13 בפברואר 2002, קייזרסלאוטרן. זה היה אחד היה מרגעי השפל הגדולים בכדורגל הישראלי. 45 דקות אחרי שריקת הפתיחה הכל עוד נראה אחרת לגמרי: למרות נחיתות ברורה על המגרש, נבחרת ישראל הובילה 0:1 על אימפריית הכדורגל הגרמנית. אלא שהמבול – של גשם שוטף ושל מכת שערים - שהגיע במחצית השנייה הפך את המשחק הזה לטראומה ספורטיבית: תבוסה 7:1, שהובילה גם לפרידה מהמאמן הדני ריצ'רד נילסן.
לאורך שנותיה, ישראל ספגה חמש שביעיות. הראשונה הגיעה במוקדמות מונדיאל 1934, 7:1 מול מצרים. עוד לא היינו אז מדינה, וזו הייתה גם הפעם היחידה שזה קרה לישראל במשחק רשמי. השביעיות הבאות היו במשחקי ידידות: 7:2 מול פולין ב-1959, 7:1 מול אנגליה הצעירה כעבור שלוש שנים, ו-7:2 מדייגו מראדונה ואלופת העולם שבדרך ארגנטינה ב-1986. השביעייה בגרמניה היא כנראה הכואבת מכולן. בכל זאת, כבר חזרנו לאירופה והתחלנו להרגיש התקדמות מסוימת בכדורגל הישראלי. המפלה הזו החזירה אותנו אחורה.
כן, גרמניה וישראל לא היו ולא יהיו אף פעם באותה קטגוריה בכל מה שקשור לכדורגל. הערב (שבת, 22:45) הן נפגשות לעוד משחק ידידות, 20 שנה ועוד שבועיים אחרי אותה קריסה שחרצה גם את גורל המאמן. גם פערי הכוחות ברורים. ובכל זאת, זהו זמן טוב לחזור לגיבורי הערב שהכדורגל הישראלי היה מעדיף לשכוח.
"תנאי מזג האוויר והמגרש היו נוראיים"
"נילסן התייחס למשחקי ידידות ברצינות לא פחות מלמשחקים רשמיים, הוא כעס מאוד", אומר ישראל שצ'וצ'ינסקי, מי שהיה אז מנהל הנבחרת והאיש הקרוב ביותר כאן למאמן, שעשור לפני כן עוד הדהים את אירופה כשזכה עם דנמרק ביורו 1992. "הוא הרגיש שכבודו המקצועי נפגע".
חדר ההלבשה הוא לא הזמן לקבל החלטות חפוזות, גם אחרי ההשפלה. ובכל זאת, כבר אחרי המשחק הסכימו נילסן ויו"ר ההתאחדות באותם ימים, גברי לוי, שהמאמן לא ימשיך לקדנציה הבאה. שני משחקי ידידות נותרו לסיום החוזה שלו. הוא לא פוטר, אבל הכיוון היה ברור: אי הארכת החוזה.
"הנבחרת הייתה בזמן לא טוב מבחינתה", מספר שצ'וצ'ינסקי. "זה קרה אחרי שער השוויון של נבחרת אוסטריה שכבש חברנו אנדי הרצוג והוריד לטמיון את הסיכוי הריאלי להגיע לפלייאוף של יורו 2002. טכנית, המשחק בכלל היה אמורה להתקיים בישראל, אבל בגלל סיבות ביטחוניות הוא הועבר לגרמניה. תנאי מזג האוויר והמגרש היו נוראיים. אני זוכר שהגרמנים העלו מסוקים חקלאיים, עם כנפיים שנשאו ופיזרו חומר לייבוש המגרש. תנאים קשים במיוחד לנבחרות, ובמיוחד לישראל".
עבור דודו אוואט, שוער הנבחרת, להוציא שבעה כדורים מהרשת הייתה חוויה לא פשוטה. בראייה לאחור, הוא נוגע בנקודה רגישה: "בתקופה ההיא, אני לא יודע איך זה היום, שחקנים לא כל כך התייחסו למשחקי ידידות", הוא מסביר. "תסתכל מי השחקנים שהופיעו בגרמניה, ותחזור למשחקי הליגה ממש אחרי אותו מפגש, בארץ ובאירופה, ותבין. אני לא אומר שיש תירוץ, כל אחד יסיק את מה שהוא רוצה".
