זה סיפור שעבר קצת מתחת לרדאר של פגרת ה-NBA ואוגוסט המהביל, אבל הוא גם חסר תקדים וגם יהפוך מתישהו לסדרה בינונית בנטפליקס. אחרי הכל, יש בו את כל המרכיבים: קבוצת NBA אחת מאשימה קבוצה אחרת בריגול, יש חפרפרת, יש גניבת סודות עסקיים, תהיה אולי דרמת בית משפט. רק דבר אחד נשמע מופרך אפילו בשביל סדרה בנטפליקס: למה שמישהו יסתכן בגניבת סודות סקאוטינג ותרגילים מניו-יורק ניקס? מילא גולדן סטייט או דנבר נאגטס, אבל הניקס?
"זריקה מבחוץ" - המדור של ציפי שמילוביץ
המאמן הטרי והסקאוט שחצה את הקווים
במהלך אוגוסט הגישו הניקס תביעה נגד טורונטו ראפטורס כארגון; נגד המאמן החדש, דארקו ריאקוביץ'; האחראי על מחלקת הווידיאו של הראפטורס, נואה לואיס; וה"חפרפרת" שבמרכז העניין - איקצ'וקוו אזוטם, לשעבר חבר צוות הווידיאו והניתוח האנליטי של הניקס. התביעה האזרחית כוללת, בין היתר, האשמות על שימוש לרעה בסודות מסחריים ולקיחת מסמכים שלא כחוק.
לטענת הניקס, אזוטם - שעבד במועדון מאז אוקטובר 2020 - הודיע בחודש שעבר לניקס כי יש לו הצעה מהראפטורס והוא מתכוון לקבל אותה. לפני שעזב מעשית, טוענת התביעה, החל אזוטם להעביר דוחות סקאוטינג נרחבים, וגם קישור לתוכנה פרטית שאיפשרה גישה לקטעי משחקים ערוכים על-ידי צוות הסקאוטינג של הניקס.
"הנתבע העביר בסתר מידע קנייני מחשבון האימייל שלו בניקס לחשבון הג'ימייל האישי שלו, שאותו שיתף לאחר מכן עם הנאשמים מהראפטורס", נכתב בתביעה. בסך הכל, טוענים הניקס, העביר אזוטם לראפטורס יותר מ-3,000 קבצים המורכבים מסרטוני וידיאו ונתונים, ובכך הפר גם את סעיף החיסיון בחוזה העבודה שלו.
הניקס מדגישים בתביעה כי אנשי צוות בראפטורס ניגשו לכאורה לתיקים הגנובים יותר מ-2,000 פעם. המיילים של אזוטם נשלחו כביכול בתגובה לבקשות ישירות של הראפטורס. למשל, מייל אחד - שכותרתו הייתה "FW: INDIANA GAME 82" - כלל דוח סקאוטינג מתקדם על שחקני אינדיאנה פייסרס ו"תרשימים מקיפים של יותר מ-250 תרגילים של הפייסרס". על פי הטענות, נשלחו מיילים דומים עם מידע על דנבר נאגטס ודאלאס מאבריקס.
הניקס טוענים כי לאזוטם הייתה גישה רחבה מאוד למסמכים מסווגים, מאחר שהיה "ממונה על תכנון, ארגון והפצה של כל אחריות סקאוטינג הווידיאו עבור צוות האימון של הניקס". התיאוריה של הניקס היא כי מאחר שריאקוביץ' הוא רוקי שמעולם לא היה מאמן ראשי ב-NBA, הוא וגורמים אחרים בראפטורס "קשרו קשר להשתמש באזוטם כדי להעביר מידע שיעזור להם להתארגן, לתכנן ולבנות את צוות האימון והווידיאו החדש".
התביעה מנוסחת באופן מעליב במיוחד כלפי ריאקוביץ', ובגדול מציירת אותו כעצלן בלתי ראוי לתפקידו שגונב עבודה של אחרים. "כמאמן ראשי ב-NBA בפעם הראשונה", נכתב, "היה מצופה מהנתבע ריאקוביץ' להביא מבנה ארגוני ושיטת אימון משלו. כיוון שכנראה אין לו, הוא העדיף לבחור לנצל את השיטות של הניקס".
הניקס טוענים כי פנו לראפטורס בנושא לפני הגשת התביעה, אבל אלה לא נקטו כל צעד. הם דורשים צו מניעה קבוע שיאסור על טורונטו להמשיך להשתמש בחומרים, ודורשים פיצויים לא מוגדרים שייקבעו במשפט. הראפטורס פירסמו תגובה קצרה שבה נאמר כי "הבהרנו את כוונתנו לערוך חקירה פנימית ולשתף פעולה באופן מלא. אנחנו מכחישים בתוקף את הההאשמות".
הבעיה של הקומישנר
התלונה של הניקס היא באמת מהלך יוצא דופן בספורט המקצועני האמריקאי, ולא רק בגלל נושא התביעה עצמה, שחושף צד של הליגה שאנחנו לא מכירים, אלא משום עצם ההליכה לבית המשפט. חוקת ה-NBA, כמו ליגות מקצועניות אחרות בארה"ב, מעניקה לקומישנר אדם סילבר סמכות שיפוט בלעדית וסופית לכל מחלוקת, וזכות לפתוח בחקירה בכל נושא.
הסיבה לשלטון הדיקטטורי הזה היא ההעדפה הברורה של הליגה לכבס את הכביסה המלוכלכת בבית, ולפתור מחלוקות בין קבוצות דרך בוררויות פנימיות וכמה שיותר רחוק מעין הציבור. זה גם אינטרס של הקבוצות עצמן, כי הרי ה-A ב-NBA לא סתם מגיעה מהמילה Association - התאחדות של קבוצות שחולקות אינטרס משותף. אבל מה עושים כשתלונה של אחת הקבוצות גובלת ממש בפלילים? תביעה כזו בבית משפט פדרלי עלולה להוביל לגילויים פומביים של מסמכים רגישים, שלא לדבר על אימיילים מביכים ועוד דברים שיעשו שירות רע מאוד לליגה.
אפשר להניח שסילבר, בדרכו השקטה ויעילה באופן קצת מפחיד, ימצא דרך לפתור את הסיפור לפני שממש יתחיל להתגלגל בבתי המשפט, כי המוניטין של כל ליגה מקצוענית בארה"ב הם הדבר היחיד שמקודש לקומישנרים. כשקורה משהו ממש בוטה - כמו הצורה שבה דאלאס מאבריקס זרקה את משחקי סוף העונה שעברה כדי לקבל בחירת לוטרי גבוהה בדראפט - סילבר גם מתערב ומעניש בצורה כזו או אחרת. אבל בסופו של דבר ה-NBA היא עסק קפיטליסטי לכל דבר, וכמו בכל עסק קפיטליסטי, גניבת פינות וכיפוף חוקים הם עניין שגרתי.
אם הליגה רוצה באמת לנקות כל סטייה מהחוקים, היא יכולה לאפשר יותר תביעות כמו של הניקס. או שהיא יכולה להתחיל בבית ולבדוק, למשל, איך בכל שנה, ממש בדקה שבה נפתח שוק החתמות השחקנים החופשיים (free agents), כל הכוכבים חותמים על חוזי ענק רב-שנתיים. הרי אסור להם לנהל משא ומתן לפני כן, ואיכשהו, בכל קיץ, מסתבר שהם מנהלים את המשא ומתן המהיר בהיסטוריה. ליגה אחרת, אין מה לומר.
פורסם לראשונה: 12:45, 08.09.23