אחרי הזכייה של נובאק ג'וקוביץ' בווימבלדון, אני מרגיש שלא מספיק סופרים את הפנומן הסרבי. מה הוא עוד צריך לעשות בכדי שיזכה לאהדת הקהל והתקשורת, כפי שזוכים לה רפאל נדאל ורוג'ר פדרר? הרי נראה שבשנה הקרובה (בטורניר הקרוב או זה שאחריו) הוא יעבור את שני המתחרים ברשימת גדולי הטניסאים בכל הזמנים, כשיהפוך לשחקן המחזיק במספר הגדול ביותר של תוארי גראנד סלאם.
בכדי לנתח בצורה קצת יותר מקצועית את טענתי, אגע במספר נקודות. הראשונה, השטחית יותר, היא המאזן הישיר בינו לבין נדאל ופדרר. מול השווייצרי, נולה מוביל 23:27 במפגשים הישירים, ונגד נדאל הוא מנצח 28:30. אם נכנסים יותר לעומק, נולה עולה על שניהם בפרמטרים נוספים, או לכל הפחות כמעט שווה להם, ובסופו של דבר השלם גדול מסך חלקיו.

1 צפייה בגלריה
נובאק ג'וקוביץ'
נובאק ג'וקוביץ'
נובאק ג'וקוביץ'
(צילום: רויטרס)

מה למשל? ההגשות שלו ברמה גבוהה יותר משל שני מתחריו (פדרר שני, נדאל שלישי ורחוק מאוד באיכות); משחק ההגנה של נולה, הכולל בתוכו החזרות להגשות, הוא כנראה הטוב בהיסטוריה. אין אף שחקן שמצליח להחזיר כמוהו, וניתן היה לראות את זה בגמר ווימבלדון מול מטאו ברטיני, מגיש מהטובים בסבב (שבחצי הגמר בלבד השיג 21 אייסים; ואפשר לדבר גם על רמת הגיוון של המשחק - קו אחורי, משחק רשת, כדורי סלייס, דרופ שוט. בכל אלה, נולה פשוט יותר ורסטילי (גם כאן פדרר שני ונדאל שלישי).
ומעל לכל הנ"ל, יש את האלמנט בו נולה גובר על מתחריו בפער עצום - היכולת המנטלית. היכולת להישאר במשחק גם כשהכל נראה אבוד. אי הוויתור גם כשלא הולך לו. הפחד שהוא זורע ביריביו על כך שהם הולכים לשלם על כל טעות שיעשו, מה שמביא לו הרבה נקודות חשובות במצבים מסובכים, ולו רק מפני שהיריב ביזבז עוד כמה מאיות השנייה במחשבה על מה לעשות בכדי להכניע אותו.
ולכן, אחרי הפירוט הזה, אני תוהה מדוע הוא כל כך אנדרייטד? מדוע התקשורת לא כל כך מפרגנת, וגם הקהל לא? נכון, לפדרר יש יותר קלאסה. כל נגיעה שלו בכדור היא תאווה לעיניים. נכון, פדרר ונדאל הם פוצי-מוצי עם הקהל והתקשורת. לא מתלהמים כמעט אף פעם, שומרים על פוקר פייס ובעיקר מנסים להתנחמד עם כולם.
לטענתי, זה בדיוק מה שיפה בנולה! הוא סרבי בעל מזג חם (דומה לנו הישראלים), מאוד אמוציונלי, ולכן גם האישיות שלו לא תמיד בשליטתו, היא יותר מוחצנת. ניתן לראות בשפת הגוף שלו אכזבות, כעסים ושמחה בצורה יותר בולטת. הוא יודע לצחוק עם הקהל, לפרגן ליריבו על נקודה יפה שהשיג מולו, לצחוק עם המראיין אחרי המשחק, תמיד לפרגן ליריב ששיחק מולו, גם אם הביס אותו, ולא פחות - לומר את האמת.
הגיע הזמן לפרגן לו יותר על מה שעשה עד כה - מקצועית, אישית ותקשורתית. הוא מספר 1 בעולם, כנראה גם לזמן רב אחרי שיפרוש.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני