלע שלישית (אחרי ניקולה יוקיץ' וג'מאל מארי, ולפני פופ שפתח לפניו ואפילו ארון גורדון שהתקשה לספק נקודות משמעותיות בריצה לאליפות הראשונה שלהם. למרות שתרומתו של גורדון בהגנה אינה מוטלת בספק, גם זו של ברוס היתה משמעותית. היה ברור שהוא יקבל שדרוג כשחקן חופשי, וחוקי הליגה די מנעו מדנבר להתחרות על שירותיו. מעבר לכך שתשלם לו יותר מפי 3 ממה שהנאגטס יכלו להציע, אינדיאנה מציעה לו גם את עמדת הפוינט גארד הפותח, לראשונה בקריירה. למרות זאת, מה שיש לדנבר צריך להספיק להגיע רחוק, ואם הם יפתחו את הכיס ויביאו שחקני רוטציה, אבל תותחים, כנראה גם לזכייה נוספת. העומק (בעיקר היעדרו, נכון לעכשיו) יכריע בין דנבר ובוסטון. שתי הקבוצות הכי מוכשרות כרגע.
אבל מדנבר, זה האזור שהיה אמור להיות יותר חזק? ראויות למבט נוסף: סן אנטוניו בזכות השילוב בין ויקטור וומבניאמה והמאמן גרג פופוביץ', אבל לא הרבה מעבר לכך, ולכן גם עוד לא השנה. אוקלהומה סיטי משלבת יחדיו כמה צעירים מעניינים כמו שיי גילג'ס אלכסנדר, לוגנץ דורט וג'וש גידי, ויחד עם צ'ט הולמגרן, שעוד לא רשם דקת משחק בקריירה שלו, יש שם בהחלט מאסה קריטית שיכולה להתברג ואולי אפילו לעלות שלב, כבר השנה, על רקע החיוורון של כל השאר. תביאו סנטר ונדבר.
ממפיס נפטרו מכמה שחקנים בעייתיים והביאו את מרקוס סמארט מבוסטון, שאם וכאשר ג'ה מוראנט יחזור, יוכל לחנוך אותו ולפעמים לחנוק אותו, כשצריך. ייקח להם קצת זמן להתרגל שיש להם בוס חדש בדמות סמארט . הצירוף של שני אלו בקו האחורי, בנוסף לדזמונד ביין, ועם קו קדמי ורסטילי הכולל את ברנדון קלארק, סטיבן אדאמס ומעל לכולם ג'ארן ג'קסון, מאוד מבטיח, אבל גם רשימת הבעיות שלהם לא ממש קצרה. הייתי מנסה לקחת שנת התאוששות, מנמיך ציפיות ובונה קבוצה לשנה הבאה, שאותה הם יכולים לקוות להתחיל עם כולם, ובכושר.
לעומת זאת, סקרמנטו בהחלט בנתה קבוצה מרשימה. אני יותר מתרשם ממאליק מונק, קיגן מארי ואפילו קסלר אדוארדס ודביון מיצ'ל, מאשר מקווין הרטר והריסון בארנס שמעליהם ברשימת המשכורות, אבל תודו שזה צוות מסייע לא רע בשביל דומנטאס סאבוניס ודיארון פוקס. לא קבוצה בשביל אליפות, אבל יכולים לתת לנאגטס אימון לא רע, נניח בחצי גמר הקונפרנס, שלא ימותו משעמום או לפחות יחלידו. הם בכל זאת צריכים להגיע מוכנים ובכושר לגמר הכללי. בטח שמתם לב שלא מצאתי קבוצה שראויה לגמר הקונפרנס. מישהי תהיה שם. אולי פיניקס, או יוטה, או שמא מינסוטה. זה יהיה גמר חד צדדי בערך כמו זה האחרון. צופה שמהמזרח תעלה קבוצה ראויה מעט יותר ממיאמי של הגמר האחרון. וירוקה.
מאחל לכולנו שתהיה סדרת גמר ארוכה ומרתקת, ושתהיה לנו אלופה שהזיעה קצת בשביל הטבעת.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
