מחליקות על הקרח, כמו מתעמלות, צריכות לשדר שדר מסוים, מונוטוני, קל לבליעה על פני השטח, חונק ברגע שאתה מבין מה עומד מאחוריו. הן מופיעות על הרדאר בגיל מאוד צעיר, הטובות נאגדות לנבחרות שעוברות אימונים אינטנסיביים, כמעט לא אנושיים, בעיקר יחסית לגילן ומבנה הגוף שלהן, התזונה שלהן מבוקרת, כל גרם נוסף יכול לגרום לנפילה לא טובה מהסיבוב המשולש באוויר. רבות סובלות מאנורקסיה. בדרך כלל משטרי האימונים והתזונה הללו עוברים תחת ידיהם של מאמנים נוקשים. אלו ענפים שידועים ברמה מסוימת של התעללות.
ודרך כל התנאים המוקדמים הללו, המחליקה אמורה לעלות למשטח הקרח עם פנים של מלאך, ביגוד של לוליינית בקרקס, איפור מוגזם וחיוך תמידי, לא משנה מה קורה לה בפנים, ולבצע את התרגיל שלה בשלמות. והכל צריך לקרות מהר ועכשיו, כי בגיל 22־20, את כבר נכנסת לקטגוריית מתושלח. הדור הבא של בנות ה־14 כבר נמצא מעבר לפינה.
רק שאמבר גלן האמריקאית מטקסס לא ממש הסכימה לכל הסידור הזה.
2 צפייה בגלריה
רחוק מהתדמית של המחליקה הממוצעת. גלן חוגגת זכייה באליפות ארה"ב עם דגל הגאווה
(צילום: AP Photo/Sue Ogrocki)
פריחה מאוחרת
בסוף ינואר גלן זכתה באליפות ארה"ב בהחלקה על הקרח שנערכה באוהיו. היא בת 24, גיל, שכאמור, אתה אמור בו להימצא בקבר של עולם ההחלקה על הקרח. "אני עדיין עובדת על פיתוח הכישרון שלי", היא אמרה לאחר הזכייה. אבל מה שיותר מפתיע היו חגיגות הניצחון ומסיבות העיתונאים שלה שבהן עטפה את עצמה בדגלי הגאווה וסמלים של קהילת הלהט"ב פלוס, רחוק־רחוק מתדמית המחליקה הממוצעת.
הרשתות החברתיות געשו. ביקשו ממנה לדחוף את הדגלים והסמלים שלה "את יודעת לאיפה", ולהפסיק לדחוף להם את כל הפרוגרסיביות הזו בכוח לתוך הגרון. פעם אמבר גלן הייתה מתפרקת מתגובות כאלו, בעיקר כשהן מעורבבות בשמחה הגדולה על הזכייה. פעם, היא הייתה נכנסת לחדר, שמה מעל ראשה את השמיכה, מכבה את האורות ומבקשת שאף אחד לא יפריע לה. זה היה כשאמבר גלן חיה בניכור מעצמה ולא הסכימה לקבל את עצמה כמו שהיא.
"כמובן שהייתי רוצה לחזור בזמן ולתת לעצמי את כל הידע והביטחון וההכרה שיש לי עכשיו לעצמי הצעירה היותר, ולהציל את עצמי מכל כאבי הלב והסבל שחוויתי כצעירה", אמרה גלן, "לא היייתי מוכנה מנטלית להיות אלופת ארה"ב, אבל כל דבר קורה בשל סיבה מסוימת וזקוק לזמן משלו. עברתי את מה שעברתי ולכן אני אדם חזק יותר, חכם יותר ואני מתכננת להמשיך לצמוח, הן כאדם והן כספורטאית".
יציאה מהארון
בגיל 13 היא כבר עלתה על המפה הלאומית. קומבינציית הקפיצות שלה הייתה מלאה בכוח ומהירות, הטכניקה שלה, עבור גילה, הייתה כמעט מושלמת. שנה לאחר מכן היא זכתה באליפות ארה"ב לנערות. הוועד האולימפי האמריקאי בנה על מדליות אולימפיות. היא התחילה להיות הרבה יותר עקבית, ממעטת לטעות. התקווה הגדולה. אבל אז בגיל 15 הופיעו החרדות והדיכאון. גלן התחילה להרגיש שהיא לא יכולה יותר, שהיא נחנקת. היא החליטה לקחת הפסקה לשנה, אבל עוד לא ממש הפנימה למה.
