בשיתוף הטוטו
בימים אלה מתקיימת ההרשמה לפרויקט "טופ טאלנט 2" של הטוטו וקבוצת "ידיעות אחרונות", שנערך בשיתוף משרד התרבות והספורט ועמותת "ערכים בספורט". במסגרת הפרויקט יוענקו לעשרה ספורטאים וספורטאיות בני 13־18 מענקים בסך עשרת אלפים שקל (לכל אחד ואחת) כדי שיוכלו לקדם את הקריירה שלהם. הכוונה היא לתמוך במי שכבר מתאמנים כמה שנים, מובילים את המועדונים שלהם להצלחות, הגיעו לרמה גבוהה, אבל צריכים פוש נוסף כדי לקטוף את התארים הכי חשובים.
במסגרת הפרויקט אנו מחפשים ספורטאים ומאמנים מצמרת הספורט הישראלי, שיסבירו למשתתפי הפרויקט מה דרוש כדי להגיע לרמות הכי גבוהות. במשפחת תשתש יש גם את זה וגם את זה. האב, אילן, היה כוכב בענף השיט הישראלי ואימן את נבחרת הנשים הלאומית במפרשיות מדגם 470 בחמש אולימפיאדות (מסידני ועד טוקיו). שני בניו, דניאל וטל, הם גולשי רוח שקטפו מדליות באליפויות העולם לנוער.
טל (17) ודניאל (19) הם ילדי מים אמיתיים. הם פותחים את הבוקר בבדיקה של התחזית, מסתכלים מה גובה הגלים וכמה חזקה הרוח. הם התחילו להתאמן בגיל צעיר כשייטי מפרשיות, ולאחר מספר שנים עברו לתחום גלישת הרוח.
אילן, שהוביל את נבחרת השייטות הישראלית פעמיים למקום הרביעי באולימפיאדה, אומר כי "יש יתרון בזה שאני גם אבא וגם מאמן של ספורטאים אולימפיים לשעבר, כי הבנים שלי גדלו ונשמו את השיט מגיל צעיר. הם היו עדים לאימונים, לקשיים של הספורטאים, לשיחות מאחורי הקלעים, וכך, מבלי לשים לב, הם צברו הרבה ניסיון".
פעילות ספורטיבית מתחילה לרוב כחוויה מהנה שמעצימה את הביטחון של הילדים, אך כשהופכים למקצוענים האתגרים הופכים מורכבים הרבה יותר. "בשלב הראשון ספורט ימי כמו שיט, הוא חוויתי וזה נחמד", מסביר אילן, "אבל בשלב השני אתה רוצה מאוד להצליח. אתה לא רוצה לחוות כישלונות. ברגע שהבנים התחילו להצליח גדל להם הרעב והחלום של שניהם זה להיות באולימפיאדה. החוכמה כהורה היא שהם ירצו את זה לפחות כמוך. לא לרצות יותר מהם. לא לדחוף אותם כי זה חשוב לך, אלא שהמוטיבציה תבוא מהם. זה נכון גם לגבי ספורטאים שאימנתי וגם לגבי הילדים שלי".
במשך שנים בילו דניאל וטל את כל שעות היום יחד – בין גלי הים. "היינו נוסעים ביחד בבוקר לבית הספר ומשם באופניים להרצליה למועדון, ומתאמנים ביחד", מספר טל, "היינו מאוד צמודים. הייתה תקופה ששנינו היינו באותן תחרויות אז זה גם היה קטע, שפתאום לו הולך ולי לא, או להפך". מאחר שבספורט יחידני כמו גלישת רוח שולחת כל מדינה רק נציג אחד לכל תחרות גדולה, החליטו האחים לפצל כוחות: דניאל נשאר בענף גלישת הרוח וטל עבר לקייט־סרפינג, מה שמעניק להם סיכוי תיאורטי להגיע יחד לאולימפיאדה. "קיבלנו החלטה משותפת. לא רצינו משבר בבית", משתף אביהם.
איך זה עובד, אבא שהוא גם מאמן?
"אני ממש לא מתערב במה שקורה באימונים", מדגיש אילן, "כשהם משתפים אותי בדברים אני משתדל לתת עצות, אבל אני יודע לתת גב למאמנים, לפעמים אני לא מסכים איתם, אבל נותן גיבוי להחלטות שלהם. וכאבא, אני גאה מאוד בילדים ומאוד מאמין בהם. למרות העליות והירידות שהם חווים בדרך, אני יודע ששניהם מאוד מאוד מוכשרים".