אבל לפי שצ'וצ'ינסקי, נילסן דווקא היה אכפתי מאוד ולקח את התוצאה קשה. מה המשמעות?
"הבעיה הייתה שלא כל השחקנים התייחסו לנילסן בשיא הרצינות, למרות הידע הרב שלו. ושוב, אני אומר שלא בטוח שיש קשר לתוצאה. פשוט שחקנים ביקשו לברוח מהמשחק עם גרמניה".
איל ברקוביץ', שדווקא לא היה שותף לתבוסה ("לא זוכר למה", הוא אומר 20 שנה אחרי), נזעק להגן על נילסן. "אני כיבדתי אותו כאחד מהמאמנים הענקים שהיו כאן", הוא אומר. "הוא גם היה מטובי המאמנים שהתאמנתי אצלם אי פעם. הוא בא לישראל עם רעיונות נהדרים. חבל שהם לא נקלטו מספיק אצל השחקנים שלנו".
מפתיע אותך מה שאוואט אמר?
"לא יודע. תראה מה קורה היום במשחקי הידידות. ערן זהבי בכושר מצוין ולא מגיע לגרמניה. שון וייסמן גם. אפילו עומר אצילי, ששיחק 75 דקות בשבת במכבי חיפה, מחוץ לסגל. אז מה זה קשור לנילסן, שהיה מאמן ואדם אהוב מאוד?".
שי הולצמן: "הגרמנים פתחו את המחצית השנייה בבליץ אדיר, בדיוק כמו שאני רואה עכשיו משחקים של באיירן מינכן, עם המון פיזיות וטכניקה. הם רצו למחוק את הפיגור והסתערו. בהקבלה לעכשיו, המשחק היה דומה לשמינית גמר ליגת האלופות השנה, כשבאיירן הביסה את זלצבורג 1:7"
מה היית מציע לקראת המשחק הקרוב בגרמניה, כדי שהטראומה לא תחזור על עצמה?
"כולם צריכים להגיע מוכנים עם המשמעות של המילה 'מוכנים'. כל נבחרת שמגיעה לשם נמצאת בסכנה, כי הגרמנים מחשיבים כל משחק ידידות כאילו הוא רשמי. המאמנים חייבים להיערך טקטית למשחק כזה ולהתחשב ביחסי הכוחות".
האמת, הפסדים מהסוג הזה הם אמנם חריגים, אבל לא עד כדי כך נדירים. ראינו מגה-תבוסות כאלה אפילו במשחקי ענק כמו חצי גמר מונדיאל 2014, כשברזיל חטפה 7:1 מאותה גרמניה. הברזילאים שיחקו בבית, היו קצת יותר טובים מישראל, והמשחק נערך במסגרת החשובה ביותר בעולם הכדורגל, כשמיליארדים ברחבי העולם צופים בו. או ה-8:2 כשלאו מסי וברצלונה חטפו מבאיירן מינכן בליגת האלופות.
אלא שכל אחד מסתכל אחרת על משחקי ידידות. כשחוזרים לשצ'וצ'ינסקי ושואלים מי מדייק יותר - אוואט או ברקו - הוא מתחמק. הדבר היחיד שהוא מוכן לומר, ולא לחדש: "לכל אחד מוטב שתהיה לו הדעה שלו".
"שחקנים לא היו רגילים לשחק בקצב כזה"
גם התוכן של המשחק, בדרך לתוצאה, היה יוצא דופן. למרות לחץ גרמני מההתחלה, ישראל הובילה 0:1 בירידה להפסקה משער של עידן טל בדקה ה-27. במחצית השנייה הכל התהפך עלינו. מירוסלב קלוזה האגדי כבש שלושער ב-14 דקות, דיטמר המאן, אוליבר בירהוף, ג'ראלד אסמואה ולארס ריקן הצטרפו לבליץ – שביעייה בתוך 29 דקות. "האווירה בחדר ההלבשה הייתה קשה. שחקנים נעלבו מהתוצאה", מעיד שצ'וצ'ינסקי.
לבלם טל בן-חיים היו 96 הופעות בנבחרת, מלאות ברגעים יפים וגם באכזבות. שום דבר לא הכין אותו לשביעייה כבר במשחק הראשון שלו במדי הלאומיים, כשהוא עוד לא בן 20. במשחק הזה הוא הוצב דווקא כקשר הגנתי. "מראש ידענו שזה משחק של לא-כוחות", הוא נזכר. "שחקנים לא היו רגילים לשחק בקצב כזה. את המחצית הראשונה סיימנו ביתרון, בגלל משחק הירואי של דודו אוואט שמנע שניים-שלושה שערים בטוחים".
