אבל כבד ירד על הספורט היפני ועל ענף הג'ודו בפרט בתחילת 2015. היטושי סאיטו, אגדה אולימפית מקומית, מי שהיה המלך של המשקל הכבד בשנות ה-80', העשור בו זכה בשתי מדליות זהב אולימפיות, הלך לעולמו אחרי מאבק בסרטן הכבד והוא בן 54 בלבד.
יפן איבדה אלוף, אבל טאצורו סאיטו, בנו של היטושי, שהיה רק בן 13 אז, איבד גם אבא ומנטור. טאצורו הקטן היה שבור ועצוב מאוד, אבל דווקא מהמקום הזה הוא קיבל החלטה משמעותית – בפעם הראשונה בחייו הוא הבין בלב שלם כי הוא רוצה ללכת בדרכי אביו. מהרגע הזה והלאה הוא היה נכון לתת את כל כולו בעבור הג'ודו.
שמונה שנים אחרי הטרגדיה ההיא – וסאיטו הבן הוא אחת ההבטחות הגדולות ביותר של הג'ודו היפני ומי שמסומן כאחד מאלו שיכולים לקלקל לטדי רינר האגדי, פעמיים אלוף אולימפי במשקל הכבד ועשר פעמים אלוף העולם, את האולימפיאדה הביתית בפריז בעוד שנה.
הוא בן 21 ומדורג כיום חמישי בעולם במשקל הכבד (100+ ק"ג). הוא מתנשא לגובה של 1.93 מ' ושוקל 165 ק"ג כשהוא מתחרה – ו-170 ק"ג ביומיום. הוא חזק מאוד פיזית ולמרות גודלו העצום נהנה גם מגמישות יוצאת דופן. ג'ודוקא ישראלים שהתאמנו איתו מוכנים להישבע שראו אותו מבצע שפגאט.
"זו הפעם הראשונה מזה שנים שיש ליפן מישהו שהוא heavyweight אמיתי", אומר המדליסט האולימפי אריק זאבי המשמש כפרשן ערוץ הספורט באליפות העולם בקטאר, "סוף סוף מבחינה פיזית יש להם מישהו שעומד מול טדי. מעבר לזה סאיטו הוא טכני מאוד, ג'ודוקא יפני קלאסי עם התקפות יפות, וגם מהיר ואקטיבי יחסית לגודל שלו. מה גם שהוא רק בן 21, יש לו עוד לאן להתקדם ולהשתפר. החולשה היחידה שלו כרגע היא הנאיביות. הג'ודו שלו עדיין טיפה תמים, אחד כמו טדי למשל יכול לנצל את זה כדי להוציא ממנו עונשים".
5 צפייה בגלריה
למרות גודלו העצום נהנה גם מגמישות יוצאת דופן. סאיטו
(צילום: Kiyoshi Ota / gettyimages)
סאיטו הוא ספורטאי חדש בסבב הבוגרים. התחרות הראשונה שלו כבוגר הייתה בסך הכול לפני כשנה וחצי כשזכה במדליית זהב בגראנד סלאם באקו. מאז ועד היום הוא התחרה בסך הכול בארבע תחרויות בוגרים בינלאומיות, כולל אליפות העולם בשנה שעברה, ובכל אחת מהן העפיל לגמר. גם הקהל הישראלי כבר זכה להתרשם מהכישרון העצום הזה. סאיטו זכה בירושלים במדליית הזהב בטורניר המאסטרס היוקרתי אחרי חמישה ניצחונות באיפונים. נדמה אגב שההישג הזה ריגש אותו במיוחד – ועד היום הסלפי שצילם עם האוהדים הישראלים מעטר את תמונת הפרופיל שלו באינסטגרם.
אבל דווקא ההישג החשוב ביותר עד כה של סאיטו נקבע הרחק מעיניהם של אוהדי הג'ודו המערביים. הוא לא השפיע על מקומו בדירוג העולמי, אבל כן ביסס את מעמדו בג'ודו היפני והקנה לו תהילה רבה במולדת הג'ודו.
