בסוף כל שטות שעשתה הפועל ת"א השנה נמצא סלים טועמה. מסכן, צוות ניקיון בברים אוסף פחות שברים ממה שהוא אסף. כל הידיים שלו חתכים. הוא כבר ניקה את הפועל שהתנפצה על הרצפה אחרי בורחה למה וניצח את מ.ס אשדוד, ועכשיו הוא צריך לנקות את מה שנותר מהפועל אחרי יוסי אבוקסיס ולהרכיב שלם מאינספור רסיסים.
וכך, עד לסיום העונה הוא האחראי על מה שנותר מהפועל ת"א, וזה לא הרבה; שוער מחליף, רביעיית הגנה שהיא יותר רביעייה מהגנה, מרכז קישור שהוא פלא של ממש - לא מסוגל לתת פס קדימה אבל גם לא מכפר על היעדר היצירתיות באיזושהי קשיחות. וההתקפה - כבר עשרה מחזורים לא כבשה שער שדה מול 11 שחקנים. בעיקר, ובלי חלוקה לעמדות, יש לו עסק עם פוסט־טראומה עם נעלי פקקים. מכל זה הוא אמור לייצר הישארות בליגה. יש דוקטרינה מקצועית לזה? לא. לאימונים השבוע במתחם וולפסון הגיע טועמה עם שרוך ובקצהו, במקום משרוקית כמקובל במקצוע, שרשרת מטפחות צבעוניות שהשתלשלה כמעט עד לדשא. כן, טועמה הוא לא המאמן הזמני של הפועל - הוא הקוסם הזמני שלה. לפחות בתקווה. המערך שהעלה נגד נתניה היה הוקוס־פוקוס־בילי־בוקוס מעוין.
ההגינות מחייבת לומר כי תרומתו של טועמה, שמהות הכוח שלו נובעת מהעובדה שהוא לא אבוקסיס, לא הסתכמה בשאר רוח או בלחישת לחשים. אחת המגרעות הבולטות של אבוקסיס הייתה הקיבעון שלו. לא היה קיר שהוא לא נכנס בו עם הראש באדיקות כמעט דתית. נוצרים לא מאמינים בישו כמו שאבוקסיס האמין בשלושה בלמים. 20 הדקות הראשונות מול נתניה, כשהפועל במערך שלושה קשרים במרכז, לא היו טובות. במקום לקפוא, במקום להתחתן עם הטעות של עצמו, טועמה עבר ל-4:4:2 והפועל התחילה לשחק כדורגל. לא לפרק זמן ארוך מדי, אבל מספיק בשביל לגרד שער אחד שבמצבה הוא עולם ומלואו.
אבל לתלות את הניצחון הזה רק במהלכים טקטיים או בהיגיון מקצועי כלשהו יחטא לאמת. יש דברים שאי־אפשר להסביר במערכים. יש החלטות שמקבלים מלאכים, לא מאמנים. בלי מזל אי־אפשר, בטח כשההיצע הספורטיבי הוא כל כך דל. קבוצות טובות יכולות להסתדר בלי חסד, אבל קבוצות רעות כמו הפועל לא יכולות לשרוד אם גם הגורל רוקם נגדן מזימות. השער של אבי ריקן בדקה ה־99, ההחמצה של עמרי אלטמן מול מכבי פ"ת - נאחס אחד גדול שיצר את הרושם כאילו הפועל מוסללת ללאומית על ידי כוחות שחזקים ממנה.
טועמה: התפרצות של כל השבוע
(באדיבות one)
המחצית השנייה מול נתניה הייתה ריקוד טנגו צמוד שהפועל רקדה עם המזל. ככל שחלפו הדקות הפועל התכווצה באופן טבעי בהתחשב בחשיבותו של היתרון, החליפה עוד שחקן התקפה בקשר אחורי, ומפה התחילה החזרת החוב מצידה של הקארמה. כדורים מרחפים מעל ראשו של רוי ברנס? איהאב גנאים מגיע מאי־שם והכדור פוגע בו רגע לפני שהוא נכנס לרשת ושולח את הפועל ליום שישי. רגע לפני שנראה שהעולם מגזים עם הפועל, הגיע טועמה ואולי עצר את הסחף.
פורסם לראשונה: 01:30, 05.05.24