אני מתאר לעצמי שבמשחק הזה קיבלת אינדיקציה למשחקים בקצב הגבוה שאיתם התמודדת בהמשך בקריירה הבינלאומית שלך. איך הרגשת?
"לי הייתה בעיה פחות גדולה. עוד מתחילת הקריירה שלי לא הסתפקתי באימונים במכבי ת"א ועשיתי אימונים אישיים שעזרו לי בהמשך".
מה קרה במחצית השנייה?
"הגרמנים העלו הילוך, לנו לא הייתה תשובה. אצלנו נהגו קצת בקלות ראש. כל הפרטים יופיעו בספר שאפרסם בקרוב".
החלוץ שי הולצמן פתח בהרכב במשחק הזה, ולמזלו הוא הוחלף בהפסקה, כשישראל עוד ביתרון. "אתה יודע מה זה בשבילי לפתוח בהרכב הנבחרת בהתקפה עם חיים רביבו? ועוד להיות מוחלף בהפסקה על-יד פיני בלילי? הייתי מאוד-מאוד מאוכזב", הוא מספר. "אמרו לי בצחוק, למי שעוד היה יכול לצחוק, שאת החלק שלי במחצית הראשונה סיימתי בניצחון".
ומה ראית מהספסל?
"הגרמנים פתחו את המחצית השנייה בבליץ אדיר, בדיוק כמו שאני רואה עכשיו משחקים של באיירן מינכן, עם המון פיזיות וטכניקה. הם רצו למחוק את הפיגור והסתערו. בהקבלה לעכשיו, המשחק היה דומה לשמינית גמר ליגת האלופות השנה, כשבאיירן הביסה את זלצבורג 1:7".
דודו אוואט, גם אחרי שני עשורים, אתה יכול לתאר רגע מסוים מהמשחק?
"אחרי השער החמישי התפללתי שהמשחק כבר ייגמר. שלא נספוג עוד הרבה שערים ונרגיש עוד יותר קשה".
ניתחת את השערים שקיבלת?
"ניתחתי. אי אפשר היה למנוע אף אחד מהשערים. לא רק אני חשבתי ככה. באותו משחק נכח איש של סנטאנדר הספרדית, שהיה אמור לדווח עליי לקבוצה. הוא הבין את הסיטואציה. עובדה שהוא דווקא המליץ עליי, ואחרי כמה חודשים חתמתי בקבוצה שבה התחלתי את הקריירה האירופית".
כבוגר המשחק ההוא, איך צריכים להיערך למשחק בשבת?
"קודם כל, גישה. משחק מול גרמניה הוא חוויה ומבחן לכל הקריירה והחיים. אם מגיעים כאנדרדוג, צריכים להתייחס כאנדרדוג. חייבים לשחק פשוט, כי על כל איבוד כדור הם יענישו. להתנהג כאילו זה המפגש הכי חשוב".
ונילסן? גורלו, כאמור, נחרץ. אך סיום הקדנציה של האדם שנחשב לג'נטלמן לא פחות מאמן גדול, מעיד על האישיות שהפסידה הנבחרת. בסוף הקדנציה שלו קיימה ישראל עוד שני משחקי ידידות, שהאחרון בהם היה בקופנהגן, מול דנמרק. נילסן, שנשאר אוהב ישראל גם אחרי ההשפלה בקייזרסלאוטרן, ביקש משצ'וצ'ינסקי ללמד אותו את ההמנון הישראלי. הוא ידע לשיר את "התקווה" מילה במילה.
"זה היה נדיר שמאמן ישיר את שני ההמנונים", אומר שצ'וצ'ינסקי. "אחר כך זה קרה לאנדי הרצוג ו-וילי רוטנשטיינר. בכל מקרה, חבל עליו. הוא רצה להנחיל בארץ דברים גדולים. בחלק מהמשימות הצליח, עד שבא ה-7:1 ההוא".
הרכב נבחרת ישראל: דודו אוואט; אילן בכר, שמעון גרשון, אסי דומב (אלון חרזי, 83), אדורם קייסי; טל בנין, טל בן חיים (אריק בנאדו, 66), עידן טל, יוסי בניון; חיים רביבו (יוסי רוזן, 69), שי הולצמן (פיני בלילי, 46).