הוא בן 21 ומדורג כיום חמישי בעולם במשקל הכבד (100+ ק"ג). הוא מתנשא לגובה של 1.93 מ' ושוקל 165 ק"ג כשהוא מתחרה – ו-170 ק"ג ביומיום. הוא חזק מאוד פיזית ולמרות גודלו העצום נהנה גם מגמישות יוצאת דופן. ג'ודוקא ישראלים שהתאמנו איתו מוכנים להישבע שראו אותו מבצע שפגאט
אחת לשנה מתקיים בטוקיו טורניר ה-All Japan. תחרות ג'ודו שנערכת במשקל פתוח בלבד. כל אחד, בכל משקל יכול להירשם. מבחינת הג'ודוקא היפנים מדובר באחת משלוש התחרויות החשובות ביותר, לצד האולימפיאדה ואליפות העולם. אפילו ספורטאים בכירים מהמשקלים הנמוכים מנסים את מזלם בגלל היוקרה והחשיבות ולמרות הסיכויים הקלושים מלכתחילה בקרבות מול ג'ודוקא הכבדים מהם בעשרות קילגורמים. סאיטו עצמו העיד שמבחינתו מדובר בתחרות משמעותית יותר אפילו מאליפות העולם.
בשנה שעברה סאיטו זכה בתואר היוקרתי כשבדרך הוא ניצח בחצי הגמר את היסאיושי הרסוואה, הג'ודוקא שייצג את יפן במשקל הכבד בשתי האולימפיאדות האחרונות – ובגמר את קוקורו קאגורה, אלוף עולם לשעבר ומי שקטע לטדי רינר רצף של עשר שנים ללא הפסדים.
אימונים קשוחים עם האבא
כיאה לבן של אגדת ג'ודו, סאיטו נשאב לענף עוד מילדותו המוקדמת. אחרי שאביו פרש מג'ודו, הוא פנה לאימון ואף הדריך את נבחרת יפן באולימפיאדות אתונה ובייג'ינג. לבנו הוא נהג להעביר אימונים פרטיים מגיל מוקדם. עבור סאיטו הילד זו הייתה חוויה לא קלה, הוא זוכר את האימונים הללו כמפרכים ומספר שלמרות ואולי בגלל שמדובר באביו, הוא נהג בו בקשיחות. מהרגע הראשון אביו ניסה להעביר לבנו את מה שהנחה אותו בקריירה הספורטיבית שלו – אם רוצים להגיע להישגים אסור לחפף באימונים ולעגל פינות.
בשביל סאיטו בן ה-9 שמעיד על עצמו גם היום כאדם רגיש ואמוציונלי, זה היה כנראה קצת יותר מדי – והוא שקל ברצינות לפרוש מהג'ודו ולהפסיק להתאמן. כאמור, היה זה המוות המצער של אביו שהבהיר לו את ייעודו – ושיכנע אותו שהוא מוכן לתת הכול כדי להגשים את החלומות שלו.
היום הוא נחשב לג'ודוקא עם מוסר עבודה יוצא דופן, אפילו בנבחרת היפנית המוכרת במחויבות וההתמסרות הטוטאלית של ספורטאיה. "אין אצלי דבר כזה יום חופש", הוא סיפר בריאיון לאתר של הוועד האולימפי הבינלאומי, "אם אני לא מסוגל לתת את כל כולי באימונים, אני לא אצליח לעשות זאת גם בקרבות – ואפסיד. אני מתאמן בעצימות גבוהה גם בבוקר וגם בערב, המוטו שלי הוא: 'תמשיך לעשות את זה'". מאמנו הגאה איוואבוצ'י קויצ'י זיהה את הדמיון לאבא: "היחס שלו לג'ודו הוא בדיוק כמו של אביו".
מעבר לכך שהם משפרים את כישוריו ומביאים אותו מוכן יותר לתחרויות, האימונים הקשים הם גם תרופה לסערות שמתחוללות לעיתים בנפשו. "כשאני נמצא לבד בחדר, אני ישר חושב על כל הפעמים שזרקו אותי. זה מתסכל אותי ואני לא מצליח להירדם", הוא סיפר, "הדרך היחידה שלי להירפא היא באמצעות אימונים. אם אני לא מתאמן באופן שמספק אותי, המעגל הזה ממשיך"
"רוצה לזכות באליפות העולם, גם אם אשלם בחיי"
לצד ההצלחות שרשם עד כה בקריירה הקצרה שלו, אכזבה אחת עדיין רודפת את סאיטו. באליפות העולם בשנה שעברה, הוא פילס את דרכו עד לגמר, אבל דווקא שם הפסיד ועוד לג'ודוקא שעצם ההעפלה שלו לגמר הייתה בגדר הפתעה, אנדי גרנדה הקובני. כיאה לספורטאי המגיע ממעצמת הג'ודו החזקה בעולם, מדליית הכסף ממש לא ניחמה את סאיטו ובאינסטגרם הוא כתב: "אני מסיים את היום הזה עם כאב צורב וחרטה. אני מתנצל בפני כל אלו שתמכו בי ועודדו אותי. אעשה את המיטב שלי בפעם הבאה".