בהתחלה, גלן חשבה שהר הציפיות ששמו על ילדה בת 14 פשוט ריסק אותה. היא לא יכלה לעמוד בזה. הכינו אותה להחליק ולקפוץ במהירות שיא, להסתובב באוויר ולנחות בשלמות עם חיוך על פרצוף. אבל אף אחד לא ממש יכול להכין אותך להצלחה ולציפיות. ואולי זה היה הרבה יותר קל לאמבר, אילולא הייתה צריכה להתמודד באותו זמן עם שדים אחרים, כאלו שבלי שלום איתם, אי־אפשר להתמודד עם שום דבר אחד: היא הייתה צריכה להפסיק לריב עם הזהות של עצמה.
היא התחילה שוב להתחרות. עדיין עם בייבי פייס, עדיין עם החיוך המאולץ. התחילה וחזרה לחדר החשוך. התחילה ונפצעה, פציעות משונות. ב־2020, היא מגיעה למקום החמישי, הכי טוב שלה, באליפות ארה"ב בהחלקה על הקרח. זה קורה מספר חודשים אחרי שהיא יוצאת מהארון ומכריזה על עצמה כביסקסואלית ופנסקסואלית. בין היציאה שלה מהארון לבין המקום החמישי באליפות הלאומית, היא לא נכנסת לחדר, לא שמה שמיכה מעל הראש ולא נשארת שעות ערה בחושך, בלי להבין מה מציק לה.
הפחד להיות בודדה
"בהתחלה, אחר שיצאתי מהארון", היא נזכרת, "הייתי בשיתוק כמעט בכל פעם שהגעתי לזירת ההחלקה. פחדתי מאיך שהאוהדים, המחליקות האחרות, השופטים יקבלו אותי. פחדתי שזה יפגע בניקוד שלי. הפחד השני, הגדול יותר, הוא להיות בודדה, אבל אז התחלתי לראות יותר ויותר להט"בים ביציעים. והבנתי שאני גורמת להם להרגיש בנוח, אנשים צעירים שראו בי מייצגת שלהם. זה דחף אותי לטופ".
ב־2021 היא סיימה עם מדליית כסף באליפות ארה"ב, אבל דווקא קארן צ'ן, שזכתה במדליית ארד, הועדפה על פניה למשלחת האמריקאית לאליפות העולם. למה? הרשויות טענו כי צ'ן מעניקה לנבחרת יותר סיכויים לזכות במדליה. בשנה לאחר מכן סיימה רק במקום ה־14 ולא הגיעה לאולימפיאדה. ב־2023, לאחר שחלתה בקורונה ולאחר שהחליפה צוות אימון, היא זכתה במדליית הארד באליפות ארה"ב.
אבל גלן רק התחילה. הטכניקה שלה בשיאה, היא חכמה יותר מכל ילדה עם כוריאוגרפיה ומעברים מושלמים. יש לה שקט בראש, והיא היחידה שמעמיסה על עצמה ציפיות בדיוק במשקל שהגוף שלה יכול לסבול. היא הפכה לאישה האמריקאית הרביעית בהיסטוריה שמבצעת בהצלחה את קפיצת האקסל בתחרויות בינלאומיות. בגיל 24 גלן מסתכלת קדימה בתקווה.
זה מה שקורה כשאת מחליטה, בשלהי הקריירה הספורטיבית שלך לכאורה, שאת לא שמה יותר איפור על הפרצוף בגלל שזה מה שאמורים לעשות, לא כורעת תחת הציפיות של אחרים, ולא רוקדת לצלילי מוזיקת פופ נוראית, אלא לצלילי להקת רוק אלטרנטיבי שזועקת: "תרקדי, תרקדי, עד שתמותי". ואת מסדרת את הפרעות האכילה, חיה בשלום עם הפרעות הקשב, מפסיקה להיות האידיאליזציה של מחליקת קרח, ומחליטה להיות רק עצמך. ופתאום את מגלה שזה הופך אותך לגרסה הכי טובה, והיחידה, של עצמך: אלופת ארה"ב ומקום עשירי באליפות העולם, המיקום הכי גבוה עבורה.
פורסם לראשונה: 10:04, 03.04.24