טל, לעומת זאת, חושף שאבא אמנם מעודד ותומך כל הזמן, אבל גם יודע לתת ביקורת מקצועית. "כל יום, אחרי אימון, הוא מתחקר מה בדיוק היה", הוא אומר, "וזה יתרון משמעותי. יש לך עוד מישהו שאתה סומך עליו, שאפשר לדבר איתו והוא מבין מאוד. וגם מדניאל אני לומד המון".
אצל דניאל החוויה שונה. "אצלי אבא ברקע", הוא מספר, "הוא תמיד ליווה מרחוק, צפה, דירבן וחיזק".
לשיטתו של אילן, יש הרבה שיטות להגיע להצלחה. "חלק מהספורטאים שמתאמנים בנבחרות עושים אימונים קצרים וחלק ארוכים, חלק בעצימות גבוהה וחלק בנמוכה. אני חושב שהאמונה בשיטה לא פחות חשובה מהשיטה עצמה", הוא אומר.
מניסיונך, מהם החסמים שמונעים להגיע להישגים הגבוהים?
"לפעמים הכישרון הגדול הוא האויב הכי גדול של עבודה קשה", אומר אילן, ומסביר: "לפעמים הצלחה מוקדמת מתעתעת, גורמת לך לעגל פינות, אבל צריך לעבוד קשה כדי לשמור על מקום בצמרת העולמית. בכל פעם שהילדים חוזרים עם מדליה אני אומר להם: 'אתה אלוף העולם לשעבר'. הזכייה רק אומרת שהם צריכים לעבוד יותר קשה. הם צריכים להוכיח את עצמם כל יום מחדש".
דניאל וטל רגילים לעמוד על הפודיום. שניהם זכו בזהב באליפויות אירופה ואליפויות עולם לנוער. מה הטיפים שלהם להצלחה? "חשוב לבנות בנוסף ליכולות הפיזיות גם את היכולות המנטליות", אומר טל, "למשל, כשאתה טס בפעם הראשונה לבד לאליפות בחו"ל, ואתה עדיין ילד, יש עלייך הרבה לחץ, וצריך לדעת לעמוד בו. מעבר לכך, צריך להבין שהכישרון הוא פקטור חשוב בגילאים הצעירים, אבל כשזה מגיע לרמות הגבוהות חייבים לעבוד קשה".
דניאל מוסיף: "כספורטאי צעיר אתה צריך לחלום בגדול, לנסוע לתחרות בוגרים בינלאומית, לצפות במובילים וללמוד מהם. כשאתה מתחרה – צריך לחשוב מחוץ לקופסה, להפתיע. ומבחינה מנטאלית, לזכור שגם אם יש יום שבו הולך לך גרוע, יש את המחר – ותמיד אפשר לשפר ולהשתפר".
"חריצות, רצון ושאפתנות שוברים כל תקרה. לפעמים זה הרבה יותר חשוב מהכישרון", מדגיש אילן, "מעבר לכך, צריך להבין שאי אפשר לחצות את אותו נהר פעמיים. אם תנסה לעשות את אותו דבר שעשית בתחרות הקודמת, כנראה תיכשל, כי הים הוא לא אותו ים, המתחרים הם לא אותם מתחרים וגם אתה יותר מנוסה אז אתה יכול לתת יותר".
כשדניאל נשאל מה היעד הבא שלו, הוא מפתיע. "עולם גלישת הרוח עובר מהפך", הוא מספר, "דגם הגלשן השתנה, ובעוד שבעבר המשקל האופטימלי לגולש היה 72 קילו, כיום צריך לשקול 95 קילו. אז המשימה שלי היא לעלות במשקל. זו לא פשוט עבורי, אבל אני במגמת עלייה כך שהכיוון טוב. מעבר לכך, כדי לייצג את ישראל באולימפיאדה אני אצטרך לגבור על שאר הגולשים הישראלים – שהם גולשים ברמה גבוהה מאוד. אני עוד לא שם, כשאגיע למשקל הנכון אדע את המרחק ליעד, ואני מאמין שעם המעטפת שחברת פוינטר מעמידה לרשותי והאימונים עם הנבחרת בהובלת גל פרידמן, אני אגיע למטרה".
בשיתוף הטוטו