את מה שהחמיץ בשנה שעברה הוא מתכוון לקחת מחר באליפות העולם בדוחא. "למדתי הרבה מאליפות העולם הקודמת", הוא אמר לאחרונה, "עוד לא הבנתי אז איך דברים צריכים להתבצע בקרב במובן של עיתוי של תרגילים, שימוש בידיים, ניצול של היריב, זרימה של הקרב. כל מה שאני עושה היום שונה בתכלית מאז. אין לי פציעות ואני עובד קשה, אני בהחלט מאמין שאני יכול לזכות באליפות השנה. אני נחוש לזכות בה גם אשלם על כך בחיי. לא אכפת לי אם אנצח בקרבות יפים או בקרבות קשים. אני רוצה פשוט לנצח באמצעות כל מה שנתתי באימונים וכל מה שאני מסוגל".
"הארסנל של התותחים במשקל הכבד מעט ירד, למרות שעכשיו הרוסים חוזרים", מנתח זאבי, "אני רואה את סאיטו מנצח כל אחד מהבכירים, אבל גם רואה אותו מפסיד בנאיביות. אין לו עדיין את היציבות שיש לטדי למשל. אני כן רואה אותו מגיע לפודיום. מדליית זהב? זה גם אפשרי".
רינר אכן עשוי להיות המשוכה הגבוהה ביותר של סאיטו בדרך לראש הפודיום והגרלת התחרות קבעה שהשניים יוכלו להיפגש כבר בשלב רבע הגמר. לא מפתיע אם כך שגם סאיטו התבקש להתייחס למאץ' אפ ביניהם. "במחנה אימונים האחרון ביקשתי ממנו להתאמן איתי. התרשמתי מאוד מהכושר הגופני שלו – ומעבר לזה יש לו גם את היכולת להחליש את היריב פיזית ומנטלית. מן הסתם בכל הקשור לניסיון תחרותי יש פער עצום בינינו. הוא אמנם לא בכושר שיא עכשיו, אבל אני בטוח שהוא יביא את עצמו לשיא לקראת פריז. ועדיין, אני נחוש לסיים מעליו באולימפיאדה", הוא אמר.
5 צפייה בגלריה
מעדיף להשאיר את רוחו של אבא מחוץ למזרן הג'ודו. סאיטו
(צילום: Kiyoshi Ota / gettyimages)
רבים הסיפורים על צאצאים של כוכבי ספורט שלא הצליחו לעמוד ברף הבלתי אפשרי שהציבו הוריהם. סביר להניח שגם סאיטו מרגיש את המשקולת העצומה הזו של להיות בן של אגדה ספורטיבית. "אני משתדל לא לחשוב על אבא כשאני בתחרויות, כי אם אני חושב עליו יותר מדי אני נהיה עצבני", הסביר סאיטו את הגישה שלו.
"העניין של האבא באמת יכול להיות משקולת גדולה מאוד, אבל אנחנו רואים שהוא כבר התעלה על זה והגיע לגמר אליפות העולם", אומר זאבי, "אני חושב שהוא מתמודד עם זה יפה מאוד. המשקולת של אבא ספורטאי באה לידי ביטוי ועוצרת אותך יותר בגיל צעיר. אם הוא כבר הגיע לרמה הזו, הוא עבר את המכשול העיקרי".
ועדיין, גם אם סאיטו מעדיף להשאיר את רוחו של אבא מחוץ למזרן הג'ודו, את הזיכרון ממנו הוא שומר לרגע אחד מיוחד. "החלום שלי הוא לזכות במדליית זהב אולימפית ולעלות לפודיום עם תמונה של אבא", הוא מגלה.
