מיד עם הפלישה לאוקראינה בשנה שעברה, אוהדי ספורט רבים בארה"ב התאגדו סביב מטרה ברורה: ספורטאים רוסים. קשה למצוא רבים כאלה בליגות האמריקאיות המקצועניות, אך ישנה אחת שבה משחקים לא מעט כוכבים מרוסיה – ליגת ההוקי, ה-NHL.
היו כאלו שקראו לא להחתים שחקנים רוסים או להרחיק אותם, רעש שמאז נרגע מעט. הדבר האחרון שאחד מהם – איבן פרובורוב – היה צריך, זה כניסה לזירה פוליטית נוספת, מלאה במחלוקות ורגישויות. רק שהמאבק החדש אינו בין לאומים ומדינות, אלא בין שמרנים לליברלים.
2 צפייה בגלריה
ראשי הליגה הצטרפו בשנים האחרונות לגל השינוי התרבותי לכיוון מכיל יותר. חולצת "הגאווה" של הריינג'רס
(צילום: AP)
ראשי הליגה הצטרפו בשנים האחרונות לגל השינוי התרבותי לכיוון מכיל יותר, כשהטאץ' שלהם הוא "ערבי גאווה". מדובר באירועים להעלאת מודעות לקהילת הלהט"ב, תחת הכותרת "הוקי הוא עבור כולם". לפני משחקים מסוימים, הקבוצות עולות להתחמם על הקרח עם חולצות ומקלות בצבעי הגאווה.
וכאן נכנס לתמונה פרובורוב. כוכבה הרוסי בן ה-26 של פילדלפיה פליירס החליט לוותר על הכבוד ובחר שלא להתחמם כרגיל לקראת משחק שהתקיים לפני כשבועיים. הסיבה: בשל אמונתו הדתית כרוסי-אורתודוקסי, הוא סירב ללבוש את המדים בצבעי הגאווה. "אני מכבד את כולם ואת הבחירות שלהם", אמר פרובורוב, "אבל הבחירה שלי היא להישאר נאמן לעצמי ולדת".
לפני שבוע הגיע מקרה נוסף שעורר תמיהה: ערב הגאווה של ניו-יורק ריינג'רס פורסם כאירוע שבו השחקנים יעלו בצבעי הגאווה, עם פריטים שלאחר מכן יימכרו למטרות צדקה, אך שחקני הקבוצה לא לבשו אותם לבסוף. הודעת המועדון העלתה חשד כי מדובר בסיבה דומה לזו של פרובורוב: "בזמן שאנו שומרים על ערכי היסוד של הריינג'רס, אנחנו תומכים בזכותו של כל אדם להביע בצורה מכבדת את האמונה שלו".
הומופוביה או אמונה?
עיתונאים רבים תקפו את פרובורוב, ברשתות החברתיות האשימו אותו בהומופוביה, ואף היה מי שקישר את המקרה לנושא שאיתו פתחנו, הפלישה הרוסית – הפרשן הבכיר אי-ג'יי ראדק, למשל, זעם: "הוא מוזמן לעלות על מטוס ולחזור הביתה. אני מבין שיש שם עימות צבאי, ואולי הוא ירצה להיות מעורב בו". היה מי שטען כי אסור לאדם ששונא גייז להתחבא מאחורי טיעון דתי. כתבת "דיילי פרי פרס" בל פרייזר הצביעה על הצביעות שהפגין לטענתה ג'ון טורטורלה, מאמן הקבוצה ובעבר מאמן נבחרת ארה"ב, שגונן על פרובורוב ובעבר אמר כי יספסל כל שחקן שלא יכבד את ההמנון: "האם עמדה בנוגע להמנון, או ליתר דיוק בנוגע לגזענות באמריקה", כתבה פרייזר, "אינה נחשבת כאמונה אישית בדיוק כמו היחס של פרובורוב ללהט"ב?"
וכאן בדיוק מוצאים את שורש הדיון: הגישה הרווחת שמייצגת היוזמה של הליגה היא יצירת מקום לכל קשת הדעות והאמונות, אז מדוע, שואלים אחרים, רק האמונה הליברלית היא זו שמותר לעמוד לצידה? בתקשורת השמרנית יותר, למשל רשת פוקס, טענו כי העיתונאים התוקפים את פרובורוב עושים זאת רק מאחר שרגשותיו לא תואמים לתפיסת העולם שלהם.
ההתקפות ברשת נגד פרופורוב
זה דיון מרתק שאינו מוגבל להוקי קרח. כאשר שיחק בפ.ס.ז', הקשר הסנגלי המוסלמי גאנה גיי (שם אירוני) בחר שלא ללבוש חולצה בצבעי הגאווה וספג ביקורת רבה. הליברלים, למעשה, מתמודדים במקרה הזה עם חרב פיפיות שהם יצרו: חשוב להציג את כל הדעות, אך מה קורה כאשר הן שונות מהנרטיב הפרוגרסיבי? ב-NHL רק רצו ליצור סביבה פתוחה יותר עבור צעירים ושחקנים להט"בים שחוששים מהיחס שיקבלו אם ייצאו מהארון. במקום זאת, הם פתחו עוד שדה קרב בארה"ב השסועה.
